ק.ט.מ חשמליים במבחן - רוכבים בשטח בלי להזיע

כנראה שלא אחדש לכם הרבה אם אומר שסוגי אופניים חשמליים (ויבואנים, ואבזרים, ואתרים) צצים כיום כפטריות ברגליים של טירון גולני (מבלי לפגוע בטירוני הצנחנים כן?). יש מי שמגדיר זאת כ"מכת מדינה", יש מי שמאושר מבואו של כלי תחבורה עירוני-אלטרנטיבי. אבל יש שתי עובדות שאינן מוטלות בספק: הראשונה, עולם האופניים החשמליים בישראל פרוץ לחלוטין מכל בחינה. האחרת - מרוויחים מהם, והרבה.

מה שמסביר את הגעתם של אופניים חשמליים גם לשטח, שהרי מה טבעי יותר מניצול גל האופניים החשמליים ששוטף אותנו, יחד עם הפופולאריות האדירה של אופני שטח בשנים האחרונות. ובהתאם, זה מסביר את הבחירה באופני המבחן שבכתבה זו - ק.ט.מ e-RACE עם חישוקי "29.

(תומר פדר)

e-RACE

ק.ט.מ ציידה את השטח-חשמל שלה בשלדת אלומיניום וזנב קשיח. ומכיוון שהמנוע החשמלי מוסיף משקל, השלדה עובתה וחוזקה באזורים נושאי-עומס. זה המקום להזכיר כי יש תקן לאופניים חשמליים בישראל, והם עומדים בו - למנוע הספק של 250 וואט, מהירות התגבור המרבית היא 25 קמ"ש, אין מצערת ואין אפילו גישה לבקר המנוע בעזרתו ניתן לעקוף את המגבלות. לסוללה נפח של 8.8 אמפר-שעה והיא מזינה מנוע 47V מבית פנאסוניק המותקן על הנאבה האחורית.

(תומר פדר)

הכוח עובר בעזרת שימאנו XT מאחור, ד'אור מלפנים ו-30 יחסי העברה אפשריים. על הבלימה מופקדת סדרת מעצורים מיוחדת מבית טקטרו המתאימה לאופניים חשמליים (מנתקת כוח-מנוע בזמן בלימה). בהתאם למשקל ולמהירות הפוטנציאלית, הדיסקים מציעים קוטר מכובד של 180 מ"מ.

מזלג - שוב, מחוזק - של סאן-טור מסדרת ריידאון אוחז בגלגל קדמי מחוזק ועליו צמיג שוואלבה – רייסינג ראלף מצוינים. האיבזור ההיקפי מגיע מריטצ'י וק.ט.מ עצמה והגימור בשחור-מאט עם מדבקות כתומות-לבנות נראה מצוין. המשקל הרשמי עומד על 22.5 ק"ג מאד נוכחים, והיצרנית טוענת לטווח של 100 ק"מ מתוגברים בתנאים אופטימאליים. המחיר: 15,900 שקלים.

(תומר פדר)

חשמל בשטח

רכיבת המבחן באופני ההרים החשמליים התקיימה ביום חורפי וגשום במיוחד ביער יתיר והר עמשא. הרעיון: לאתגר את האופניים ומערכת ההנעה במעלה הארוך והמייגע מהישוב מיתר לבית היערן - הפרש גובה של כ-250 מטרים על-פני טיפוס ארוך ומייגע של 11 קילומטרים.

דיווש ראשון ללא תגבור עדיין, והאופניים מרגישים כאופני הרים רגילים לכל דבר. כבדים אמנם, עם מרכז כובד גבוה (עקב מיקום הסוללה), אבל ללא תחושת כבדות או עצלות בהיגוי, תודות לזווית היגוי חדה של 71 מעלות. אלא שזה לא באמת משנה לנו. אחרי הכל, בפחות כסף והרבה פחות משקל, יש לנו אופני ק.ט.מ מצוינים.

(תומר פדר)

עוברים לתפעול יחידת בקרת ההנעה, עם מחשב דרך שימושי ורב-פונקציות כולל חיווי למספר הק"מ שנותרו לתגבור, מהירות ממוצעת וכמובן רמת תגבור ורמת טעינה. יש ארבעה מצבי תגבור ושלושה מצבי טעינה, בהם המנוע משמש כמחולל לטעינה חוזרת של הסוללה.

אז לחיצה אחת מהירה, ואתם מתחילים לעוף על השביל. ולא סתם עפים. תאמינו לי, אתם מדוושים פתאום ב-25 קמ"ש בעליה בה רוכב עלית בן 17 היה מתעלף בה. התגבור בפירוש משנה את כללי המשחק, ומשטח כמעט כל עליה למישור חסר מאמץ.

(תומר פדר)

זה כמובן לא אומר שאתם יכולים לוותר על כל הפעלת שרירים, שכן כדי לקבל כוח מהמנוע אתם חייבים לדווש ולהפעיל מומנט על החיישן שנמצא בציר של הדוושות. ואכן, רמת התגבור היא ביחס ישר לכוח המופעל. צריך לנצל את חיווי התגבור של המנוע כדי להבין כמה כוח כדאי להשקיע בדוושות, ואז אתם טסים בעליה כמו אריות.

אגב, גם לזה יש מגבלות, ואלו הופיעו על השביל התלול המטפס להר חירן, שם שילוב של שיפוע תלול מאד, דרדרת וקרקע בוצית, מנעו מאיתנו את האחיזה הנדרשת כדי לטפס ישירות למעלה. הצלחנו לבסוף להעפיל לראש ההר בעזרת שביל תלול מעט פחות שהציע קצת יותר אחיזה, הילוך ראשון בדוושות, "High" בחשמל והיידה למעלה.

(תומר פדר)

מה עוד אפשר לומר? ה-e-RACE אינם שונים מכל אופני זנב קשיח "29. הם יעדיפו שבילים ויענישו אתכם בטרשים. בכל קרקע שאינה מפולסת תעדיפו לעמוד ועל סינגלים טכניים הייתי בכלל מוותר.

ומתי נגמרת החגיגה?

קצב הטיפוס האכזרי סחט את הסוללה עד תום. רכבנו בשיא המהירות ובשיא התגבור כל העת. ירידה שבאה ממש בזמן אפשרה לנו צפייה בקוביות החיווי הנעלמות ממד הטעינה של הסוללה. נעזרנו בכוח הכובד כדי להפיח מעט רוח חיים בסוללה המתרוקנת, כדי שנצליח להגיע לרכב הליווי, לאחר מסלול מעגלי של כ-30 ק"מ, כולם בקצב מרבי שהמערכת מסוגלת לספק.

(תומר פדר)

בינתיים העברנו אותם גם מבחן מעניין - צליחת נחל אשתמוע, בדרך כלל ערוץ יבש ועצוב, אך הפעם עם זרימה נמרצת של מי שיטפון חומים וכועסים. עצירה קצרה לצילום רטוב והופ, האופניים נופלים ושוכבים בנחל, מנוע, סוללה והכל. אשקר אם אומר שלא הייתי מודאג. פחות מהמוות בטרם עת של האופניים, יותר ממכת חשמל אפשרית באזורים הפרטיים. אבל נבואת הזעם לא התממשה, והק.ט.מ - נאמנים למסורת ארוכה של בוץ וחול וסלעים וטרשים בכל חור נידח בעולם - לא הנידו שפיץ והמשיכו לתפקד כרגיל.

הסוללה? זו שבקה סופית רק 300 מטרים מהמכונית. 300 מטרים שהוכיחו לנו עד כמה האופניים האלה מסוגלים להיות כבדים, אם הסוללה המסייעת מתייבשת סופית.

אז?

אין ספק שאופני השטח החשמליים של ק.ט.מ מעניינים, מאד. אמנם, משקלם מורגש כשצריך להעמיס אותם, להניף מעל מכשול או כאמור, כשהאמביציה מנצחת את הסוללה וזו מתייבשת. גם הקראנק הרחב מציק, וחייב לפחות אותי לדווש בתנוחה לא טבעית.

(תומר פדר)

אבל, מדובר במוצר מבוצע היטב. עבור רוכב מהשורה מדובר במוצר יקר אמנם. עבור רוכב מושבע מדובר במוצר עם מגבלות משקל. אבל עבור הרוכב המזדמן - מי הזכיר "השכרת אופניים"? - או זה שאינו מעוניין להזיע במעלה אוהב לשוטט בשבילים בנחת וליהנות מניחוח האורנים אחרי הגשם (וכמובן מסוגל לממן את התענוג), מדובר במוצר מצוין.

עכשיו נותר רק לגלות אם אופניים כאלה ושכמותם יביאו רוכבים חדשים לשטח, או יסמנו את כניסתם של דגמים נוספים לתחום. למשל דגם עם שיכוך מלא, 125 מ"מ של מהלך וגיאומטריה אגרסיבית. אנחנו ממתינים.