לינקים: סודות, סרטים וסוליד סנייק

אני שונא אתכם פייסבוק. באמת. למה שוב לשנות את העיצוב? ולמה לא כולם ביחד? כן, זה קרה גם לי - השבוע גולגל השינוי האחרון לניוזפיד שלי ברעש גדול עם פוסטים ותמונות ענקיות שנדחפות על כל המסך. ברור שבסוף אני אתרגל. זה יקרה בטח חודש לפני השינוי הבא. חשבתם על זה פעם? בכל זמן נתון יש לפחות אדם אחד שלא אוהב את הפיד החדש. זה מדכא, פייסבוק. וגם אני כועס בלי קשר, על כך  שהרסתם לי את היכולת להתרכז בדבר אחד להרבה זמן. ברווז.

עוד לינקים מדליקים: הפרארי של אפל, החברה של אובמה, המשקף של גוגל

העיצוב החדש

עוד סיפורים חמים: באתר הזה  

אירוע הרבה יותר חשוב השבוע בעולם (ולא ביקום), הוא ההתפתחות בפרשת הפופקורן. תקציר האירועים הקודמים: שני ארגנטינאים כתבו קוד שמלקט טורנטים ומאפשר צפייה ישירה בכל סרט כמעט באיכות גבוהה. לאחר כמה ימים, הלינק לתוכנת Popcorntime שפיתחו הוסר מהאוויר, היוצרים החליטו שהם לא רוצים להסתבך וכתבו מכתב פרידה. סוף? לא.

מוקדש לך אינדיאנית שלו

זה לא נגמר כי הפרויקט הוא בקוד פתוח ואפשר לשכפל, והקבצים לא מאוכסנים בשום מקום אף אחד לא יכול לעצור את זה והשירות ניתן כעת להורדה בכמה מקומות אחרים. האם זה סופו של הקולנוע? של היצירה?

התקשרו למשטרה! הזמינו את הצבא! העירו את הנשיא!

רגע רגע, לא בטוח. למרות שאכן מדובר בסיוט הגדול של הוליווד - צופים רואים מה שבא להם מתי שהם רוצים, ובחינם, עדיין זה לא גורף: יש משפט אחד חשוב במכתב הפרידה של צוות פופקורן המקורי, שחשוב להתייחס אליו. "רוב ההורדות שלנו אינן בארה"ב", כתבו.

למה בארה"ב לא כל כך מתלהבים מהשירות? אולי כי הם לא צריכים אותו שם. השידור הראשוני של הרוב המוחלט של התוכניות נעשה בארה"ב, ועוד עניין חשוב: אם יש לך נטפליקס אני מקבל תוכן איכותי ב-10 דולר - בצפייה על פי דרישה (VOD), אמנם הרבה אחרי שהכל שודר בטלוויזיה, אבל יש שם תוכן אינסופי. כלומר, למה שיצטרכו בכלל פופקורן טיים?

ששש. נותנים סברי מרנן

בנטפליקס שנמצאים כבר ב-41 מדינות, הבינו כבר: יש כאלה שרוצים עכשיו, ואת מה שבא להם לראות, לא סתם לבהות במה שיש. כלומר, האיש עם השלט כבר לא המלך, יש לו עכבר עכשיו. או שלט אחר. קצת. הוא בכל מקרה לא רואה ברודקאסט.

אבל למה?

ושנייה חוזר לפייסבוק: הם אומרים שהם עושים את זה כדי שהאתר ייראה בנייד ובמחשב השולחני אותו הדבר. מבחינת פייסבוק זה גם אחד מהקווים המנחים לעבודה על משחקים - כך היא אומרת לשותפותיה. אז אני רק שאלה: למה? למה צריך את אותה חווית שימוש, או כזו שנראית דומה בשתי פלטפורמות שונות? זה שימוש שונה לגמרי. זה כמו שישימו לי הגה באוטובוס כדי שאני ארגיש כמו באוטו, או שקית קטנה של מלח במקום מלחיה בבית!

ומי בכלל בא הביתה ומשחק קאנדי קראש על המחשב?

בכל העולם

לא משנה. ריד הייסטינגס, נשיא נטפליקס, אם נחזור אליהם, אמר שבקנדה ירדו מספרי משתמשי הטורנטים בחצי מאז השקת נטפליקס. מחקר בנורווגיה תומך בהנחה שלו: על פי פורבס נמצא כי עקב כניסת נטפליקס, מספר ההורדות של סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע צנח בין 2008 ל-2012 מ-125 מיליון ל-65 (סרטים) ומ-135 מיליון הורדות לסדרות ל-55 מיליון לאחר כניסת השירות.

ריד הייסטינגס. מנכ"ל נטפליקס וגבר נאה

וכן, זה לא אומר שתמיד אחוז הפיראטיות יירד כשנטפליקס נכנסת. זה גם תלוי תרבות ואכיפה. אבל מה שבטוח נכון: ההורדות לא ירדו - אם לא תהיה אפשרות לראות את כל התכנים שאתה רוצה (או רובם) במחיר הוגן, בנוחות ובאיכות טובה.

זה בדיוק כמו שנאפסטר, איימש, קאזה ואודיו-גלקסי לא הרגו את המוזיקה. הם גרמו לה למצוא דרכים חדשות להפצה ולרווח: באייטיונז, בהזרמה של אפל, של גוגל וסמסונג, ולא נשכח את יוטיוב. במקביל התעשייה עוזבת את הערוצים הלא רלווטיים: חנויות התקליטים וההדפסה הפיזית.

אחרון ודי

וכן, יכול להיות שהשינוי בפייסבוק לא נעים לי כי אני מקובע וחרד משינויים. היי, פייסבוק? כל המשתמשים הכבדים שלכם ככה. או דומים. הזהרו שהם לא יברחו. לאן? נגיד ל- secret.ly: סטארט אפ של רשת חברתית שפועלת כרגע רק בארצות הברית וקנדה וגייסה השבוע 8.6 מיליון דולר. בין המשקיעים חברת גוגל, אשטון קוצ'ר ושחקן הפוטבול ג'ון מונטנה.

ששששש....זה סוד

הקטע שלה הוא שהפוסטים שלך מועברים לכל האנשים מהספר טלפונים שלך (לפי טלפון או מייל), שהם החברים שלך ברשת הזו. אם הם עושים לאב (המקבילה ללייק), הפוסט שלך יגיע לחברים שלהם ואם הם יאהבו - אז הסוד ממשיך להתרחק ממך - אבל אתה כבר תהיה אנונימי. במקום שמך או הניק שלך, יופיע רק המיקום שלך. נניח קליפורניה. או אם הרשת תגיע לישראל: ישראל.   

על פי הגרדיאן, ב-45 ימי קיומה, האפליקציה הפכה פופולרית בעיקר במעגלי עמק הסיליקון, והיא משמשת לעובדים לפרוק רכילות ומכתבי נאצה לבוס או לחברה שלהם.

החייל האמיץ סנייק

עניין אחר לגמרי: השבוע יצא כותר חדש במשחק ההתגנבות- אקשן "מטאל גיר סוליד" המציגה (בד"כ) את דמותו של הגיבור סנייק. מדובר בחצי משחק עבור 20 עד 30 דולר. חלק מהביקורות אומרות שהוא  קצר מדי, חלק שהוא מספק, או לא שווה את הכסף ובלה בלה. לי באמת לא אכפת. הסדרה, גם בימי השפל שלה, היא מבחינתי הדבר הכי טוב בתעשייה מאז יצאה לראשונה לפלייסטיישן ב-1998. הבנתי שהיא אדירה בהרבה מקרים: נניח, כשכדי לברוח מכלא השחקן צריך לזייף את מותו ולשחק כשהכיתוב Game over מופיע, כשבאחד הכותרים כשדמות במשחק משתגעת ואומר לך (לשחקן) להתרחק מהמסך כי זה לא בריא,  או כשבמשחק האחרון לדמות של סנייק יש יש פלאשבק אתה משחק פתאום במשחק שיצא כמה שנים קודם.

ויש עוד הרבה כאלה. מה שיפה בסדרת המשחקים הזו זה שהיא לא מנסה להיות ריאליסטית מצד אחד, ומצד שני מחויבת לחוקים שלה, גם בסיפור שנע בין קומיקס לסרט אקשן קלישאי ומודע לעצמו, וגם במשחקיות, שגם היא מודעת לעצמה - כמו במקרה לפנינו - פתאום זה משחק מכות. בכל אופן: זו יצירה אמיתית בגזרת המשחקים שוברי הקופות.  

מצד שני יש את פייסבוק עם חווית המסך השני שלה. גם מיקרוסופט עשתה את זה עם ווינדוס 8. יש לך ממשק אריחים בכל הסלולרים, הטאבלטים והמחשבים. בניידים אני יכול להבין את הרעיון, אבל במחשבים נייחים? אם הייתה מערכת הפעלה טובה מתחתיהם זה אכן עיצוב טוב למסך מגע. אבל, מיקרוסופט?

הי.

אין לי אין לי מסך מגע במחשב האישי!

(*דופק את השפופרת בקיר*)

 

היה לי גם קשה לברר מה הטפרטורה בחוץ. מזל שיש אריח כזה

 

 

עיניים אליי

טוב סליחה. מעכשיו רק דברים חמודים: יש את זה שמצאתי השבוע במקרה. מדובר באפליקציה (רק לאפל כרגע) שמוסיפה עיניים מרקדות לתמונות שיש לכם על המכשיר. לאחר מכן תוכלו לפרסם במייל או איזו רשת חברתית כלשהי את התמונה כשהעיניים יעקבו אחרי תנועת הסלולרי, או העכבר אם זה מחשב דסקטופ. כאן.

 

אבל למה לשנות את העיצוב?

 

 

ויש גם את זה. פרסומת למסטיקים. כן

 

 

והחתול הזה דביל.

 

 

זהו ביי.