אין שריד, אין זכר: פתרון חידת המטוס רחוק

האישור שטיסה MH370 של "מלזיה איירליינס" התרסקה בדרום האוקיינוס ההודי סוללת את הדרך למה שעשוי להיות החקירה היקרה והמאתגרת ביותר בתולדות התעופה. למרות הדיווחים הלא-מאומתים על כך שייתכן שהריסות של המטוס נצפו אתמול (יום ב') באזור החיפושים באוקיינוס, מומחים אומרים שמציאת השרידים תמשיך להיות משימה קשה ביותר כל עוד לא ייקבע באופן מדויק יותר היכן צלל המטוס אל המים.

עוד חדשות מהעולם :

• מחקר: לאבות צעירים יש ילדים יפים יותר
• חפירות בארה"ב: מטמון האטארי הגרוע ever
• בריטניה: השריעה תשולב במערכת המשפט
• כך הפכה בירת האיסלאם לעיר הגרועה בעולם
• 175 שנות בסדר: יום הולדת למילה OK
  

בינתיים, קרובי ההרוגים ממשיכים לזעום על מלזיה וארגנו בשעות האחרונות הפגנות גדולות ברחבי בייג'ינג. "מי קבע שהמטוס התרסק? אין שום הוכחה", הם טענו. "מלזיה איירליינס" הודיעה כי הציעה להעניק פיצוי של 5,000 דולר עבור כל נוסע שנהרג - אבל זה לא צפוי להפחית את כעס המשפחות.

רק לשם השוואה, לצרפת לקח שנתיים למצוא את הריסות המטוס ההוא, "איירבוס A330", והוא אותר הרבה אחרי שהקופסה השחורה

הפסיקה לשלוח אותות על מיקומה. הקופסה השחורה של המטוס המלזי תפסיק לשדר אותות בעוד פחות משבועיים, ויש לה חשיבות גדולה מאוד בהבנת האסון. "אני חושב שזה יהיה הרבה יותר קשה, משום שהמטוס הצרפתי התרסק קרוב למקום האחרון שבו היה איתו קשר וכמה מחלקיו נמצאו בתוך ימים בודדים, כך שאפשר היה להתמקד באזור מצומצם הרבה יותר", אמר פול היה, מנהל הבטיחות בסוכנות הייעוץ Flightglobal Ascend שמושבה בבריטניה.

ראש ממשלת מלזיה נג'יב רזאק הודיע אחר הצהריים כי אותות לוויין מאשרים שהמקום האחרון שבו זוהה המטוס היה בלב האוקיינוס ההודי, מערבית לעיר פרת' שבאוסטרליה, אזור שבו אין שום אתר נחיתה אפשרי ושבו כבר אין סיכוי שנותר לו די דלק להגיע לחוף מבטחים. "אנחנו נאלצים לקבוע שהמטוס התרסק לים ושאין ניצולים", בישר לפיכך.

כל מסמר חשוב

העלות הרשמית של החיפוש התת-ימי של צרפת אחרי הריסות המטוס של "אייר פראנס" הייתה 44 מיליון דולר, אבל מומחים אומרים כי ייתכן שבפועל עלותו הייתה גבוהה פי שלושה או ארבעה אם מוסיפים לכך את עלויות הפעלת צוותי החיפוש הזרים למשל. מבצע החיפושים הנוכחי באוקיינוס ההודי צפוי להיות מסובך עוד יותר, ולכן גם עלותו עשויה להיות גבוהה בהרבה.

קרובי הנעדרים הסינים אחרי קבלת הבשורה(צילום: AFP)

(צילום: EPA)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

ברגע ששרידי מטוס כלשהם יתגלו וייבדקו, מומחים לזיהוי פלילי ינסו לחלץ מהם כמה שיותר מידע על הזווית והמצב שבהם היה המטוס כשפגע במים. סימני כיפוף או ריסוק כלשהם יכולים לתת לחוקרים מושג לגבי עוצמת ההתנגשות. ריכוז של חלקים שונים באזור אחד עשוי ללמד אם המטוס היה שלם בשעה שפגע במים או שהתפרק כבר במעופו. אם התפרק בגובה רב מסיבה כלשהי - פיזור החלקים צפוי להיות על פני שטח נרחב יותר. אפילו מסמר או בורג בודד יכולים לספק כמה רמזים על שקרה למטוס. "חוקרים הם אנשים מיומנים מאוד בחילוץ כמות עצומה של מידע ממעט מאוד חומר", הסביר גריבס.

משטרת מלזיה, שפתחה בחקירה פלילית משלה, בודקת חשד שהמטוס הוסט בכוונה ממסלולו כחלק מחטיפה או פעולה עוינת שביצע אחד הטייסים מסיבה כלשהי. עם זאת, החוקרים לא שללו עדיין את האפשרות שבעיות טכניות שהתגלעו במטוס - שגילו 11 שנים - הן שגרמו להסטתו מהמסלול.

(צילום: רויטרס)

(צילום: AFP)

בשל העובדה יוצאת הדופן שהמטוס המשיך לטוס שעות אחרי שסטה ממסלולו, עלולות להיות חסרות ראיות מסוימות. מכשירי ההקלטה בתא הטייס למשל מקליטים רק שעתיים לפני שהם "דורסים" את ההקלטה בהקלטה חדשה. החוקרים המלזים מעריכים שהמטוס סטה מנתיבו כ-40 דקות אחרי שהמריא אבל המשיך לאחר מכן לטוס שעתיים. עם זאת, הקופסאות השחורות עשויות לשפוך אור מסוים על שאירע בתא הטייס, כמו למשל על מושבי הטייסים והדלתות.

בעזרת הלוויין ותופעת דופלר

חברת "אינמרסט" הבריטית, שסייעה לאתר את אותות המטוס ושהניתוח שלה הוא שהוביל את מלזיה לקבוע כי אין שום סיכוי שהמטוס לא התרסק באוקיינוס ההודי, הסבירה הערב כיצד עשתה זאת. לדברי החברה, היא השתמשה ב"אפקט דופלר", תופעה שהתגלתה במאה ה-19, כדי לנתח את שבעת האותות שהלוויין שלה הצליח לאתר מטיסה MH370 כדי לקבוע את מיקומה הסופי. האותות, שהועברו מהמטוס באופן אוטומטי מדי שעה גם אחרי ששאר מערכות התקשורת של המטוס כובו, הצביעו על כך שהוא המשיך לטוס עוד שעות אחרי שהקשר עמו נותק.

על סמך הזמן שלקח לאותות להגיע ללוויין והזווית שבה הגיעו אליו הצליחה "אינמרסט" לספק את שתי הקשתות שעל אחת מהן אמור המטוס להימצא - הקשת הצפונית, שנמתחה עד לאזור גבול קזחסטן-טורקמניסטן, והקשת הדרומית - שנמתחה מדרום אינדונזיה עד לדרום האוקיינוס ההודי.

(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

לאחר מכן חקרו מדעני "אינמרסט" את האותות החלשים בעזרת טכניקה המבוססת על תופעת דופלר, התופעה של שינוי התדירות הנצפית של גלים כתוצאה מתנועה יחסית בין מקור הגל לצופה, ובמקרה זה - ללוויין. תופעת דופלר היא הסיבה למשל לכך שרעש של סירנת משטרה משתנה כשהיא מתקרבת ואז עוקפת אותנו: כשהיא מתקרבת הצליל שנשמע לאוזננו גבוה מצלילה האמיתי, וכשהיא מתרחקת צלילה נשמע נמוך מהצליל האמיתי.

"לאחר מכן לקחנו את המידע שהיה לנו מהמטוס והצבנו אותו מול שני המסלולים, והתברר שהמסלול הדרומי הוא הנכון", הסביר ג'ונתן סינט מ"אינמרסט". לאחר מכן השוותה החברה את המסלול התיאורטי של הטיסה עם מידע שהתקבלה ממטוסי בואינג 777 שידעה כי טסו באותו הנתיב, והוא התאים בדיוק. הממצאים הועברו לחברת לוויין נוספת לצורך בדיקה, ולאחר מכן - אתמול - הועברו לחוקרים המלזים.

המשפחות: מלזיה רצחה אותם

החוסר במידע - כל שהיה הם איתותים חלשים שהתקבלו בלוויין אחד אחת לשעה לערך - פירושו ששיטות כמו טריאנגולציה תוך שימוש בכמה לוויינים או מערכות GPS לא יכלו לשמש לצורך קביעת מסלולו של המטוס המלזי. סטיבן ווד, מנכ"ל חברת All Source Analysis, חברה לניתוח לווייני, אמר כי נראה שהחוקרים הצליחו לצמצם את שטח החיפושים משמעותית, "אבל הם עדיין יצטרכו לחפש באזור גדול".

(צילום: רויטרס)

(צילום: EPA)

הערב נמשכו התגובות הקשות של קרובי חלק מהרוגי האסון. בהודעה שפרסמו בני משפחות של נוסעים סינים שהיו על הטיסה הם הביעו זעם על כך שמלזיה הכריזה שהמטוס התרסק ושכל הנוסעים נהרגו, מבלי שיש לה הוכחה ישירה לכך. הם גם אמרו שהממשלה המלזית

איבדה את הסיכוי הטוב ביותר שהיה לה להציל את הנוסעים, והכוונה היא ככל הנראה לכך שרק בשבוע האחרון החלו החיפושים להתמקד באוקיינוס ההודי. לפני כן סברו המלזים שהמטוס התרסק בים סין הדרומי או בסמוך לאיי אנדמן שבהודו.

בהודעתן אמרו המשפחות שממשלת מלזיה וצבא מלזיה "התעכבו באופן עקבי וקיצוני, הסתירו עובדות וניסו להונות את קרוביהם של הנוסעים ואנשים ברחבי העולם כולו". לדבריהם הדבר "הוליך אותנו שולל, עיכב את מבצע החיפוש וההצלה, בזבז כוח אדם רב ומשאבים, ואיבדנו את ההזדמנות הטובה ביותר להציל אותם. אם 154 קרובינו (הסינים) איבדו כתוצאה מכך את חייהם, 'מלזיה איירליינס', ממשלת מלזיה וצבא מלזיה הם אלה שרצחו אותם".