"יש לטפח את המדע עד קצה היכולת"

אי אפשר לתאר שטח אחד בחיינו מבלי להידרש למקומם של המדע והטכנולוגיה העומדים בבסיסו. נעיין למשל בתחום הביטחון, תחום הקרוב לליבי, כמי שעשה שנים רבות במערך המחקר והפיתוח (המו"פ) הביטחוני. אין זה סוד שהצלחות רבות של צה"ל ויכולתנו לעמוד מול כוחות הגדולים מספרית מאתנו נשענה בעבר, ונשענת גם כיום, על הפער האיכותי לטובתנו, ששורשיו באיכות הגורם האנושי, המדע והטכנולוגיה. וכבר אמר על כך דוד בן גוריון בהקמת המדינה: "המחקר המדעי דרוש לא רק לצורכי ביטחון. כל פעולתנו המשקית והתרבותית לא תתואר בלי שימוש מכסימלי וכולל בכיבושי המדע והטכניקה.

 פיתוח הארץ, קידום החקלאות, התעשייה, הימאות, החינוך, הבראת האומה – מחייבים כולם טיפוח המדע עד קצה יכולתנו השכלית והחומרית. הוא הדין בצורכי הביטחון. למען כושר עמידתנו בשער בימים יבואו עלינו לרכז בארץ מיטב הכוחות המדעיים שבעם היהודי, לאפשר לכישרונות המדעיים שבתוך הנוער שלנו להשתלם ולהקדיש כל חייהם לעיון ומחקר מדעי, לצייד אותם במעבדות המשוכללות ביותר בכל שדות המחקר הפיסי והביולוגי, ולהתאים את פעולתם לצורכי ביטחון המדינה ופיתוחה".

פרופ' (אלוף במיל) יצחק בן-ישראל

יגאל אלון, שהיה מפקד הפלמ"ח וממפקדיו הבכירים של צה"ל עם הקמתו, הסיק את המסקנה הבאה, שהייתה אחד היסודות המרכזיים בבניין הכוח בצה"ל מאז הקמתו ועד היום: "למותר לומר, כי בראש לוח העדיפות של ההשקעות יש לכלול את הפיתוח המדעי, הטכנולוגי והאלקטרוני של אמצעי לחימה חדישים".

זו הסיבה לכך שצה"ל הוא הצבא היחיד בעולם אשר בעת היווסדו הוקמו בו, נוסף לחיל רגלים, חיל אוויר, חיל ים, חיל תותחנים וכיוצא באלה, גם חיל מדע. בשנת 1958 עברה היחידה התרחבות וארגון מחדש תחת השם רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה – וזו הפכה לחברה ממשלתית רק ב-2002. התעשיות הביטחוניות כיום - ובעיקר, התעשייה האווירית, אלביט, רפא"ל ותע"ש – הן שחקן חשוב בייצוא התעשייתי של ישראל.

האיכות בכלל, והטכנולוגיה והמדע בפרט, נתפסו משחר קיומה של המדינה גורמים עיקריים במשוואת הכוחות בינינו ובין שכנינו הערבים. משום כך השקיעה מדינת ישראל לאורך כל שנותיה מאמץ ניכר בקידום המחקר המדעי והטכנולוגיה הביטחונית. צה"ל שאף תמיד לבסס את כוחו על אמצעי לחימה מתקדמים מן השורה הראשונה ועל פתרונות טכנולוגיים ייחודיים, שהפכו אותו לצבא המתקדם ביותר במזרח התיכון. לכן גם הושם דגש רב – חריג יחסית למדינה בסדר גודל של ישראל – על בניין הכוח של החילות האיכותיים והטכנולוגיים, כמו חיל האוויר וחיל המודיעין. המלחמה בינינו ובין מדינות ערב הפכה ליותר ויותר טכנולוגית, ומרכיב הטכנולוגיה בה נעשה יותר ויותר דומיננטי.

ככל שהלכה המדינה והתגברה, התהדק הקשר בין מערכת הביטחון ומוסדות המחקר האקדמיים. בינתיים צמחה פה תעשייה, שנשענה על כוח האדם המעולה שהוכשר באוניברסיטאות וצבר את ניסיונו במו"פ הביטחוני. השילוב הנדיר בין האקדמיה, הביטחון והתעשייה הוא המפתח הפשוט להבנת הסוד שהפך אותנו בעיני העולם ל"אומת הזנק" – Start up Nation.

פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל הוא יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, משרד המדע.