טום בוז: קלברלי - עוד הבטחה מבוזבזת?
מי שסומן ככישרון הגדול ביותר שצמח במנצ'סטר יונייטד בשנים האחרונות, הפך העונה לכדורגלן המושמץ ביותר ע"י אוהדי הקבוצה. פרגוסון, מויס, הודג'סון ומרטינס עדיין מתעקשים כי מדובר באחד הקשרים האיכותיים בממלכה, למרות שכל הנתונים מראים את ההפך הגמור. האם המסע לעבר הגאולה יתחיל הערב (21:45) מול אולימפיאקוס?
סטיבן ג'רארד ידע בדיוק איזו חשיבות עצומה הייתה לביקור באולד טראפורד ביום ראשון האחרון - ניצחון, מעבר ליוקרה הנובעת מהיריבות ארוכת השנים בין ליברפול למנצ'סטר יונייטד, יציב אותו הכי קרוב אי פעם לתואר אליפות ראשון אחרי 16 עונות במדי המייטי-רדס.
כאילו המעמד המחייב לא היווה תמריץ מספק, כלי התקשורת באנגליה ידעו ערב המפגש לשלוף בערמומיות משפט מחץ מהאוטוביוגרפיה האחרונה של סר אלכס פרגוסון כדי לתדלק את סטיבי ג'י: "תמיד הרגשתי שסטיבן ג'רארד הוא לא כדורגלן ששייך לטופ של הטופ".
ההתמודדות כידוע, הסתיימה ב-0:3 מוחץ לזכות ליברפול, שפתחה פער של 14 נקודות על פני האלופה היוצאת והתמקמה במקום השני, מרחק ארבע נקודות ומשחק חסר מהמוליכה צ'לסי. ג'רארד, לעיניו של סר אלכס שצפה מהיציע,הציג את אחד המשחקים הגדולים שלו בשנים האחרונות. הוא תרם צמד מהנקודה הלבנה, החמיץ פנדל נוסף והפגין דומיננטיות כה מוחלטת במרכז השדה, שרק הבליטה עוד יותר את מה שכה חסר העונה אצל הקבוצה מהעבר השני - בעל בית.
טום קלברלי, שנכנס כמחליף רק 14 דקות לסיום המשחק, היה אמור האיש הזה. האנגלי בן ה-24, אולי הכישרון הבולט שצמח באקדמיה של מנצ'סטר יונייטד בעשור האחרון, סומן עוד מנעוריו כמי שאמור לימים לרשת את פול סקולס ולהיות הלב של חוליית הקישור ב"תיאטרון החלומות". אותו פרגוסון שהמעיט בערכו של ג'רארד, יצא מגדרו לנוכח הפריצה המטאורית של הצעיר המבטיח וכינה אותו כבר לפני כשנתיים "הקשר הטוב בבריטניה, פוטנציאלית". אלא שמאז, וכמו אינספור טאלנטים מקומיים שהומלכו בטרם עת, גם הוא נוכח לדעת עד כמה כואבת הנפילה.
בעונה הנוכחית, השלישית של קלברלי בקבוצה הבוגרת, נראה שהקהל הביתי כבר מאס בהמתנה להבטחה, שספק אם אכן תתממש. הכישלון הקולוסאלי של השדים האדומים בכל החזיתות - איך ננסח זאת בעדינות - לא עושה שירות טוב לקשר החביב שמשמש יותר מאי פעם מטרה קבועה ונוחה לביקורות ונאצות, מבית ומחוץ. חודש לאחור הוא אף נאלץ לסגור את חשבון הטוויטר שלו בגין קללות מכוערות והשמצות בלתי פוסקות מכיוון אותם אנשים שאמורים להעניק לו תמיכה.
לפני כשלושה שבועות הקמפיין נגד קלברלי הגיע לשיא באמצעות עצומה הקוראת להתאחדות הכדורגל האנגלית למנוע ממנו ללבוש את מדי הנבחרת במונדיאל הקרוב בברזיל, ובה נכתב: "קלברלי, בעל 13 הופעות במדים הלאומיים, שש יותר מאשר לרוס ברקלי, אדם לאלאנה וליאון אוסמן יחדיו, מזומן לסגל באופן קבוע ע"י המנג'ר רוי הודג'סון מבלי להראות איכויות של ממש ככדורגלן. אנחנו מאמינים שלמען המוניטין של אומת הכדורגל הגאה הזאת, יש לאסור עליו להשתתף במונדיאל. בהתחשב בכך שאנגליה נחשבת למאכזבת קבועה בטורנירים גדולים, ניתן להימנע ממבוכה נוספת ולא לאפשר לתצוגות הכושלות של השחקן לערער את המאמץ של יתר הקבוצה".
העצומה שאגרה עד כה מעל 19 אלף חתימות, לא הרשימה ובטח שלא שעשעה את הודג'סון. "לטום קלברלי היו משחקים טובים מאוד עבור אנגליה והוא חבר מועיל מאוד בסגל שלנו", הגיב בכעס."אני לא מתכוון לזמן בעתיד שחקנים על סמך עצומות ואני לא חושב שזה נכון לסמן שחקן בודד ולהאשים אותו בחוסר ההצלחה של מנצ'סטר יונייטד העונה".
והדבר המוזר, או שלא, הוא שהודג'סון רחוק מלהיות איש המקצוע היחיד שמחזיק בדעה מנוגדת לחלוטין לזו של הציבור הרחב. גם אלכס פרגוסון האגדי ראה אצל קלברלי משהו שרבים לא הצליחו לפענח עד היום. "לשחקנים מעטים בפרמייר-ליג יש הבנת משחק גבוהה, מודעות טקטית ואיכות טכנית כמו שיש לטום", הוסיף לאחרונה רוברטו מרטינס, שהדריך את השחקן במהלך עונת השאלה מוצלחת בוויגאן (2010/11).
דייויד מויס, כנראה הדמות היחידה שמעוררת כיום יותר אנטי בקרב יושבי אולד טראפורד, נחלץ גם הוא להגנתו של השחקן בעיצומו של גל הביקורת: "טום הוא כדורגלן צעיר ופנטסטי שמתפתח כל הזמן. הוא מתאמן נפלא, הוא הראשון שמגיע למתחם האימונים מדי יום ויום והוא נותן את כולו. זו גם הסיבה לכך שהוא יצליח".
בבריטניה או בספרד
אולם מה שקלברלי מראה ככל הנראה על מגרש האימונים, רחוק מלהתממש על המגרש הגדול. למעשה, קשה להצביע על אספקט במשחק של מנצ'סטר יונייטד שבו ניכרת תרומתו באופן מובהק, או הצדקה של ממש לקרדיט הגדול יחסית שהוא מקבל ממויס כפרטנר של מייקל קאריק במרכז הקישור.
מחד, הוא אינו קשר הורס שמרבה לתקל ולחלץ כדורים (מקום 64 בליגה), או כזה שידוע בזכות הפיזיות שלו ויכולות הגנתיות משובחות. מנגד, היצירתיות שלו שואפת העונה לאפס, ועל אף שהוא רחוק מלהיות השחקן הראשון בסגל שנדרש לספק מספרים, שער בודד, אפס בישולים, שמונה בעיטות לשער ו-11 מסירות מפתח בלבד ב-20 הופעות העונה בליגה (16 מתוכן בהרכב), זה פשוט מעט מדי עבור קשר מרכזי בכל קבוצה בפרמייר-ליג, על אחת כמה וכמה ביונייטד.
הנתון היחיד אשר מאיר את קלברלי באור חיובי הוא אחוז דיוק גבוה במסירות (89.6%), אלא שברוב המקרים הן יכוונו לרוחב או לאחור, ולא לעומק. בראיון שהעניק ל'דיילי-מירור' הבהיר הקשר כי הוא לא רואה בכך דבר פסול: "אני מרבה לצפות במשחקי הליגה הספרדית ושם אם שחקני הקישור מוסרים לצדדים ומחזיקים את הכדור, האוהדים מריעים להם. הגישה שלהם היא שככל שהכדור נמצא יותר אצלך ברגליים, כך הקבוצה היריבה לא יכולה לפגוע בך".
קלברלי הוא אומנם קשר דינמי שניחן ביכולת טכנית לא רעה, מוסר עבודה גבוה ורגל ימין טובה, אבל לרוע מזלה של מנצ'סטר יונייטד הוא רחוק מלהיות צ'אבי או דויד סילבה, גם לא טיאגו אלקנטרה אחריו רדפה במשך קיץ שלם, ואפילו לא מיקל ארטטה. גם עם מאמץ רב, קשה למצוא נקודות דמיון בינו לבין השמות הללו.
הקשר האנגלי מצידו מרגיש כי ממעיטים בערכו. "עשו ממני סוג של שעיר לעזאזל. כמה אנשים בתקשורת בהחלט חושבים שאני לא עושה הרבה עבור הקבוצה", התוודה.
"לדעתי, לעיתים העבודה שלי חומקת מתחת לרדאר. אני לא השחקן שיחלוף על פני שלושה או ארבעה מגינים ויבעט לחיבורים, או יתחיל לתקל אנשים כמו רוי קין, אבל אל תבינו אותי לא נכון - אני יודע שאני יכול להיות טוב יותר".
למרות הפרק הנוכחי והלא ממש נעים בקריירה של קלברלי, עושה רושם שבמנצ'סטר מתכוונים לתת בו אמון בשנים הקרובות. רק בשבוע שעבר דווח כי המועדון מתכוון להציע לו חוזה חדש ומשודרג ל-5 עונות. מבחינת השחקן, יש פינה שצריך לסגור לפני כן: "אני רוצה להחזיר את האוהדים לצד שלי. יש שחקנים בסגל של הקבוצה שעברו דברים דומים למה שאני חווה כרגע וזה עזר להם להבליט את היכולות שלהם. אני בטוח שאלמד מהם ואחזור חזק יותר להמשך הקריירה שלי". האם המסע לעבר הגאולה יתחיל הערב (21:45) מול אולימפיאקוס?
לפנייה לכתב/ת 
