כל ישראל חרדים זה מזה
על אף היותם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, החרדים לא השתלבו בה מעולם. כך אירע שאורח חיים שמנהלים מאות-אלפי אזרחים, הפך מחוסר מגע - לכר פורה לדמוניזציה ובורות. ד"ר חיים זיכרמן החליט לקחת את ההסברה בידיים - והוציא ספר ראשון מסוגו המספק מבט עומק על החברה החרדית. ראיון ראשון
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
איך צמחה קהילה קטנה וחבולה, אוד מוצל מאש השואה, דלה בהון אנושי ובהשפעה - לחברה ענקית המנהלת חיים נפרדים לחלוטין? ישראלית, ועם זאת אחרת. אחרת לחלוטין. ספרו החדש של ד"ר חיים זיכרמן, "שחור, כחול-לבן" ("ידיעות ספרים"), מבקש לספק לישראלי היכרות כנה, אותנטית ולא מתיפייפת עם "החרדיות הישראלית", והוא מקווה כי זו תתפתח, בסופו של דבר, לשיח אמיתי.
קראו עוד בערוץ היהדות :
בשנים האחרונות חל שינוי הדרגתי בגישה הישראלית האופיינית ביחס לחרדים: מהתעלמות וחוסר עניין, להתרעמות ושיח כוחני. זיכרמן טוען כי זה מה שהיווה את אחד הזרזים שהובילו להולדתו של הספר – סוג של אנציקלופדיה חברתית בת 360 עמודים.
ישראל שלא הכרתם
עובדת יסוד: על אף היותם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל מאז הקמתה, החרדים לא"זה קרה באופן מכוון", אומר זיכרמן. "לאורך כל כך הרבה עשורים החברה החרדית לא השקיעה כלל בהסברה, דבר שכל ארגון קטן מבין היום שזה חלק אינטגרלי מפעילותו. היעדר הסברה משרת את האידיאל הקלאסי החרדי של הפרדה. הוא יוצר ניכור, וניכור הוא חלק מאבני הבניין של החומה שיוצרת חיץ עם העולם הישראלי שבחוץ.
"כלומר, היעדר הסברה כשלעצמה היא אינטרס חרדי. ובנוסף, הרבה מנהיגים חרדים סבורים שאי אפשר להסביר לציבור הישראלי את עמדתם, כי אין הסכמה על הבסיס. זו גישת 'מה זה יעזור? אנחנו קווים מקבילים".
לא רוצים לעצב את רשות הרבים הישראלית
זיכרמן אומר כי הופתע לגלות שאין בנמצא ספר הנותן משנה סדורה על החברה החרדית הישראלית בת ימינו: מאפייניה, השקפותיה ותרבותה, לצד דיון שאלות בסיס כגון למה החרדים לא הולכים לצבא. "אני יושב שקיומו של הספר יכול לתרום לשינוי השיח", הוא אומר. "כשאתה מכיר מישהו, ואתה יודע מה הוא עושה ולמה, קל לך לייצר אתו שיח שיוביל לאיזושהי הסדרה הדדית".
מחקר שערכו החוקרים צרפתי וכהן (2009) על מידת היכרות עם החברה החרדית, מראה כי "81% מהישראלים מקבלים מידע על החרדים דרך התקשורת. ועם זאת, 44% מתוכם סבורים כי המידע מעוות", אומר זיכרמן. "כלומר, הם מכירים בכך שהם רואים את החברה החרדית במראה שמעוותת את פניה האמיתיות.
"בעיניים חילוניות החרדים נתפסים כאיום על אורח החיים החילוני, וזה שגוי. מי שקרא את מסמך הסטאטוס-קוו ההיסטורי, יגלה כי מתוך ארבעה – שלושה עניינים היו ציבוריים: כשרות, שבת ונישואין. היום זה כבר היה אחרת. בשונה מהציונות הדתית, החרדים ממש לא מעוניינים לעצב את רשות הרבים הישראלית, ובמידה מסוימת ירצו לנתק בין דת ומדינה".
"חייל" בחברת הלומדים החרדית
הגטואיזציה החרדית היא תמונת נוף מולדתו של ד"ר זיכרמן עצמו. כבן לרב מוכר,
בשר מבשרה של האליטה ליטאית, הוא גדל אל תוככי המסלול שהוא מתאר בדייקנות כה רבה בספרו. הוא נולד ובגר בשכונת "בית וגן" הירושלמית, למד בישיבות העילית של המגזר החרדי-ליטאי "קול תורה" "ובית מתתיהו", ומשם לאחר החתונה עבר ללמוד בכולל - "חייל" בחברת הלומדים החרדית.
"המפנה האישי שלי התרחש כשלמדתי בכולל לדיינות. התחלתי ללמוד במקביל משפטים, ואז ראש הכולל אמר לי 'או-או', מתוך תפיסה חרדית ליטאית קלאסית שאי אפשר לשלב: או שאתה מאה אחוז פה, או מאה אחוז שם. אני בחרתי במשפטים".
כמי שעבד במשרד עורכי הדין "הרצוג, פוקס, נאמן", החזרה אל חיק השטעטל החרדי היא, לדבריו, אידיאולוגית. "לצד היותי עורך דין, אני גם חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. זו עבודה שאני רואה בה שליחות, לייצר כאן קול שפוי שיוביל בתורו לאינטגרציה לחרדי שרוצה בזאת – מצד שני, בלי כפייה. אני לא מאמין בשינוי חברתי ותרבותי שנובע מכפייה.
"לפני כשנתיים ייצגתי בבג"ץ, בתיק על עתירה שביקשה לחייב חרדים ללמד לימודי ליבה. כמתנגד לצעדי כפייה, התנגדתי לצעד הזה. השופטת בייניש שאלה אותי אז ישירות: 'אבל למה באמת אתם לא מוכנים ללמוד ליבה בזמני החופשות או בימי שישי? לא על חשבון שעות לימוד תורה, תענה לי על זה', ובאותו הרגע לא הייתה לי תשובה".
"אז הלכתי ובדקתי בעצמי, והתשובות שקיבלתי מרבנים ומסבירנים חרדים היו אומנם תשובות עם אמירה שיושבת היטב באוזן חרדית, אבל נשמעות קלושות - שלא לומר מופרכות - עבור המאזין החילוני. מה תגיד? 'בגלל זה החפץ חיים סגר את ישיבת וולוז'ין?' ' כי לא יגעו לנו בפח השמן הטהור?' זו לא תשובה.
"בספר אני מנסה להסביר המון דברים, במטרה להנגיש לקורא אינטליגנטי מבחוץ, את ההשקפות היסוד שעליהן בנויה החברה הזו. החלק האחרון בספר ואולי החשוב שבו, עוסק בתמורות שעוברת החברה החרדית בשלושה דורות של ישראליות, ומנסה לראות לאן היא צועדת מכאן והלאה".
"מעגל השנה החרדי"
זיכרמן לוקח את הקורא "למסע בן מגבעות", ושאר פרטי לבוש בעולם החרדי - ומשם לדרך
שבה מאורגנים שלושת הזרמים העיקריים בחברה החרדית: חסידים, ליטאים וספרדים; לצד ההבדלים העמוקים והנפרדות המוחלטת שבין הזרמים, המתנהלים כל אחד כחברה בפני עצמה.
"זה, אגב, אחד הדברים שרוב החילונים ממש לא יודעים", הוא אומר, "שהסיכוי שליטאי יהפוך לחסיד וויז'ניץ או הפוך, הוא קלוש עד כדי לא קיים כלל".
בשערים הבאים יכול הקורא להתוודע אל מסלול החיים שאותו עובר החרדי מרגע לידתו; "מעגל השנה" החרדי, ובו תאריכי עוגן השונים לחלוטין מהחברה הישראלית - החל מהשימוש הבלעדי בלוח העברי, ועד למושגים כמו "בין הזמנים" או "זמן אלול". בהמשך נפרסים נושאים כמו כלכלה חרדית, היחס למדינה, לציונות הדתית ולזרמים הלא אורתודוקסיים, פוליטיקה ותרבות (כולל הצצה לתעשיית הסרטים החרדית).
שתי חבְרות שלא מכירות זו את זו
זיכרמן מספק מבט עומק אותו על תופעות חרדיות-חברתיות ובהן היחס למודרנה, לאינטרנט ולתקשורת החרדית; מעמד האישה שעבר מהפכה של ממש בעשור האחרון; חרדים מודרניים וחרדים אנוסים; התרחבות מעגל הגירושים - אפילו קבוצות איזוטריות יותר כמו "המשכילים", המייצגים אליטיזם פילוסופי שמגיע מבית מדרשו של בובר, לא פחות מאביי ורבא.
עד כמה יש בעיניך הכירות הפוכה של חרדים את החילונים?
"תלוי באיזה רמת היכרות. ישנה קבוצה חרדית לא מבוטלת שגרה בתוך המובלעת החרדית
"עם זאת, זו היכרות אינסטרומנטלית. גם אלה שמכירים, מכירים לרוב באופן שטחי, ובעיקר כפי שהחילוניות מוצגת בתקשורת ועל ידי הדוברים החרדים. אז גם מכירים את החלקים הפחות נעימים של החילוניות: את החלקים אלימים, את החלקים הריקים מתוכן, את 'תרבות הריאליטי'
"עד לפני כמה שנים שירתה ההיפרדות גם את האינטרס החילוני, אך באיזשהו שלב אנשים התחילו להתעורר, ואמרו שמשא הולך וכבד על גבם: גם המסע האקטיבי בשירות הצבאי, וגם זה הפסיבי שממן את 'הפרזיטיות', כפי שמכונים לומדי התורה. ואז התחילו הגלים שאנחנו עדים להם: של 'צומת', ואז 'שינוי', ועכשיו 'יש עתיד', כשהמציאות שונה לחלוטין. היום השיח הוא כוחני ואלים, ועלול במידה רבה להוביל לפיצוץ".
היציאה מחוץ לחומות
אם הם נראים לכם כ"גוש אחד", ד"ר זיכרמן מבהיר כי החברה החרדית עצמה מורכבת מדעות שונות בנושאי ליבה. למשל, חוק הגיוס: "צריך להבין שיש מחלוקת עצומה בתוך החברה החרדית, לגבי מה רוצה הציבור החילוני מהחרדים. האם הוא רוצה להפוך אותם לפחות חרדים? ואול לשלב אותם בשוק התעסוקה?
"זה חשוב מאוד. האופציה הראשונה משמעה מלחמה, בעוד האופציה השנייה תביא לשיתוף פעולה גם עם ההנהגה. במקום 'להוציא מישיבה' צריך לעזור למי שיוצא לבד. יש אלפי חרדים באקדמיה כיום. לכל אחד מהם יש שכנים ששואלים אותו 'נו, מויישה, מצאת עבודה'? הם מחכים לראות איך ילך לו בחוץ".
איזו דילמה מעסיקה היום את הצעירים החרדים?
"ללא ספק, שאלת הגבולות. זו גם השאלה שמעסיקה אותי אישית. יש כאן ניסיון של קבוצה הולכת וגדלה 'לישראליזציה'. זו קבוצה ששואבת מושגים תרבותיים וכלכליים מהחברה הישראלית. מצד שני, היא עסוקה מאוד באיך לשמר את 'בית אבא'; את העולם הרחב הזה שאתה מאמין בו. השאלה היא בסופו של דבר, אם אפשר בכלל לשלב - ואם כן, איך? ואילו מחירים תשלם על השילוב.
"בסופו של דבר, ואי אפשר להתעלם מזה, יציאה אל מחוץ לחומות גוררת מחיר רוחני. זו עובדה. יש כאלה שיגידו שהם מוכנים לשלם את המחיר, ויש את זה שישלם מחיר אישי, אך ימנע מבני משפחתו לשלם אותו. כל אחד עושה לעצמו את הבלנס שלו. התקרבות מחייבת הקרבה".
