למב"מ חוקים משלה
במסגרת המערכה שבין המלחמות, לכל הצדדים, לרבות ישראל, יש עניין למנוע לחימה מתמשכת שבסופה ימשיך המצב בדיוק כפי שהיה לפני שנפתחה האש. הבעיה היא שטעות קטנה עלולה להוביל להסלמה גדולה
הפצצות חיל האויר ברמת הגולן לכאורה מהוות הסלמה בפעילות הישראלית בצפון. בשלוש השנים האחרונות נמנעה ישראל מלהפעיל בגלוי או לפרסם בהודעות דובר צה"ל את פעילות חיל האוויר בסוריה או בלבנון. הסיבה לחריגה הפעם היא הפגיעה בחיילי צה"ל שנחשבת לפעולה שמחייבת תגובה קשה ומרתיעה מהרגיל.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עם זאת, מה שקורה כרגע בצפון אינו מהווה הסלמה רבתי וגם לא בהכרח סימן לעתיד. מדובר פשוט בסיבוב נוסף במה שבצה"ל מכנים מב"מ - מערכה שבין המלחמות. לזו, מסתבר, חוקים משלה שכל הצדדים פועלים על פיהם ומנסים להפיק ממנה תועלת. הבעיה הגדולה היא שטעות קטנה בחישובים של אחד מהצדדים עלולה להביא לכך שהמשחק על פי אותם הכללים ישתבש - וייצא לחלוטין משליטה.
ישראל שואפת לסכל התחמשות והתעצמות של חיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטיניים והג'יהאדיסטים, וכן למנוע את שיבוש שגרת החיים של אזרחי ישראל, ונפגעים בקרב חיילי צה"ל. ארגוני החבלה מנהלים את המערכה בין המלחמות במסגרת המאבק המזוין האידיאולוגי שלהם נגד ישראל וגם במטרה להרתיע את צה"ל מפעולות הסיכול שהוא מבצע מפעם לפעם, לפעמים קרוב ולפעמים הרחק משטח ישראל. הסורים והאיראנים מסייעים לחיזבאללה ולפלסטינים להתעצם ולהרתיע את צה"ל. לכן, למשל, סביר להניח שמטח הרקטות שירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מעזה לשטח ישראל בשבוע שעבר נעשה לפחות בעידוד איראני, אם לא על פי הוראה מפורשת.
מסיבה זו החוק הראשון של המב"מ (כאמור, המערכה שבין המלחמות) הוא לנהל אותה בחשאי, במה שמכונה "מרחב ההכחשה". המשמעות היא שהצד התוקף וגם הצד המגיב אינם נוטלים אחריות ומבצעים את הפעילות בשיטה ובאמצעים שימנעו זיהוי מובהק של התוקף. באופן זה הצד המותקף אינו חייב להגיב. מבחינתה של ישראל מרחב ההכחשה נקבע גם על פי השאלה אם יש נפגעים בנפש, מהי חומרת הפגיעה ואם הופרה שגרת החיים בישראל. בישראל רואים בחומרה יתרה פגיעה באזרחים.
מרחב ההכחשה של הסורים, האיראנים, חיזבאללה וחמאס נקבע על פי המידה שבה ישראל נוטלת אחריות או שהפנטגון באדיבותו מאשר שישראל היא שתקפה. מדד נוסף מנקודת ראותם הוא אם צה"ל פעל על אדמת לבנון או על אדמת עזה. פגיעה בריבונות כשהתקיפה מיוחסת לישראל מחייבת את ארגוני החבלה ואת סוריה להגיב. האיראנים, כרגיל, פועלים באמצעות שליחים אבל גם הם מגיבים כשישראל מזוהה כתוקף.
אפשר למנות עוד כמה חוקים שעל פיהם מתנהלת המערכה, כמו השאיפה הקבועה של איראן וחיזבאללה לפעול בחו"ל במסגרת פעילות הנקמה וההרתעה שלהם.
באמצעות המב"מ ישראל מנסה לצמצם את אבידותיה במלחמה הבאה ולהרחיקה ככל האפשר באמצעות הרתעה. חיזבאללה והארגונים הפלסטיניים פועלים במטרה לנקום על פעילות הסיכול הישראלית באמצעות גרימת סבל רב ככל האפשר במשך זמן רב ככל האפשר לאזרחי ישראל; הם גם מנסים לייצר באמצעות תגובותיהם הרתעה.
בהקשר הזה צריך להבין גם את פעולת חיל האוויר אתמול, שהתבססה על חוק נוסף של המערכה: במקרה שאין כתובת ברורה, הריבון בשטח - במקרה זה הסורים - הוא המבוגר הלא-אחראי שיחטוף.
לפנייה לכתב/ת 
