עדיף כדורגל / וידויו של איש כדורסל
הצפייה בשני הדרבים התל אביבים ברצף הבהירה את ההבדל המהותי, והקלף המנצח של הכדורגל. לא, וזה לא בגלל הסיום הדרמטי או הקהל. עידו אשד על המדד החשוב ביותר
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
לא, זה לא בגלל ההכרעה הדרמטית בבלומפילד, אחרי שדרבי הכדורסל נגמר מעשית כבר לפני המחצית. סיומי משחקים על הבאזר נדירים בכדורגל ודווקא אופייניים יותר לכדורסל. זה גם לא בגלל כמות הקהל. אחרי הרחבת נוקיה והקטנת בלומפילד, לכדורגל היה רק יתרון שולי. חוויית הצפייה בנוקיה מצוינת, ובבלומפילד אתה עדיין סופג עשן וקללות בכל פינה. ועדיין...
הכדורגל מנצח במדד החשוב מכולם: מיהם הכוכבים שלך? עבור מי אתה בא למגרש או פותח טלוויזיה? בדרבי הכדורסל ניצחו סמית', לנדסברג
וטיוס את בראון, הארפר ואוונס. אוחיון ופניני שחקנים חשובים אבל משניים, כנ"ל שולדברנד ואריאלי. טוב שיש לימונד אחד לרפואה. ובבלומפילד? ערן זהבי כבש שלושער, עומר דמארי נתן צמד, טל בן־חיים נכנס והפך את המשחק, והגיבור הטראגי היה בוריס קליימן, שעלה לישראל כתינוק. הזר שתרם הכי הרבה היה פריצה, שהרחקתו פתחה את הצ'אקרות של המשחק ובנתה את הסיום המהמם. מי שלא מעורה עמוק בכדורגל, בכלל לא יודע מי היו הזרים על הדשא. הם רק גלגלי עזר.
אל תגידו שטיוס ולנדסברג ישראלים. זה כמובן נכון, אבל הסיפור הוא לא תעודת הזהות, אלא רמת ההזדהות. השכן שלי גור מושקטל, ילד מוכשר בן 11 שמשחק בהפועל ר"ג, יכול להסתכל על זהבי, על הדרך שלו, איפה הוא למד כדורגל, ולחלום: גם אני יכול להיות זהבי. הוא הרי מראשל"צ, כמה קילומטרים מפה.
הוא עבר באותן תחנות בהן אני עובר. כל ילד בפ"ת יכול לשאוף להיות דמארי או בן־חיים. וגם אל תגידו שאין כישרונות בכדורסל. אם בכדורגל היו שבעה זרים על הדשא בכל קבוצה (שווה לחוק הרוסי בכדורסל), ייתכן שזהבי היה נשאר עד היום ברמה"ש או פורש, ואז לא היינו זוכים כלל לקרב האקדחים בריו בראבו. זו הסיבה שהכדורגל מרגש גם את הקהל הרחב, ואילו אנחנו בכדורסל מתנהלים בציניות רוב העונה, ומסתפקים בפירורי אהבתם של טפירו, קוז'יקרו ושלומי הרוש.
כל זה עד הקיץ. כי אז יש נבחרת. זהבי, דמארי ועוד כמה לגיונרים יתאספו וכנראה יפשלו ולא יצליחו לעלות ליורו (בהצלחה אלי!). ובנבחרת הכדורסל יתאספו הכוכבים המשניים מהליגה, יחד עם הלגיונרים שלנו מה־NBA, ויצליחו כנראה שוב להעפיל לאליפות אירופה (בהצלחה ארז!).
ואז נגיד: הכדורסל הוא הענף מספר 1. הרי שוב עלינו לאליפות אירופה! (לא משנה שחטפנו בראש מלטביה ומבריטניה). תראו את הכדורגל - לא עשו טורניר גדול מאז מוטל'ה ושייע. וגם - תראו איך מכבי מפרקת את היורוליג, ובכדורגל הם אפילו לא עוברים שלב בצ'מפיונס. רק נהנים לשכוח שבכדורגל האלופה המכהנת זוכה לשחק בליגת האלופות, מה שנותן טעם לכל העונה, ובכדורסל - האלופה הנצחית חתומה ביורוליג ולא משנה אם תסיים ראשונה או שישית.
ובלב, כולנו, עכברי הכדורסל, נקנא במשחקים כמו הדרבי בבלומפילד, שבו ערן, עומר וטל, מהרחובות שלנו, הדליקו את האויר ונתנו לילדים בכל הארץ סיבה טובה ללכת לקנות נעלי פקקים, ולא נעלי אולסטאר. אז עד להודעה חדשה (על הקטנה משמעותית של מספר הזרים בכדורסל), אני אוהב כדורסל, אבל בעד הכדורגל. לוקאל פטריוט.
לתגובות: eshed.basket@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
