השלום ב-79': 'מדינה פלסטינית - סכנה לעולם'
בגין הזהיר מבסיס סובייטי בשטחים וקרטר "הנהן בראשו להסכמה". המסמכים מהרגעים שלפני השלום עם מצרים נחשפים: בישראל חזו מהפכה בקהיר "כמו בטהרן", ויצמן התריע מהג'סטה "שתוביל לגיהינום בבית" - ואיך התמודד אז ראש הממשלה עם "משגה חמור" של האמריקנים במו"מ?
מסמכי קמפ דיוויד:
בגין לסאדאת: דבר עם החבר שלך, שמעון פרס
משה דיין לסגן נשיא ארה"ב: נעלבתי מכם
כמה ימים לפני המהפכה האיסלאמית באיראן ועלייתו של האייתוללה חומייני לשלטון, בתחילת 1979, כתב הנשיא האמריקני ג'ימי קרטר לבגין מכתב ודחק בו לאשר את ההסכם. קרטר חשש כי ככל שזמן רב יותר יחלוף, הסיכוי שהתהליך יצליח יקטן. הוא הזכיר את המצב באיראן ואת החשש שישראל תיפגע לא רק מהפסקת הספקת הנפט, אלא מהאיום הביטחוני החדש.
חמישה ימים לאחר מכן, בזמן שהמהפכה האיסלאמית באיראן הושלמה, כתב שגריר ישראל בוושינגטון אפרים עברון למשרד החוץ: "המפולת באיראן והמחשבה שמצרים יכולה לסייע למלא את החלל שנוצר באזור המפרץ הפרסי, מחזקות את נחישות הממשל להשיג הסכם בהקדם". הוא הוסיף כי היכולת ללחוץ על ישראל מצד וושינגטון נחלשת ככל שמתקרבים לבחירות בארה"ב (שנערכו באוקטובר 1980), וקרטר זקוק מאוד להישג מרשים בשטח מדיניות החוץ שלו, לאחר כמה כישלונות.
הוא הוסיף כי אם מפגש של שרים מישראל וממצרים שהתקיים באותו שבוע ייכשל - יטיל הממשל האמריקני את האשמה על ישראל ולכך תהיה השפעה מיידית על ממדי הסיוע הצבאי והכלכלי. השגריר הזהיר כי אם קרטר ייבחר שוב ב-1980 הוא יהיה משוחרר מלחצים של ידידינו, והתכוון ככל הנראה ליהודי ארה"ב. לכן המליץ השגריר להגיע להסכם בהקדם.
ב-21 בפברואר נפתחו שיחות קמפ דיוויד 2 בדרג שרי חוץ. השר משה דיין כתב לראש הממשלה בגין על ההשפעה של ההפיכה באיראן ועל כך שסאדאת יכול להיות הבא בתור. "בהיותו שליט יחיד וגם בארצו רעב, סטודנטים ומתנגדים שונים, ועד שיפנה כה וכה לעשות סדר עלול הוא שלא להיות". בפגישה נוספת, שנערכה באותו יום, הביע ראש הממשלה המצרי חליל את החשש שההפיכה באיראן עלולה לגרום להתעוררות והתעודדות של רגשות איסלאמיים וייתכן שברית המועצות תעודד אותם.
במקום לאיראן, תנו לנו F-16
ב-2 במרס נפגש ראש הממשלה בגין עם הנשיא קרטר. בגין אמר לאמריקנים כי באיראן "צבא שלם שנתתם לו את הנשק המתוחכם ביותר, התמוטט בן לילה. בכך שוב ניתנה הוכחה שלא הציוד אלא האדם העומד מאחוריו הוא העיקרי. מה שקרה באיראן יכול לקרות קודם כול במצרים". בגין הוסיף: "העוני במצרים מחריד, תנאי החיים של מיליונים של אנשים יכולים לקוממם נגד כל שליט". הגורם היציב היחיד במזרח התיכון, הדגיש, הוא מדינת ישראל.
בגין דרש לקבל באותה פגישה 50 מטוסי קרב מסוג F-16, שהיו מיועדים לאיראן. בגין הוסיף כי קרטר אמר לו שהקונספציה שלו ושל ראש ממשלת ישראל לגבי הנעשה במזרח התיכון זהה, והוא הוסיף כי ישקול את דבר הספקת הנשק (המטוסים, שלפני כן עוכבו, הגיעו לבסוף). בגין דיבר על פינוי היישובים מסיני: "עניין זה כואב לנו עד היום עד עמקי הלב. מדובר באנשים שבנו ביתם לפני 12 שנה והפכו כברת מדבר לגן פורח ויהיה עלינו להוציאם מבתיהם".
ראש הממשלה הביע את חששו מאחד הסעיפים בהסכם, ולפיו סאדאת או יורשו יוכל בכל רגע להודיע שללא הכוח להביא את שכני ישראל לשולחן הדיונים – חוזה השלום בטל ומבוטל. בגין גם הזכיר את החוזים שיש לקהיר עם מדינות הליגה הערבית, שבהם נאמר כי יש לשחרר את פלסטין ולהשמיד את מדינת ישראל. הוא הוסיף כי אם סוריה תפתח במלחמה, תוכל מצרים להצטרף. "אין תקדים שמדינה במסמך הקשור בחוזה השלום תסכים ביודעין שמותר למדינה השנייה אשר עמה היא חתמה על חוזה, לצאת למלחמה עמה".
לגבי האוטונומיה לפלסטינים אמר בגין כי "לא נוכל להסכים לשום תאריך שהוצע לנו כי עלינו להבטיח שלא תצמח מהאוטונומיה מדינה פלסטינית, כי היא תהיה לסכנה לנו, אך גם לכם ולעולם החופשי תהיה לסכנה כי היא תיהפך מיד לבסיס סובייטי". בגין ציין כי הנשיא קרטר הניד בראשו לאות הסכמה.
יומיים לאחר מכן התקיימה פגישה נוספת בין בגין לקרטר. נשיא ארצות הברית שאל את ראש ממשלת ישראל מה עליו לעשות, כי למעשה הגענו לקצה הדרך. "אנחנו עומדים על תביעותינו, המצרים עומדים על שלהם". בגין כתב כי קרטר חשב שסאדאת עשוי להידחף חזרה למחנה הערבי הקיצוני. "ארצות הברית עשתה משגה חמור ביוצרה רושם אצל המצרים שהיא למעשה מזדהה בכול עם עמדתם", הוא טען.
אסור להכניס מצרי אחד לעזה
לנוכח המבוי הסתום הגיע הנשיא קרטר בעצמו למצרים ולישראל. בפגישה עם בגין ובכירים ישראלים אמר כי הוא נחוש להגיע להסכם בקרוב מאוד. הוא גם הזכיר את הלחץ שבו נתון סאדאת מצד מדינות ערב האחרות.
למחרת הוזמן קרטר לישיבת הממשלה בירושלים. בגין הציג בתחילה את השרים ואחר כך פתח הנשיא האמריקני, שדיבר על חשיבות השלום ואמר כי הסכם עם מצרים עשוי להיות ספתח להסכמים נוספים עם המדינות השכנות. קרטר הזהיר את השרים מאיבוד ההזדמנות לשלום: "אני חושב שאם נאבד אותה, אחרי זה יהיה כמעט בלתי אפשרי להחיות את התהליך ולהגיע לנקודה שבה היינו, אפילו עם כל המאמצים של שלושת המנהיגים ושלוש האומות".
קרטר הסביר את נקודת המחלוקת בהסכם קמפ דיוויד וניסה לשכנע את השרים לתמוך בעמדה האמריקנית. בגין אמר כי יש נושאים שבהם ישראל לא יכולה לוותר. נקודות המחלוקת בשלב זה היו: התנגדות לנציגות מצרית ברצועת עזה, תביעה להחלפת שגרירים בשלב מוקדם ותביעה להתחייבות מצרית לאספקת נפט.
בנושא הנפט אמר שר החקלאות אריאל שרון: "אדוני הנשיא, אנחנו מדברים על שלום אמיתי, וקשה לנו לקבל את העובדה שהנפט יועבר דרך ארצות הברית. אנחנו לא מבינים למה מצרים לא יכולה למכור נפט ישירות לישראל. זו הנקודה".
בגין הגביר את הטון הזועם: "אנו נחליט היום על שלבי הנסיגה? אני חייב לומר שאני יכול לשמור על קור רוח, והוכחתי זאת היום. אני רוצה לומר שזה מרתיח את דמי היום. להעמיד בפנינו דרישה כזאת היום?! לחשוב על נסיגה שלא החלה ותחל כאשר נקבל ממנו את הפריבילגיה הגדולה, שישלח לנו שגרירים שמחר הוא יכול לקרוא להם בחזרה". בגין המשיך בטון הזועם: "הממשלה תהיה מוכנה לדון בשלבים אך לא עתה. ועל זה תואיל להביא הבטחה על חידוש ההתחייבות המצרית לגבי שגרירים. אם אינך מסוגל להביא זאת – אזי אין הסכם ואין חתימה על חוזה שלום. ואם לא נמנע זאת – כי הפעם מקטרגינו יתחילו להיות צודקים".
ראש הממשלה דיבר גם על המחלוקת בנוגע לעזה: "אסור לנו להכניס מצרי אחד שיטפל בתושבי עזה. כי אם נכניס מצרי אחד – מכירים אנו בכך שיש למצרים זכות כלשהי על עזה והוא הודה בפניי שאין לו שום זכות על עזה. לכן, אין לשום משלחת מצרית מה לעשות שם ולטפל באוטונומיה. אוי ואבוי מה יהיה למשלחת הזאת ומה שתעשה שם..." בהמשך אותה ישיבה אמר בגין: "מה שלא יהיה, סאדאת רוצה דריסת רגל בשביל עצמו, גם בעזה וגם ביהודה ושומרון – זה הפירוש המרחיק לכת יותר".
קרטר: "החדשות הכי טובות בחיי"
יומיים של דיונים מרתוניים בממשלה עברו, והטונים הלוחמניים והבלתי מתפשרים התפוגגו. בסופו של דבר אישרה ממשלת ישראל – ברוב של 15 בעד, אחד שהקפיא את הצבעתו (זבולון המר) ואחד שנעדר (חיים לנדאו) – את הסיכומים עם מצרים בעניין שלבי הנסיגה מסיני והנפט שבחצי האי. בגין התקשר לקרטר, שכבר חזר לוושינגטון, ובישר לו על תוצאות ההצבעה. קרטר השיב: "אלו החדשות הטובות ביותר ששמעתי בחיי". למחרת נפגש קרטר עם סנאטורים אמריקנים. הוא מתח ביקורת על ההתעקשות הישראלית על כמה סעיפים והצהיר: "סאדאת לא היה יכול לחכות".
בשלב זה אמר ראש הממשלה כי הוא מוכן לקצר משלושה חודשים לחודשיים את פינוי אל-עריש. בגין אמר: "הוא הציע שאומר זאת בקהיר כג'סטה. אם נכתוב בנספח חודשיים – לא תהיה ג'סטה". שר החוץ דיין חלק על כך: "איננו בינתיים כמו הערבים שבאים לקהיר ונותנים ג'סטה. אנשינו יקפצו על ראש הממשלה והממשלה אם כתוב אחרת ואומרים חודשיים".
שר הביטחון עזר ויצמן אמר: "אם ג'סטה – צריך לדעת שנעשתה כאן בשיחה ביניכם, כי אם כתוב שלושה חודשים וראש הממשלה נותן לפתע ג'סטה תקבל גיהינום כשתגיע הביתה". בגין השיב: "אני רוצה גן עדן". בסופו של דבר הוא מימש את הג'סטה, והקדים את הפינוי.
החתימה. בגין, קרטר וסאדאת(צילום: יעקב סער, לע"מ)
התנחלויות נוספות
המסמך האחרון מתייחס לפגישה בין בגין לקרטר ב-28 במרס, ערב חתימת ההסכם. בשיחה דיברו הצדדים על הפשרות שהושגו. קרטר אמר שסאדאת עומד על כך ש"בקשר ליהודה שומרון נשתמש בתקדים של קמפ דיוויד". בגין לא ויתר ואמר שבשום אופן לא יוכל להסכים לכך. "אנחנו קיבלנו בעניין זה טיוטה אמריקנית אשר הוצאה עם יתר המסמכים לאישור הכנסת. אין לראש הממשלה שום אפשרות לשנות מכך, ואם יתבע ממנו הנשיא לקבל את תביעת סאדאת, יצטרך להתפטר".
קרטר הציע שסאדאת ובגין יפתרו ביניהם את הסוגיה הזו.
בגין לא שכח את אסירי ציון שהיו כלואים אז בברית המועצות, וביקש להעלות את הנושא לקראת ביקורו של שליט ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב בוושינגטון. ראש הממשלה אמר כי גם הוא רוצה לדבר עם ברז'נייב ולבקש ממנו שהעולים יגיעו ישירות לישראל ושחלקם לא "ינשרו" בווינה.
גם נושא ירושלים עלה בשיחה. קרטר אמר כי ארצות הברית מבינה את עמדת ישראל בעניין ירושלים, אם כי אינה מסכימה איתה לגמרי. הוא ביקש שבהתבטאויות הישראליות תוזכר העובדה שירושלים היא מרכז לשלוש הדתות, והזכיר את הקטע שהוסכם עליו בקמפ דיוויד. קרטר העלה מחשבה שבגין אולי יצטט קטע מהקוראן בענייני השלום. הנשיא האמריקני הוסיף כי משיחותיו עם בגין ודיין הוא מכיר באומץ הלב ובקורבנות הרבים שישראל מקריבה למען השלום, אך הדבר לא לגמרי ברור לערבים.
גם סוגיית ההתנחלויות עלתה, ודיין אמר כי מצרים הייתה צריכה להציג זאת כתנאי והיה עליהם להודיע על כך למפרע. "אם זה היה מוצג בצורה כזו, דהיינו כתנאי, לא היינו מקבלים אותו", אמר דיין. קרטר אמר כי הוא לא מבקש להציג זאת כתנאי מוקדם והוא עצמו איננו מבקש התחייבות מישראל. הוא רק מתייחס להודעות הבלתי פוסקות בעניין התנחלויות נוספות.
המסמכים הנדירים מוצגים לראשונה גם באפליקציה מיוחדת של ארכיון המדינה לאייפד ולטאבלטים
לפנייה לכתב/ת 
