שתף קטע נבחר
 

הריבית לחודש אפריל נותרה ברמה של 0.75%

ההחלטה היא במסגרת המדיניות של בנק ישראל לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד השנתי של הממשלה ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. גורם נוסף - החשש מהשפעת הריבית הנמוכה על מחירי הדירות. במקביל הודיע הבנק על הורדת תחזית הצמיחה ל-3.1%

הריבית במשק לחודש אפריל נותרה ברמה של 0.75% - כך הודיע אחר הצהריים (ב') בנק ישראל. זאת לאחר שבחודש שעבר הפחית בנק ישראל במפתיע את הריבית ב-0.25%. מאז חודש אוקטובר 2011 הפחית בנק ישראל את הריבית במשק 10 פעמים, בשיעור מצטבר של 2.5%.

 

 

 

בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה ל-3.1%

יחד עם הודעת הריבית, פרסם הערב הבנק גם את התחזית המקרו-כלכלית התקופתית של חטיבת המחקר שלו, שבה הוא מעריך כעת כי המשק הישראלי יצמח השנה רק ב- 3.1%. זאת לעומת צמיחה צפויה של 3.3% בתחזית שפרסם הבנק לפני שלושה חודשים, של 3.4% בתחזית לפני חצי שנה, ושל 4% בתחזית שפרסם הבנק לפני שנה.

 

עוד מעריכים כלכלני הבנק כי ללא השפעת הגז הטבעי מקידוח תמר יצמח השנה המשק רק ב-2.8%, לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. במקביל, מקטין בנק ישראל גם את תחזית הצמיחה שלו לשנה הבאה וכעת הוא צופה שהמשק יצמח בשנת 2015 עם ובלי תרומת הגז הטבעי רק ב- 3%, לעומת 3.2% בתחזית הקודמת. 

 

ההחלטה להותיר הפעם את הריבית ללא שינוי משקפת את מדיניות בנק ישראל, שנועדה מצד אחד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%), ומצד שני לתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הנתונים הכלכליים שפורסמו בחודש החולף תומכים במדיניות זו של בנק ישראל. 

  

לפני שבועיים עדכנה אומנם הלמ"ס את אומדן הצמיחה ברבעון האחרון של 2013 כלפי מעלה, אולם אומדן הצמיחה ברבעון הקודם עודכן במקביל כלפי מטה. אומדן הצמיחה הכוללת בשנה החולפת נותר ללא שינוי, ברמה של 3.3%. זאת לאחר צמיחה של 3.4% בשנת 2012, וצמיחה גדולה הרבה יותר של 4.6% שנרשמה בשנת 2011. כלל יצוא הסחורות והשירותים גדל בשנת 2013 בשיעור אפסי של 0.7%, בהמשך לעלייה די דומה של 0.9% בשנת 2012. המשך הפחתת הריבית עשוי להפוך את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, ולגרום בכך להחלשת המטבע המקומי מול המטבעות החשובים בעולם. שקל חלש יותר אמור לעודד את היצוא, ובאמצעותו גם את כלל הפעילות הכלכלית במשק.

 

צידו השני של המטבע הוא העובדה שריבית נמוכה יותר מעודדת את הביקושים במשק, ועלולה לכן לגרום להתגברות האינפלציה. אולם בשלב זה בנק ישראל אינו חושש מעלייה מסוימת ברמת המחירים במשק. מדד פברואר ירד ב- 0.2%, בהמשך לירידה גדולה יותר של 0.6% שנרשמה במדד ינואר.

 

כתוצאה מכך מסתכמת כעת האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, ב- 1.2% והיא נמוכה לכן בהרבה ממרכז תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%). מגמת האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים משקפת אף עליית מחירים ממוצעת נמוכה הרבה יותר, בשיעור שנתי של 0.6% בלבד. גם האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים נמוכה כעת ממרכז תחום היעד ומסתכמת ב- 1.6%.

 

גורם נוסף שפעל להשארת הריבית ללא שינוי הוא החשש של חברי הוועדה המוניטרית מהשפעת הריבית הנמוכה על מחירי הדירות. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית הפריים, מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות. בשבוע שעבר פרסמה הלמ"ס כי בחודשים דצמבר 2013-ינואר 2014 עלו מחירי הדירות ב- 0.1%, וכי בשיעור שנתי גבוהים כעת מחירי הדירות ב- 6.3% ממחירן הממוצע בתקופה המקבילה בשנה שעברה. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום באדיבות דוברות הכנסת
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
צילום באדיבות דוברות הכנסת
מומלצים