ניצולת שואה ממתינה 8 שנים להחלטת שופט

אובדן שליטה, הטחת עלבונות והפסקת דיון בשל שיחה פרטית בטלפון הנייד. אלו חלק מהתלונות המוצדקות שהוגשו בשנה שעברה נגד שופטים. במקרה אחד מתואר כיצד ניצולת שואה ממתינה שמונה שנים להכרעת דין בתביעה שהגישה, ותלונה אחרת מתארת כיצד שופט עליון שדן בערעור לא נתן פסק דין כבר שלוש שנים, בגלל "עומס בעבודה ומורכבות התיק".

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

על פי הדו"ח, שהוגש על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ולשרת המשפטים ציפי לבני, התקבלו בנציבות 882 תלונות בשנת 2013 לעומת 930 תלונות בשנה שקדמה לה. 85 תלונות נמצאו מוצדקות - 28 מהן על בתי משפט השלום, 17 על בתי הדין הרבניים ומספר זהה על בתי המשפט לענייני משפחה.

רוב התלונות המוצדקות (46%) עסקו בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין, כרבע מהתלונות היו על ליקויים בניהול משפט וכחמישית היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט. "שיאן" התלונות המוצדקות מקרב השופטים היה שופט בית משפט לענייני משפחה שפרש כבר, אך היה מושא לארבע תלונות במהלך השנה. ארבעה שופטים אחרים היו מוקד לשלוש תלונות מוצדקות כל אחד.

במקרה אחד הדו"ח מתאר "איבוד שליטה" של שופט מחוזי ועו"ד במהלך משפט. השופט נגרר אחר התנהגות עורך הדין, "עד כי נשמטו, לעתים, מידיו המושכות לניהול המשפט", נכתב. הוא השמיע כלפי הפרקליט הערות אישיות פוגעניות, ולהגנתו טען כי האחרון "הוא שהתחיל".

במקרה אחר נטען כי שופטת שלום אמרה לשתי עורכות דין שהתווכחו באולמה: "תיכף תתלבשו בביקיני ונפתח לכן כאן בריכת בוץ". השופטת הסבירה לנציב כי התנהלות השתיים מנעה אפשרות להסכמה וכי האמירה המדויקת היא: "ראיתי היום כבר הכול חוץ ממלחמה בבוץ ביניכן". ריבלין קבע כי לא היה מקום לאמירה פוגעת ומעליבה, וגרוניס הסביר לה בפגישה אחרת כי הדברים אינם מקובלים ואינם ראויים.

"גזר דין נכתב לפני הדיון"

על פי הדו"ח, שופטת בית משפט לעניינים מקומיים ענתה במהלך דיון לשיחת טלפון אישית שקיבלה, והפסיקה את הדיון למשך כמה דקות. שופט מחוזי הפעיל במקרה אחר לחץ כבד על מנהל חברה ובא כוחו להתפשר בתיק, עד כדי משבר אמון שגרם לעו"ד להתפטר. הנציב קבע כי הטענות מעלות תמונה קשה של אווירת לחץ ו"אין ברירה" ששררה באולם עקב התנהגות השופט. "להתפטרות אין הסבר אחר מלבד זה הנעוץ בהתנהגות השופט, שניסה לכפות פשרה בדרך לא דרך", הוסיף.

תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת עסקה בגרירת הליכים משפטיים במשך שנתיים. שופטת בית דין לעבודה, נכתב, הצהירה בפני הצדדים

כי פסק הדין בכתיבה, אך החלה לכתוב אותו בפועל רק שנה וחצי לאחר הצהרתה. במקרה דומה טענה שופטת כי פסק דין נמצא בהליכי הגהה אחרונים, אך תשעה חודשים חלפו בפועל עד להקראתו. כך, למשל, נדרשה לדיינים בבית דין רבני אזורי שנה לקבל החלטה בבקשת אב להרחיב את הסדר הראייה עם ילדיו: קיום דיון חצי שנה לאחר הגשת הבקשה ופרסום החלטה חצי שנה אחרי.

מקרה אחר מתאר כיצד שופט בית דין לתעבורה כתב חלק גדול מגזר דין קודם לדיון, והשלים את המלאכה בהוראות לקלדנית בדיון עצמו. הנציב קבע כי דרך זו "יוצרת תחושה כי גורלו של הנאשם כבר נגזר לפני הדיון".

תלונה נוספת מצאה כי דיין בבית דין רבני אמר לאישה שהייתה חלק מהליך: "אני כותב פרוטוקול ולא עובד אצלך. תשתקי, שמענו אותך, תפסיקי". הדיינים שנכחו באולם טענו כי הדברים נאמרו בשל התנהלותה הלא-מנומסת של האישה. הנציב מצא כי ייתכן שאלה פני הדברים, אך קבע כי הדבר אינו מצדיק "התבטאויות בוטות".