החורף תם: "נקווה לאביב גשום"
אתמול צוין יומה הראשון של עונת האביב וכעת מסכמים את החורף שלא האיר פנים במיוחד. בנגב שברו שיאים, בצפון המצב רע. "נקווה שזו רק שנה חריגה"
אתמול, 20 במרס, צוין היום הראשון של האביב. בזמן שבבריטניה ובחוף המזרחי של ארצות הברית חוו חורף קשה מאוד, בישראל, חוץ מהסערה הגדולה שפקדה את המדינה בעיקר בירושלים ובצפת, נשברו שיאים שליליים כשכמעט לא חווינו גשם מסוף חודש דצמבר עד תחילת החודש הנוכחי.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
פרופ' הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב הביעה תקווה בריאיון לאולפן ynet שהחורף בישראל עדיין לא אמר את המילה האחרונה. "כבר היו לנו אביבים גשומים מאוד וזה דבר שאנו צריכים במיוחד אחרי החורף היבש שעברנו. אנו מקווים שהעונה המיוחדת הזאת היא רק עוד אירוע ושנה חריגה ולא עדות למגמת שינוי שחזויה לאזור שלנו בדמות התייבשות".
עוד בחדשות:
החיפוש אחר החלקים הופסק: יחודש בבוקר
משרד הביטחון קיבל את "הלביא" הראשון
אובמה בירך בפרסית: יש סיכוי להסכם גרעין
השירות המטאורולוגי הפיץ אתמול (ה') קובץ סיכום של נתוני החורף האחרון לקראת בואו של היום הראשון של האביב. לדברי עמוס פורת, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, מסתמן פיזור אקראי של המוקדים ברחבי ישראל, שבהם ירדו מרב המשקעים. "בקו הדמיוני שבין עוטף עזה לשכם אפשר לראות כמויות המגיעות עד ל-130 אחוזים מעל הממוצע השנתי. מנגד, במחצית משטח רמת הגולן, מסביב לטבריה, מעלות ובשטח המכסה את הקטע בין זכרון יעקב לנתניה נמדדו בקושי 50 אחוזים מממוצע הגשמים השנתי", מסביר פורת. לדברי פרופ' סערוני, האזור שקיבל את מנת הגשם המרשימה ביותר בעונה הנוכחית היה צפון הנגב ובאר שבע ששברו שיאים.
לעתים, כשאירוע מזג אוויר יוצא דופן הופך לאירוע חדשותי כמו זה שהיה בסערת השלג הגדולה בירושלים ובצפת, יש מי שסבור שאירועים מטאורולוגיים נקודתיים לבטח מבשרים משהו על עוצמתו הסוערת או לחילופין החלשה של החורף העתידי.
פורת מודה כי עדיין קשה לקבל מהמדע המטאורולוגי תשובה מהימנה. "נעשים ניסיונות לחזות כיצד יראה חורף צפוי בתחילת עונה, אבל זה חיזוי בסגנון שונה מאשר מודל תחזית לשבעה ימים קדימה. עושים ניסיונות ויש התקדמות, אבל המרחק לחיזוי עונה שלמה הוא עדיין רחוק".
20 במרס מוגדר יום השוויון האביבי כשכדור הארץ משלים תנועה חלקית סביב השמש המציבה את קו המשווה שלו בזווית ישרה של 90 מעלות עם קרני השמש.
המשמעות המטאורולוגית של המאורע האסטרונומי היא שביום הזה משתווה זמנם של היום והלילה ולפיכך, שעות האור ביום יתארכו על חשבון שעות הלילה בחצי הכדור הצפוני ולהיפך בחצי הכדור הדרומי.
לפנייה לכתב/ת 
