"ישראלים לא משכילים לא ימצאו עבודה בעתיד"

מערכת החינוך מוציאה מדי שנה אלפי תלמידים שאינם מחזיקים בכישורים ובכלים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה כאנשים בוגרים. כך עולה מסקירה שערך פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל וכלכלן באוניברסיטת תל אביב.

הישראלים מייצרים פחות, ולכן מרוויחים פחות

• עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
  

פרופ' בן-דוד בחן את הקשר בין הפערים בחינוך לפגיעה במשק הישראלי, באמצעות סקירת מחקרים שערך המרכז לאורך השנים. הממצאים, שיוצגו בכנס ירושלים לחינוך שייערך מחר (א'), מעלים תמונה מטרידה, לפיה אלפי תלמידים בישראל  - בדגש על המגזר הערבי והחרדי - מקבלים כיום חינוך לקוי, באופן שלא יאפשר להם לעבוד ולהרוויח למחייתם בעתיד.

בראיון ל-ynet הוא מספר, כי מצא קשר הדוק בין רכישת השכלה גבוהה למציאת עבודה בכלל המגזרים בישראל. "ככל שהמדינה מתפתחת, גדל הביקוש לאנשים משכילים ויורד הביקוש ללא משכילים, דבר שמתבטא בירידה בשיעורי התעסוקה שלהם", הוא מסביר. 

כך למשל נמצא, כי שיעורי ההעסקה של יהודים לא-חרדים וערבים אקדמאיים זהים כמעט ונעים סביב ה-90%, לעומת יהודים וערבים בעלי פחות מ-12 שנות לימוד - 71% ו-66 בהתאמה.

(באדיבות מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל)

עם זאת, בשני מגזרים - הערבי והחרדי, התלמידים לא מקבלים לדבריו את הכלים והכישורים הבסיסיים שיאפשרו להם לרכוש השכלה זו בעתיד, שכן המקצועות הופכים ליותר ויותר טכנולוגים ומתקדמים. בן-דוד כי הבעיה לא נובעת מפערים מובנים שנובעים מהשונות בין מערכות החינוך, המעניקות רמה שונה של חינוך לתלמידים.

בשל שיעורי הילודה הגבוהים במגזרים אלו, הבעיה רק עתידה להחריף לדבריו: נכון לשנת 2013 עמד שיעור תלמידי בתי הספר היסודיים במגזר החרדי והערבי יחדיו על 46% . "עוד לא מרגישים את השינויים הדמוגרפיים הללו, אך מתי שהוא יגיע שלב האל-חזור", הוא מזהיר. 

(באדיבות מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל)

"אנשים עם השכלה אפסית או נמוכה מתקשים יותר ויותר למצוא מקומות עבודה מכיוון שהכישורים שלהם הולכים ויורדים והם פחות מתאימים למשק מודרני", הוא מוסיף. "זה לא קורה רק בישראל - אלא במדינות המערב בכלל, אבל אצלנו זה בולט במיוחד כי יש הרבה".

חרדים

בבדיקת המצב במגזר החרדי - בן-דוד מעיד כי הגיע למסקנה שהפתיעה אותו, השוללת את הסברה הרווחת לפיה כישורי הלמידה של חרדים מאפשרים להם להשלים בקלות את הפערים בגילאים מבוגרים יותר וללמוד מקצועות מתקדמים. מסקנה זו התגבשה לאור העובדה ששיעורי התעסוקה של גברים חרדים בגילאי העבודה בכללותם, צנחו ב-30 שנה מ-80% ל-50% - בשיעור דומה לזה שחל בקרב ערבים ויהודים לא חרדים ללא השכלה.

(באדיבות מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל)

"גילינו שיש לחרדים בעיה הולכת וגוברת למצוא תעסוקה", הוא מספר. "מדובר בשילוב של גורמים: הסיוע של המדינה גדל משמעותית והאפשרות לבחור באי-עבודה כדרך חיים גדלה, כשבמקביל, המדינה השתנתה והתקדמה - אם לפני 30 שנה היא היתה פחות מפותחת ובעלי השכלה נמוכה יכלו למצוא עבודה, היום זה שונה".

לאור הגידול המהיר באוכלוסייה - 73% ב-13 השנים האחרונות, לעומת 40% במגזר הערבי ו-6% בממלכתי, הוא סבור כי מדובר בבעיה אקוטית למשק הישראלי. "בקצב הזה אנחנו הולכים בכיוון של משק עולם שלישי, שלא יוכל להחזיק צבא של עולם ראשון ובלי זה אין לנו מדינה", הוא מזהיר. חייבים להתייחס לזה כאל נושא של ביטחון לאומי.

(באדיבות מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל)

"הדיון הציבורי היום מתמקד בשירות הצבאי וזה חשוב, אך מפספסים את הדבר המרכזי - חייבים להתעקש שילמדו את הדברים החשובים. הם יכולים להחליט אם להשתמש בהם או לא, אבל כיום לא נותנים לילדים הללו כלים. אז מה יקרה אם נציף את שוק העבודה במאות אלפי חרדים עם השכלה שתואמת אנשים חסרי כישורים? איפה הם יעבדו?".

המהפך של הנשים הערביות

המצב לא הרבה יותר טוב בקרב הערבים הישראליים, שם בן-דוד מדגים כי 46% מקבלים השכלה המדורגת בתחומי יסוד מתחת למדינות עולם שלישי, בהן טונסיה ומלזיה. "יש קשר הדוק בין השכלת הורים לילדים", הוא מסביר. "זה כשל שוק מערכתי. אם רוצים שילדים יקבלו השכלה טובה ויתברגו לתפקידי מפתח, צריך להתגבר על ההשכלה הנמוכה של הוריהם והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות השקעה הרבה יותר גדולה בבתי הספר".

(באדיבות מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל)

בקרב הנשים הערביות ניכרת בבירור השפעת החינוך על שיעורי התעסוקה: אם 79% מקרב האקדמאיות מועסקות, לעומת עשירית מהנשים הערביות עם פחות מ-12 שנות לימוד. הבשרות הטובות: חל מהפך בהשכלה של נשות המגזר. "אם בדור המבוגר, גילאי 64-45, יש יותר של גברים עם השכלה אקדמית, בגילאי 44-25 עוברים שעורי ההשכלה של הנשים את הגברים בגדול, ושיעורי ההשלכה של נוצריות ערביות אף גבוהים יותר מגברים יהודים לא-חרדים", מספר בן-דוד.

(באדיבות מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל)

בתשובה לשאלה כיצד הממצאים הללו מתיישבים עם העלייה באבטלה של אקדמאים, הוא אומר כי "אנשים משכילים עם תואר אקדמי מועסקים, אבל לא תמיד מוצאים את העבודה שרוצים. לא כל אחד מקבל מה שהוא רוצה, אבל מי שלא סיים תיכון לא ימצא עבודה. הבעיה יותר חריפה אירופה, שנמצאת במיתון קשה. מדינת ישראל במצב טוב יחסית לרוב מדינות המערב".

כפתרון לשינוי המצב – בן-דוד מציע לבצע רפורמה כוללת במערכת החינוך, תוך בחינת התכנים שלומדים כלל התלמידים והליך בחירת והכשרת המורים. "התלמידים בתל אביב באמת חייבים ללמוד ביו טכנולוגיה או משפטים?", הוא תוהה. "שילמדו מתמטיקה ולקרוא כמו שצריך - אלו דברים בסיסים אבל חשובים, כדי שיוכלו לקרוא ולהתבטא ולכתוב. רוב הסטודנטים כיום מתקשים לקרוא, שזה הבסיס באוניברסיטה – לימוד עצמי.

"בנוסף יש לבחון כיצד בוחרים, מכשירים ומתגמלים את המורים. יש אנשים שבחרו בתחום ההוראה מתוך אמונה, אבל רוב המורים כיום מגיעים ממכללות עם תנאי קבלה נמוכים מכיוון שלא יכלו להתקבל לאוניברסיטה, אז איך נוכל לצפות שיוכלו ללמד את הילדים לרמה של אוניברסיטה?".

"זה רק עניין של לחץ ציבורי על קובעי המדיניות", הוא מסכם. "השמיים לא יפלו ביום, אבל אין לנו הרבה זמן לשנות כיוון כי הילדים כבר לומדים בבתי הספר. זה בידיים שלנו וחייבים להגיע לילדים הללו מחר בבוקר. בעוד 10 שנים זה יהיה יותר קשה, עד שתגיע נקודת האל-חזור".