"ספר הג'ונגל" בן 120: לא המוגלי שחשבתם

חלק נכבד מהספרות האנגלית הקאנונית לילדים, תורגם לעברית בעיקר בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. אולם רק ספרים מעטים נותרו נגישים וזמינים וצלחו את תהפוכות הזמן שלנו, בעוד באנגליה הם עדיין נחשבים לספרים פופולרים שילדים גדלים עליהם. זהו המקרה של "מרי פופינס" מאת פמלה ל. טרברס, וכן גם של ספריהן של ביאטריקס פוטר, איניד בלייטון, אדית נסבית ומרי נורטון, ואפילו "פיטר פאן" של ג'יימס מתיו ברי.

פרט לסופרים אחדים כרואלד דאל, ק"ס לואיס, לואיס קרול וא. א. מילן, שספריהם מודפסים שוב ושוב, הקאנון של ספרות הילדים הבריטי, גם אם זכה בשעתו להצלחה מסוימת בישראל, כמעט ואינו זמין עוד בתקופתנו. אך מעת לעת נעשים כן ניסיונות להחזירו למדפים.

"ספר הג'ונגל" בסרט המפורסם של דיסני. העלילה סלקטיבית

בהקשר זה בולט פי כמה המקרה של הסופר הבריטי הראשון שזכה בפרס נובל (לשנת 1907) ומחברם של מאות סיפורים קצרים, רומנים, שירים, קבצי סיפורים, רשימות מסע ומאמרים. קיפלינג, המזוהה בעיקר עם אסופת הסיפורים "ספר הג'ונגל"; ונכון יותר - בזכות סיפורי מוגלי שלו, שהם למעשה רק מספר סיפורים הכלולים ב"ספר הג'ונגל", היה במחצית הראשונה של המאה ה-20 הסופר הבריטי הנקרא ביותר. שיריו היו מפורסמים מאוד ו"סיפורי ככה בדיוק" שלו, המבוססים על סיפורי-עם הודיים, נקראים עד היום ומודפסים במהדורות חגיגיות בארץ, וכן והרומן "קים" (שראה אור לאחרונה בהוצאת אריה ניר) אף הוא נחשב לספר מוכר ואהוב עד מאוד.

אך מעל כולם ניצב "ספר הג'ונגל", שראה אור לראשונה לפני 120 שנה, ב-1894, בעקבות פרסום סיפורי הקובץ במגזינים. שנה לאחר מכן ראה אור החלק השני של הספר, אך הוצאות לאור ברחבי העולם נוטות לפרסם את שני הכרכים יחדיו, או לעתים רק את החלק הראשון, משום שבו מופיעים הסיפורים על מוגלי. בעברית ראה אור "ספר הג'ונגל" מספר פעמים - לראשונה בהוצאת אמנות בתרגומו של י. ל. ברוך; לפני כשנתיים ראה אור תרגום חדש של יואב כ"ץ לכרך הראשון בהוצאת אוקיינוס ומודן, וכעת הוא רואה אור במהדורה מחודשת תרגומו המוכר של אוריאל אופק בהוצאת כתר.

ג'ונגל של סיפורים

"ספר הג'ונגל", אף עובד על-ידי וולט דיסני ב-1967 לסרט אנימציה מצליח מאוד, שהתמקד באופן רופף למדי בסיפורי מוגלי - ולא בקובץ כולו. בדומה לעיבודים ספרותיים אחרים (כמו "במבי", "בת הים הקטנה" ו"מרי פופינס"), העיבוד הקולנועי היה רחוק מהסיפור המקורי, במיוחד בכל הנוגע לעיצוב הדמויות, למסרים המניעים אותו ולערכים הנמצאים בבסיסו. הסרט חיזק את מעמדו של "ספר הג'ונגל" כיצירה מובהקת לילדים, אך בכך גם מנע ממנו להיתפס בעיני רבים כיצירה ספרותית "רצינית", המאפשרת היכרות עם מספר סיפורים מעולה, מהטובים שהספרות הבריטית הציגה בשלהי המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20, שאף הוכתר בשעתו כממשיכו של דיקנס.

"ספר הג'ונגל". ערכים בעד בעלי החיים

קריאה של הספר תציף מיד את הפערים בין המקור לעיבוד הקולנועי של דיסני. יחיעם פדן, עורך ספרות ילדים ונוער, מתרגם וסופר, מציין כי הסרט הוא זה שנחקק בלב רבים במקום הספר עצמו, בדומה למקרה של פיטר פאן. "העיבוד הקולנועי איבד את הביקורת המושחזת שכלל המחבר בספר", הוא מסביר, "אולי כי הוא לא מלמד את הילדים לכבד את הטבע ואת בעלי החיים, כפי שעולה מן המקור הספרותי. בסרט מוגלי מוצג כפרחח צעיר, והקופים - כחקיינים חסרי עמוד שידרה, ושֶׁרֶה-חן כרוצח חסר דעה. אישית הרגיז אותי יותר מכול שקאה, הנחש החכם ומידידיו הטובים של הנער, מוצג בסרט כנוכל מרושע. בגלל שרוב עלילות מוגלי המקוריות נעדרות מהסרט,מר גורלו של קיפלינג מגורל קרבנותיו האחרים של דיסני".

בניגוד לסברה הרווחת ספר הג'ונגל אינו זהה עם סיפור חייו של מוגלי. המשותף לסיפורי הקובץ הוא שהם מדברים בשבח היצורים החיים, ובגנות האדם. "הטוב בסיפורים בעיני, 'ריקי טיקיטבי', נדפס ב'ספר הג'ונגל' השני", מתאר פדן, "ונסוב על נאמנות ואהבה: גֶחָן קטן מסכן את חייו במחילת קוֹבְּרות למען בני האדם שבביתם הוא מתגורר. מוגלי אינו משתתף בסיפור זה וגם לא בשאר סיפורי הכרך הזה".

מה מאפיין את סיפוריו של קיפלינג בספר?

"קיפלינג כותב בחיבה רבה על כלבי-ים, על ציפורים ושאר יצורי הג'ונגל, וניכר שכיבד גם בני אדם הינדים כמו מוגלי. המרתק בסיפורים על הנער שגדל בקרב הזאבים נקרא 'דָּרבן המלך', ובו יוצאים בָּגירה הפנתר ומוגלי אחר נתיב הרצח והדמים שמותירים בני האדם בגלל דרבן-פילים (מַלמד, בתרגום קודם בתוך 'כליל יופי') המשובץ באבני חן. באמצעות הנער התמים מוקיע קיפלינג את תאוות הבצע של בני האדם. זה לא הכול, כמובן. הסיפור הוא פנינה ספרותית, ויש בו, כמו בכל סיפורי 'ספר הג'ונגל', עומק ספרותי של יוצר שאינו מעניק 'הנחה' לקורא בגלל גילו".

מדוע מזוהה "ספר הג'ונגל" עם ספרות הילדים והנוער בעוד במקור פנה לקהל מבוגר יותר?

"מפני שקל היה לנכס אותו. מי שקרא בו גמר עליו את ההלל, בייחוד מבוגרים. אולם האם הוא קלאסיקה אהובה לבני נוער בישראל? ספק. העושר והמורכבות בכתיבתו של קיפלינג לא נועדו לכל אדם, ודאי לא לכל נער".

היעדר ההנחה שפדן מדבר עליו והכתיבה המעמיקה באים לידי ביטוי באלימות שבסיפורים, בחוסר ההתפשרות של קיפלינג בהצגתו מהלכים חברתיים ואנושיים מורכבים, ובשימוש באמצע המבע שקירבו את היצירה לספרות הילדים - כמו למשל, בעלי חיים מדברים - על מנת להעביר ברהיטות ובתחכום מסרים ערכיים. חשוב לציין כי בתקופתו של קיפלינג מעטו לכתוב באופן מכוון לקהל של ילדים, אך יצירותיו שהוזכרו בכתבה זו אומצו, כידוע, בקרב ילדים ובני נוער.

קולוניאל בדימוס

קיפלינג נולד בבומביי שבהודו. אביו ניהל מוזיאון ובית ספר לאמנות, וכילד גדל כבנו של נציג מובהק של הקולוניאליזם. השקפת עולם זו מלווה את יצירתו ותפיסתו לאורך השנים. למרות זאת, היו מי שמצאו "סדקים" בהאדרתו של קיפלינג את הבריטים אל מול תושבי הודו, ואף ציינו שהוא הזהיר במספר שירים שכתב את העם הבריטי נוכח יהירותו.

ביצירותיו, בעיקר בשירה, ניכרת עמדתו הפטריוטית והשקפת העולם הקולוניאליסטית. אולם בין אם כונה "אימפריאליסט נאור" או במקרים אחרים "גזען"  - בהקשר זה נחשפו לאחר מותו מספר אמירות אנטישמיות שהציכ בכתבים פרטיים - נדמה כי עמדותיו של קיפלינג בנוגע לעולם החי היא שניצבת במרכז יצירתו, ובפרט ב"ספר הג'ונגל".

בדומה לסופרים בריטיים אחרים כקנת גרהאם וג'יימס מתיו בארי,

קיפלינג עצמו חווה חיים אישיים לא פשוטים. בתו מתה בהיותה ילדה קטנה, ובנו הבכור נהרג במלחמת העולם הראשונה. הסופר שנדד ביבשות רבות במשך חייו, מיקם את הרפתקאותיהם של גיבורי סיפוריו במחוזות אקזוטיים לקוראים במערב, והציג לא מעט עקרונות סאטיריים וביקורתיים באשר להתנהלותו האלימה והבזויה של האדם, ומנגד - גישה סימפטית ואוהדת לבעלי חיים ואף לילדים.

מכאן ש"ספר הג'ונגל" הוא ספר עתיר חוכמה - חוכמה במסירת סיפור לקוראים, חוכמה באופן שבו קיפלינג מצליח לעורר בנו זעם וחמלה באותה העוצמה, חוכמה בפרוזה הבהירה כל כך הנגלית בין דפיו - פרוזה שאי אפשר להישאר אדישים אליה והיא סוחפת את הקורא איתה אל עבר מחוזות שהוא אינו מכיר.

ייתכן והניסיונות להחזירו למדפים נובעת מתוך עדנה נוסטלגית אבל כדאי לזכור שלקוראים הצעירים - שהם למעשה אלו שעבורם ראוי שיתורגמו ויודפסו מחדש קלאסיקות - המפגש עם קיפלינג יהיה מפגש מפתיע, בעיקר משום שסביר להניח שהם גדלו על המותג "ספר הג'ונגל" של דיסני ולא על המקור הספרותי. אבל אולי דווקא הפערים הם אלו שיאפשרו לבחון את היצירה בעיניים חדשות, ומתוך התייחסות ביקורתית באמת.