הוחמר עונשם של תוקפי החייל מחוץ לרמב"ם

לפני שנתיים סערה המדינה על רקע אלימות של צעירים ערבים כלפי שני יהודים ליד בית החולים בחיפה. המחוזי גזר 15 חודשי מאסר על שלושה מהם, אולם העליון העלה אותו לשנתיים: "החייל הפך שבר כלי"

מערכת PsakDinפורסם: 24.03.14 , 17:40

פרשת התקיפה האלימה מחוץ לבית החולים רמב"ם בחיפה לפני שנתיים הגיעה בשבוע שעבר לסיומה בבית המשפט העליון: הרכב שופטים קיבל את ערעור המדינה, והחמיר את העונש של התוקפים לשנתיים מאסר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש בפברואר 2012 ובמסגרתו תקפו שישה צעירים ערבים שני יהודים, אחד מהם חייל. בתחילה נטען שהיה מדובר בתקיפה על רקע לאומני, ואחד הקורבנות סיפר שהנאשמים חרטו את המילה "אש"ף" על ראשו. בהמשך התברר שהתוקפים חשבו שהשניים השתייכו לחבורה שאיתה התעמתו קודם לכן.

הנאשמים תקפו את הקורבנות במוטות ברזל, אבנים, מקלות ואגרופים עד שאחד נזקק מהם לאשפוז. בעקבות כתב אישום שהוגש נגדם לבית המשפט המחוזי בירושלים נגזרו על שלושה מהם 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 שקל. שני הצדדים ערערו על העונש לעליון.

קורבן התקיפה במהלך אשפוזו

המדינה טענה כי העונש אינו חמור דיו ואינו מהווה ביטוי הולם למעשים ולמידת הפגיעה הפיזית והנפשית בחייל. לטענתה, לא נלקחה בחשבון העובדה שמדובר במסע נקמה שמטרתו גרימת חבלה חמורה או נכות לקורבנות. הנאשמים טענו מנגד שבית המשפט החמיר איתם אף שהביעו חרטה והצהירו שהם מעוניינים בשיקום.

החייל הפך לשבר כלי

השופט נעם סולברג הדגיש בפסק הדין את הנזקים הנפשיים שנגרמו לחייל, שהפך מנער אהוד, חובב ספורט ובעל מוטיבציה, לאדם מופנם ומתוח שחושש לישון ללא אור בחדרו. לדברי השופט, החייל הפך לשבר כלי וכי לא פעם הפגיעה הנפשית קשה מזו הפיזית.

לדבריו אין בעונש הנוכחי גמול ראוי לנזק הנפשי שנגרם לחייל והוא לא מרתיע מספיק. משכך הוא החמיר את העונש של שלושת הנאשמים ל-24 חודשי מאסר, ויתר מרכיבי העונש נותרו על כנם. השופטים סלים ג'ובראן ואסתר חיות הצטרפו לפסק דינו.

לדברי עו"ד יחיאל לאמש, העוסק בדין הפלילי, מדובר בעונש קשה עבור קטינים ללא עבר פלילי, אך נראה כי בית המשפט העליון החמיר את עונשם משום שסבר כי העונש שהוטל עליהם במחוזי אינו ממצה את מעשיהם הקשים.

"חשוב לזכור כי לקיחת אחריות מלאה וכנה מהווה לעיתים קרובות משקל נכבד לזכותו של נאשם, ולכל הפחות לשון מאזניים בהעדפת האינטרס השיקומי", מוסיף עו"ד לאמש. "במקרה זה, משום שלא נטלו הנאשמים אחריות מלאה, ניתנה עדיפות יתרה לאינטרס הציבורי".