הקבוצה המגוחכת שמביישת את ה-NBA
פילדלפיה 76', פעם קבוצה אלופה עם כוכבי על, מוכנה להשפיל את עצמה, להתבזות ולהפסיד ללא קרב, רק בשביל עוד כמה בחירות דראפט בקיץ הקרוב. על הדרך, היא מטילה קלון על עצמה, על הליגה והופכת לסיפור הגדול, והמביך, של עונת 2013/14. דירוג העוצמה מתבייש ונזכר ו-5 הקבוצות הגרועות בהיסטוריה
אם שחקני יוסטון רוקטס לא יחטפו, חס וחלילה, הרעלת קיבה המונית בלילה שבין חמישי לשישי, אמורה פילדלפיה 76' לרשום הפסד 26 ברציפות ולהשוות את שיא ה-NBA לרצף ההפסדים הארוך בהיסטוריה, אשר שייך לקליבלנד של 2011.
רק שבניגוד לאותה קליבלנד עם אנתוני פארקר על הפרקט, שניסתה באמת ובתמים לעצור את הריצה המביכה הזו ולהחזיר כבוד לאוהדים הגאים של העיר שדרשו ניצחון, בפילדלפיה מחייכים. עשרות ידיים מתחככות בשעה זו בהנאה צרופה למראה קבוצתם קורסת אל תהומות הנשייה. עוד הפסד, עוד מפלה והפסדים בהפרש מגוחך של 19.1 נק' בחודש פברואר, ההפרש השלישי הכי גרוע אי פעם.
"ההישג" האמיתי של פילדלפיה, היא העובדה שהיא מצליחה להאפיל על היכולת המופלאה של דוראנט, על השיפור של בלייק גריפין או הכושר הנוכחי של סן אנטוניו – הסיקרס משקפת את הסיפור הגדול ביותר של עונת 2013/14. סיפור שמטיל אות קלון על הליגה – "הטנקינג"
האדם שבטנקינג ינצח
"טנקינג" הינו מושג שבא לתאר קבוצה אשר מוותרת מראש על סיכוי להגיע לפלייאוף, במטרה ברורה להפסיד כמה שיותר משחקים ולהיות בעלת הסיכוי הגבוה ביותר, להשיג את בחירת הדראפט הגבוהה ביותר. עד 1985 המושג היה נפוץ יותר כשהקבוצה עם המאזן הגרוע בליגה קיבלה ישירות את הבחירה הראשונה, אבל בשיטה החדשה, המיקום הזה מקנה 25 אחוזים לכך. יותר מכל קבוצה אחרת.
ופילדלפיה לא לבד בעסק הזה העונה. לא תאמינו, למרות הרצף היא אפילו לא הקבוצה עם המאזן הגרוע בליגה! מילווקי באקס (58-13) עוקפת אותה אותה בשני משחקים (56-15). ובכלל, הקרב על "מלכות הטנקינג" היה קשה כשקבוצות כמו בוסטון, אורלנדו ואפילו הלייקרס במהלך העונה, נכנסו לתחרות והבינו שהפסד שווה יותר מניצחון.
רוצים לדבר על NBA, פילדלפיה ופחי אשפה? – עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
אבל בניגוד לקבוצות אחרות בהיסטוריה שעוד ניסו לשמור על ארשת פנים תחרותית, בפילדלפיה אפילו את זה לא מנסים. ספק אם מישהו מגיעה לרמת השכלול והתחכום שמביאים העונה הסיקרס באומנות הטנקינג.
קבוצת יורוקאפ בינונית
אחרי שהצליחה, איכשהו, לרשום 10 ניצחונות, יצא המאמן הצעיר והחדש ברט בראון הצהרה: "קיים סיכוי שלא ננצח עוד אף משחק עד לסיום העונה". איש לא הבין מדוע מאמן חדור מוטיביציה, עם סנטר לא רע בכלל, פורוורד מוכשר, פורוורד איכותי ורוקי שנחשב להבטחה גדולה, לא יכול להשיג עוד 10-15 ניצחונות לפחות, ועוד עם יכולת כל כך רעה של המזרח העונה.
אבל אפשר. ועוד איך אפשר. ודאי אם מוכרים את עצמך בזול ומתפרקים אט אט מהנכסים הדלים גם כך שיש לך.
את הסנטר ספנסר הוז (13.5 נק', 8.5 ריב' ומגוון התקפי רחב), הם העבירו בטרייד לקליבלנד תמורת ארל קלארק (שכבר שוחרר), שחקן אלמוני בשם הנרי סימס ושתי בחירות דראפט בסיבוב השני. את אוון טרנר המעולה (17.4 נק', 6 ריב', 3.7 אס') הם העניקו לאינדיאנה תמורת דני גריינג'ר (ועוד קצת), שבינתיים שוחרר כדי לפנות סכום מגוחך של חצי מיליון דולר. שחקן אולסטאר לשעבר (אמנם אחרי פציעה), בן פחות מ-30 עם רעב גדול, שמוותרים עליו כדי לפנות חצי מיליון!
לכל זה אנא צרפו את הויתור בקיץ של שחקנים מוכחים כמו אנדרו ביינום, ניק יאנג וג'רו הולידיי, את הבחירה מספר 6 בדראפט האחרון, נרלנס נואל, שנחשב לפוטנציאל ענק אבל יושב עונה שלמה בחוץ על מנת להתאושש מפציעה, שככל הנראה כבר החלים ממנה לפני חודש וחצי. שחס וחלילה לא יעזור לנצח.
אבל עזבו על מה הם ויתרו. שווה רק לעבור על רשימת 6 מ-7 הקלעים המובילים שלה, כדי לראות עד לאן הגיעה הבושה:
מייקל קרטר וויליאמס – כישרון ענק, אבל רוקי צעיר בן 22.
ג'יימס אנדרסון – שיחק 39 משחקים עונה שעברה (יוסטון, ספרס) עם 3.6 נק' למשחק.
ברנדון דייויס – בן 22, לא נבחר בדראפט.
טוני וורוטן – שיחק 12 משחקים בעונה שעברה בממפיס (2.6 נק') לפני שירד לליגת הפיתוח.
הנרי סימס – רשם בעונה שעברה 34 משחקים בלבד עם 5.3 נק' למשחק.
הוליס תומפסון – בן 22. לא נבחר בדראפט. שיחק בליגת הפיתוח שנה שעברה.
אליוט וויליאמס – רשם לפני שנתיים 24 משחקים בפורטלנד עם 3.7 נק'.
והרשימה עוד נמשכת, אתם יכולים לתאר לאן. רשימת שחקנים שתהיה ודאי מועמדת בעתיד לקבוצות כמו נס ציונה במקרה הרע (בלי לזלזל, באמת) או לקבוצות בינוניות ביורוקאפ האירופי במקרה הטוב. טוב ממש.
בנייה מחדש?
מומחי ESPN כבר בדקו את הנושא לעומק ומצאו כי לטווח הארוך, הטנקינג לא באמת משתלם. נכון, לפילי יש כעת שתי בחירות דראפט בסיבוב הראשון ולא פחות מ-5 (!) בחירות בסיבוב השני של דראפט 2014, הנחשב כבר עכשיו לאחד האיכותיים בהיסטוריה, אבל עם כל הכבוד, לא אמור לייצר לברון או קווין דוראנט חדשים.
האם בשביל להשיג כמה ילדים בני 19-20, נטולי ניסיון ומפוצצי אגו, שאין יכולת אמיתית לנבא את העתיד שלהם, לדעת האם יהפכו לאנתוני דייויס או אנתוני בנט – האם בשביל כל זה שווה את הנזק והחרפה שנופלת על מועדון גאה, שזכה ב-3 אליפויות ושבתקרת האולם שלו תלויות חולצות של אלן אייברסון, צ'ארלס בארקלי, ד"ר ג'יי, ו-ווילט צ'מברליין?
ממש לא. וזו לא רק ההיסטוריה שמוכתמת.
קחו לדוגמא את מייקל קרטר וויליאמס. שחקן נפלא, שכבר עכשיו מסגל לעצמו תכונות שליליות רעות של קבוצה מפסידה. יותר מדי "hero ball" (אחד על אחד בניסיון "להציל את המולדת"), ויתור מראש על משחקים, הפנמת פסיכולוגיה לוזרית, אף שחקן בוגר שיתווה דרך, שילמד או שידחוף קדימה. שנה מבוזבזת שלוקחת אותו אחורה.
אבל בעיקר זה לא שווה את הנזק התדמיתי, לקבוצה ולליגה. הקומישנר החדש אדם סילבר טען שזה לא טנקינג, אלא "בנייה מחדש". בינתיים הוא צופה מהצד איך קבוצה אחת מביאה לידי שיא את חוסר הספורטיביות, הלוזריות והחרפה המקצועית על ליגה שחרטה בשנות דייויד סטרן להעלים את כל אלה.
מצד שני, אם בפילדלפיה יצליחו לבנות מחדש קבוצה מועמדת לאליפות כמו שהם בנו בהצלחה קבוצה מועמדת לטנקינג – טבעת האליפות כבר בכיס. אולי זו של 2021.
דירוג העוצמה – 5 הקבוצות הגרועות בהיסטוריה
פילדלפיה גרמה לנו להיזכר בכמה מהקבוצות הגרועות בהיסטוריה. לצערן, או מזלן, של קבוצות כמו ניו ג'רזי נטס 09/10, אטלנטה 04/05 ומכבי א.א. פאחם 13/14 – הן פספסו רק במעט את הרשימה הנכבדת.
מקום 5 - לוס אנג'לס קליפרס 1986/87
מאזן: 70-12
נקודת שפל: אחרי 3 ניצחונות ב-6 המשחקים הראשונים, הקבוצה שבשורותיה שיחק מייק וודסון, כיום מאמן הניקס, רשמה רק 4 ניצחונות ב-41 המשחקים הבאים שלה, בדרך למאזן הגרוע בתולדות המועדון.
"הכוכב": מייקל קייג' עם 15.7 נק' למשחק. מקום 14 בדראפט 1984, שהיה רוב הקריירה שלו שחקן משלים בקבוצות כמו סיאטל וקליבלנד וסיים עם 7.3 נק' בממוצע למשחק.
אנקדוטה: אלג'ין ביילור הגדול היה הג'נרל מנג'ר.
מקום 4 – דאלאס מאבריקס 1992/93
מאזן: 71-11
נקודת שפל: 4 ניצחונות ב-61 המשחקים הראשונים של העונה.
"הכוכב": ג'ים ג'קסון הגיע בטרייד מניו יורק תמורת רולנדו בלקמן, 4 פעמים אולסטאר. הוא שיחק 28 משחקים בלבד לפני שנפצע והספיק לרשום 16 נק' למשחק.
אנקדוטה: רנדי ווייט, האמריקאי החביב בעל האגן הרחב ששיחק במכבי ת"א בשנות ה-90, זוכרים? אז הוא היה אחד הכוכבים של הקבוצה הזו באותה עונה.
מקום 3 - דנבר נאגטס 1997/98
מאזן: 71-11
נקודת שפל: 23 משחקים ברציפות ללא ניצחון.
"הכוכב": אריק וויליאמס, בחירה מספר 14 בדראפט 92, ירשום את עונת השיא שלו (19.6 נק') לפני שיהפוך ספסל בקבוצה החלשה של בוסטון ויסיים עם 2.4 נק' למשחק בשארלוט.
אנקדוטה: דנבר ויתרה בטרייד על אנתוני מקדייס המוכשר לפני פתיחת העונה.
מקום 2 – פילדלפיה 72/73
מאזן: 73-9
נקודת שפל: המאזן הגרוע ביותר בהיסטוריה של הליגה.
"הכוכב": פרד קרטר, הבחירה מספר 43 (!) של דראפט 69, יהפוך לשחקן הכי טוב של הקבוצה הכי גרועה עם כמעט 20 נקודות למשחק.
אנקדוטה: לפני פתיחת העונה, פילדלפיה פיטרה את ג'ק ראמזי, לימים אלוף NBA עם פורטלנד, והביאה את רוב איילנד, לימים... מאמן שלא יאמן יותר בליגה.
מקום 1 – שארלוט 2011/12
מאזן: 59-7
נקודת שפל: מבחינת אחוזים, זו העונה הגרועה בהיסטוריה, אבל העונה המקוצרת מעניקה להם "הנחה". רשמה הפסדים בממוצע של 14 נק' למשחק, הכי גבוה אי פעם.
"הכוכב": ג'ראלד הנדרסון, שחקן סביר לחלוטין היום, יקלע מרבית מה-15.1 נק' שלו למשחק, בגארבג' טיים.
אנקדוטה: זו הקבוצה של מייקל ג'ורדן! שאלוהים יעזור להם.
רוצים לדבר על NBA, פילדלפיה ופחי אשפה? – עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
