"לא בשכונה שלנו"? אולי דווקא כן

"לא בשכונה שלנו" - סרטה התיעודי של אלה זהרנו גרינהויז, עוקב אחר חבורת בני נוער משכונות מצוקה בעיר המשתתפים בפרויקט עירוני לקידום תרבות ואמנות, ומעלים מחזה מסיפוריהם האישיים. שון מונגוזה, צעיר המשתתף בסרט שיוקרן הערב (א') בסינמטק ת"א, מספר חוויות בגוף ראשון

שון מונגוזהפורסם: 30.03.14 , 09:48

המפגש הראשון שלי עם התכנית "יוצרים מצוינות", היה לפני ארבע שנים. הגעתי לארץ עם הורי בגיל חמש, מקונגו. יש לי שלושה אחים שנולדו בארץ. בגיל שבע נשלחתי לפנימיה עירונית. היום אני יכול להגיד שהפנימיה תרמה לי רבות בחיים.

במשך עשר שנים התגוררתי בפנימייה. למדתי לנגן בגיטרה לבד וניגנתי בהרכב מידי פעם. הציעו לי להשתתף באודישן לפרויקט ייחודי בשם "יוצרים מצוינות" של עיריית תל-אביב יפו בתחום התיאטרון שקשור לתיאטרון הקאמרי. האמת היא שלא התייחסתי לעניין ברצינות, כי לא הכרתי ביכולות המשחק שלי, אבל בכל זאת הגעתי לאודישן, כי זה נשמע לי מעניין. אני זוכר שכבר אז הייתה שם מצלמה.

אחרי שהתקבלתי לתוכנית הבנתי שלא מדובר בחוג רגיל אלא בתוכנית מקצועית ורצינית. היינו חייבים להתמיד ולהגיע לחזרות בזמן, ללמוד טקסטים בעל פה ולהתנהג כמו מקצוענים. הצוות היה מאד מחויב לתוכנית מכל בחינה, עטף את כל המשתתפים באהבה ודאג לכל אחד ואחת מאיתנו. בכל זאת, מאחורי התכנית הרצינית עומדת תרומה מהאפוטרופוס הכללי. זה היה חדש לי שיש מקום שבו אני יכול להתבטא בחופשיות ולחשוף את עצמי בפני אחרים בלי שהם שופטים אותי מראש.

בשנה השניה לתכנית התחלנו לעבוד עם הבימאית דפנה רובינשטיין על מחזה שמבוסס על סיפורים מהחיים שלנו. מאוד בטחתי בדפנה, כמו המשתתפים האחרים, והרגשתי חופשי לחלוק איתה סיפורים שלא סיפרתי לאיש. תוך כדי העבודה על המחזה, לחדר החזרות נכנסה מצלמה שתיעדה את התכנית. אלה, במאית הסרט "לא בשכונה שלנו" החלה להגיע באופן קבוע לחזרות ולתעד את המפגשים האישיים עם דפנה. אלה בעצם תיעדה את כל התהליך של הרכבת המחזה.

עם הזמן, התיעוד הפך לסרט שלם והייתי מאד נרגש שנבחרתי להיות אחד המשתתפים בסרט. קצת חששתי מהחשיפה אבל הרגשתי שזו הזדמנות מצוינת לספר את הסיפור האמיתי שלי. לשמחתי, המשפחה שלי תמכה בי בהשתתפות בסרט.

המצלמה החלה לעקוב אחרי גם בחיי הפרטיים וזה גרם לי להתמודד עם הקשיים של חיי. כדי לענות לשאלות הבימאית,

הייתי צריך להתחיל לחשוב על האופן בו אני חי ומתמודד עם החיים. היום אני מבין שזו הייתה הנקודה בה החל המאבק ביני לבין הזהות שלי והערכים שלי. מכאן החלה ההתמודדות עם המציאות כפי שהיא.

התוכנית פתחה לי דלתות חדשות לחיים. דרכה הגעתי למכינה של ניסן נתיב. כיום אני משחק במספר סדרות בטלוויזיה כמו "אליפים", "בתולות", "הפקולטה" והפקות של הוט 3. אני שמח שהסרט ייחשף לראשונה בפסטיבל אפוס. אני מקווה שכל מי שיצפה בסרט ילך הביתה עם חומר למחשבה על התייחסות החברה הישראלית כלפי החלשים בחברה, ועל הסטריאוטיפים החזקים בהם אנו שבויים – ויותר מכל, על יכולתה של האמנות לגשר על הפערים.

שון מונגוזה משתתף בסרט "לא בשכונה שלנו" - סרטה התיעודי של אלה זהרנו גרינהויז, הסרט עוקב אחר חבורת בני נוער משכונות מצוקה בתל אביב, המשתתפים בפרויקט עירוני לקידום תרבות ואמנות, ומעלים מחזה מסיפוריהם האישיים.