הכירו: הרופא שמלמד סטודנטים לרפואה אלתרמן

האם ד"ר האוס או ד"ר מקדרימי מ"האנטומיה של גריי" מדקלמים שירה תוך כדי טיפול? האם הם מצטטים מדבריו של הפילוסוף ג'ון לוק? לא בטוח שזה מה שעובר בראש של סטודנטים שחולמים על לימודי רפואה.

אבל פרופ' יניב אלמוג, יו"ר החטיבה הפנימית ומנהל היחידה לטיפול נמרץ פנימי, במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, חושב שההכרות עם עולם הרוח תהפוך את תלמידיו לרופאים טובים יותר. אלמוג השתתף בכנס היועצים החינוכיים 2014 - של המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה וסחף את קהל היועצים שהגיעו למקום בסיפוריו.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

הוא מלמד את הסטודנטים שלו שירים של אלתרמן, יצירות של עגנון וטולסטוי, מתעמק בשאלות פילוסופיות הנוגעות למוסר ואתיקה, ומעמת אותם מול הבעיות הכי בוערות של החברה הישראלית.

מלמד את הסטודנטים לרפואה אלתרמן. פרופ' יניב אלמוג (צילום: רועי זפרני)

"התפקיד של הרופאים הוא לא רק להיות מרפאים של החולים, הם צריכים להיות חלק מהמנהיגות המוסרית של החברה הישראלית, צריכים להשפיע על תהליכים חברתיים עמוקים ומהותיים יותר, צריכים להיות החוד שיוביל את החברה למקום טוב יותר", הוא מסביר.

לא רק רפואה

לפני שלוש שנים הקים יניב אלמוג, המשמש גם כיו"ר ועדת הקבלה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, מפעל חינוכי בשם "בית המדרש לרוח האדם - נועם".

באמצעותו הכניס למערכת השעות של בית הספר לרפואה קורסי חובה בשירה וספרות, אתיקה, ופילוסופיה , והשיא - מסע לפולין. מטרתנו היא להכשיר בוגרים, שיבחרו להיות אנשי אמת, המבקשים לעצמם חברה טובה וצודקת יותר ופועלים ליצירתה. חברה בה העיון המחשבה מהווים מנוף לעשייה פעילה, לאחריות ולמחויבות.

"אני רוצה שהרופאים לעתיד יבחרו לקחת אחריות גם על החברה בה הם חיים", כשהוא מתייחס בהערצה לא מוסתרת למפעל חייו של יאנוש קורצ'אק בגטו ורשה.

"הסטודנטים צריכים להבין איך רופאים לקחו על עצמם אחריות על הסביבה, כי הרי ציבור הרופאים לא יכול לחיות בתוך הבועה של עיסוק מקצועי בלבד", הוא אומר.

הוא קרא ל"בית המדרש" בשם זה, כי "רציתי שהלימוד יהיה בית מדרשי, המבוסס על דיאלוג ושהמרחק בין המורה והתלמיד יהיה מינימלי. זה מקום שבו אתה דורש ונדרש".בית המדרש קרוי על שם בנו, נועם אלמוג, שנפטר לפני 4 שנים בגיל 25 ממלנומה. "נועם הקדיש את חייו לחינוך, הקורא לאנשים לתרום ולהיתרם", הוא מסביר.

פרשנות מרחיבה של תפקיד הרופא(צילום: shutterstock )

"החיים הם לא טבלת אקסל"

1. פרשנות מרחיבה של תפקיד הרופא: הרואה ברופא גם מחנך, אדם בעל מעורבות חברתית, חושב ביקורתית, ומוכן להתמודד על עיצוב המציאות. הרופא גם צריך להיאבק על עיצובה של חברה טובה יותר. , המטרה היא לא רק להכשיר אנשי מקצוע שיידעו איך בנוי גוף האדם, אלא לאפשר להם להיפתח אל העולם.

2. לבית הספר לרפואה יש שליחות חינוכית: לביה"ס לרפואה שליחות חינוכית חשובה בנוסף לתפקידו העיקרי כמעניק הכשרה מקצועית. עליו לקחת על עצמו באופן מוצהר ומפורש את המשימה להתמודד על עיצוב דמותם של בוגריו כבני אדם, כאזרחי המדינה, וכדור העתיד של רופאיה.

3. אמונה כי השפעה המעצבת של התהליך: תעצב אנשים שלמים יותר, מבינים יותר המגשימים את עצמם ויהיו ללא ספק רופאים טובים.

4. קשרים והקשרים: הכל בחיים קשור זה בזה ומשפיע זה על זה, גם ברבדים גלויים וסמויים. לא ניתן להבין את שקורה סביבנו בלי הבנה של המורכבות הזו. בית המדרש, מסביר פרופ' אלמוג, הוא הזמנה למסע בין הקשרים ההקשרים האלה.

הוא יודע שלא כולם בהכרח מסכימים עם דרכו, וכי לדבריהם אין למדעי הרוח מקום בהכשרה הרפואית. אבל לדבריו, עצם העובדה שצריך לגונן על חשיבותם של מדעי הרוח, זו אחת הבעיות המהותיות שפוקדות את החברה הישראלית.

"אנחנו חייבים להבין שלא מדובר בעולם דיכוטומי של פרקטי ולא פרקטי, של שחור ולבן, ההתבוננות הזו הזו היא בדיוק אחת הרעות החולות של העולם המערבי. בגלל אותם תהליכים של חשיבה תועלתנית ובלתי מתפשרת, אנחנו עדים לתופעות כמו אובדן הרגישות, אובדן החמלה, איבוד היכולת לזהות מורכבויות.

"אני רוצה שהרופאים לעתיד יבינו שהחיים הם לא טבלת אקסל, ולא כל מה שמדיד הוא אכן חשוב וגם ההפך. אנו מבקשים להתמודד על המצפן הפנימי של האנשים, ובעיניי מדעי הרוח הם כלי חשוב מאד בהתמודדות הזו

"אינני יודע אם יש תכנית דומה לזו בעולם שמוביל תהליך כזה בבית ספר לרפואה, ולבטח שגם בארץ. בעולם יש בון טון כזה ללמד רופאים צעירים הומניסטיקה, ללמד אותם חמלה, אבל זה ממש לא מה שאנחנו עושים. אני מנסה לייצר פה תהליך חינוכי. לעיתים קרובות אנשים מדברים על חינוך רפואי אך מתכוונים בעצם לשיטות הוראה", הוא אומר.

הוא מסביר כי התהליך החינוכי אמור לעזור לסטודנטים, לפתח את היכולת להגיע לאבחנה ולשפר את יכולותיהם המקצועיות כרופאים. "אבחנה היא אקט פרשני המבוסס על ידע. את התמונה השלמה, כל אחד יכול לזהות אבל החוכמה היא לזהות את החלקים הקטנים את הרמזים העדינים, ולדעת במה מדובר לפני שהכל ברור וגלוי".

גם הסטודנטים שנפגשים עם בית המדרש לרוח האדם - נועם, מגיבים ברגשות מעורבים כלפי התכנים והדרישות. "הם באו ללמוד רפואה, והם עמוסים בהמון דברים "מקצועיים" ופתאום אני דורש מהם קורס חובה בספרות ושירה. או פילוסופיה אני מאמין כי גם אלה המתקשים להבין עכשיו את חשיבות התהליך יבינו ויעריכו אותו כישתבגרו.

"הרי אם שואלים כל רופא ותיק, מה הוא זוכר משנה א' בלימודים שלו, הוא יגיד לך שלא הרבה. אבל כל נגיעה בנפשו של אדם, היא נגיעה לכל החיים והיא זו שתכתיב את מצפן לבו", אומר פרופ' אלמוג.

ולמרות שאת התוצאות קשה מאוד לראות או למדוד, הוא מרוצה שהסטודנטים פונים אליו עם יוזמות התנדבותיות למען החברה ובעיקר למען הילדים.

למשל, הקמנו בבית המדרש פרוייקט הנקרא "דרך אדם" בשיתוף עמותת צ.ב.ע - עמותה שחרטה על דגלה להעניק סיוע חינוכי ותמיכה חברתית-רגשית לילדים אשר זקוקים לכך. את המהלך יזם סטודנט שהבין והזדהה עם המטרות של בית המדרש וזיהה את היכול לקשר בין הרעיונות.

"חינוך הוא תהליך ארוך טווח, וכאמור קשה להערכה או מדידה מדוייקת, אבל עצם העובדה שהסטודנטים חושבים על נקיטת עמדה, לקחת אחריות ולעשות מעשה, היא הגשמה של ערכי בית המדרש – נועם.

הוא מביא את דבריו של מהטמה גנדי שאמר כי "רפורמה חברתית תתאפשר רק לנוכח שינוי אישי של יחידים רבים. התיקון של היחיד הוא תיקון של הרבים". וזה בדיוק מה שהוא מקווה להשיג. 

במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה קיימת יחידה למעורבות חברתית שפעילים בה מאות סטודנטים שמקבלים מלגות לימוד תמורת המעורבות