נתניהו: באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי

אירועי יום המדע ייפתחו מחר (רביעי) ברחבי הארץ ומדענים ובכירים מרחבי העולם בעולם מתאספים ערב באירוע חגיגי במכון ויצמן. באירוע משתתפים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר המדע יעקב פרי, נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ׳ דניאל זייפמן, ארבעת חתני פרס נובל: עדה יונה, דן שכטמן, אהרון צ׳חנובר, ישראל אומן, שר המדע של בריטניה, מר דיויד ווילטס, דיוויד קמרון שישלח אגרת מצולמת, יעל גורן-וגמן, מנהלת אגודת ידידי מכון ויצמן למדע ושגרירים ממדינות העולם.

 

נתניהו פתח ואמר כי יש במדע "היבטים פורצי דרך אדירים להטבת האנושות וגם לסביבתנו הקרובה, לעמים השוכנים לידינו, ויש בו גם מרכיב של הגנה – מי שיודע לתקוף יודע להגן. זה חשוב ואני לא סתם מציין את זה כאן. יש חשיבות עצומה להתוויית העתיד שלנו". 

 

 

נתניהו בירך את זוכי פרס נובל: "זה לא קשור רק לסקרנות אנושית עמוקה, אלא לאומץ לב, עקשנות והתמדה, הייתם צריכים ללכת נגד הזרם". נתניהו הוסיף כי "אתם בעיני גיבורי התרבות האמיתיים של החברה הישראלית. אני מאוד מעריך את העצמאות המחשבתית שלכם, ואת אומץ הלב האינטלקטואלי שלכם".

 

מפריחים את הנגב בהייטק

"העם שלנו לקח את המורשת המיוחדת שלנו של סקרנות ושל ויכוח ושל דיון ושחייה נגד הזרם ויצר מורשת שונה מהמורשת האינטלקטואלית של רוב העמים העתיקים", אומר נתניהו", "אני זהיר כאן לא מכיר את כל העמים. אצלנו לא הייתה אמת אחידה. היכולת המיוחדת הזו נתחמה במשך הרבה מאוד דורות בתחומים צרים עד שנפלו חומות הגטו והמורשת הזו המשיכה. זה קיים אלפי שנה ופרץ החוצה לתוך התחומים החדשים של הפיסיקה, הכימיה, הכלכלה. זה מסביר את ההשתלבות של היהודים בזרם האדיר של הקדמה וההשכלה. התגליות של חוקרים יהודים סייעו לשנות את פני עולמנו. המורשת המיוחדת הזו היא הסיבה שיש ייצוג מאוד גדול לבני עמנו ברשימת הזוכים בפרס נובל, 25%".

  

"המסורת הזו נמשכת כאן במדינת היהודים. הטפטפות שינו את פני החקלאות בעולם. הדיסק און קי ושלל טכניקות הסייבר. אתם יודעים ומכירים את זה. הסקרנות והמחקר מביאים לתוצרים משמעותיים וכרגע זה מתרחש בסייבר. החזון של בן גוריון מתממש הלכה למעשה ואנחנו שואבים לבאר שבע את הצורך של עולם החדש. עולם האינטרנט שצומח. אני רוצה להגן על חשבונות הבנק שלי, להגן על מערכת החשמל והתחבורה. זה צורך עצום ולכן החברות הגדולות ביותר בעולם מגיעות עכשיו לבאר שבע ואתה מרגיש את זה בדימונה ובנתיבות".

 

נתניהו אמר כי "רק סביבה עם יזמות יכולה לפתח מדע. רק בהגיעם הנה, הצליחו יוצאי ברית המועצות לפתח יוזמה".

 

ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון שלח איגרת מצולמת ובה אמר כי לשתי המדינות הישגים מדעיים נרחבים, והוסיף "בריטניה גאה להיות שותפה של ישראל מבחינת המדע. יש מדענים רבים שעובדים יחד. שותפים בפרויקטים מיוחדים ויש עוד מקום להתפתח. אני רוצה שנפתח את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום הזה"

  

אין חרם ולא יהיה חרם

דיוויד ווילטס שר המדע הבריטי אמר "כמו בתקופת בלפור, היינו איתכם אז ואנו איתכם גם עכשיו. אתם מדינת סטארט אפ. היהודים בנו אוניברסיטאות לפני שהייתה לכם מדינה. אנחנו רוצים לעבוד איתכם ולרתום את הידע של שתי המדינות בשביל להפוך את העולם למקום טוב יותר. ראיתי בביקורי דוגמאות מצוינות לזה בשטח. ראיתי למשל עבודה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עם אוניברסיטה באנגליה שמפתחות כבד מלאכותי".

 

לדברי ווילטס "אין חרם ולא יהיה חרם". הוא הוסיף ואמר כי "בכל אוניברסיטה בבריטניה יקבלו ישראלים" וסיים בברכת "תודה רבה" בעברית.

 

משרד האוצר צריך ייעוץ מדעי

פרופ׳ זייפמן אומר כי  "חשיבות המדע בארץ ברורה. משרד האוצר צריך ייעוץ מדעי מכל מיני סיבות. הגיע הזמן שיהיה לזה מקום. אסור לנו להירדם. בזה עשוי קיומנו. אין שום ספק שלדבר הזה יש השפעה על העתיד. הצורה שאנו מנהלים את המדע במכון ויצמן לא מבוסס על אסטרטגיה שהתחום הזה וזה חשוב יותר. אלא על מציאת אנשים מצוינים. הבאנו 90 מדענים צעירים בשנים האחרונות". 

 

 

"היכולות של המדענים הן כמעט אלוהיות. לא דמיינו שיהיו כאלה. השאלה אם אנחנו כחברה נדע להשתמש ביכולות האלה בצורה חכמה. כדי שזה יקרה, חשוב להשקיע בחינוך מדעי, לא רק כדי שיהיה את הדור הבא של המדענים, אלא כדי שנדע לעשות משהו עם הפיתוחים האלה. אין טעם ביצירת ידע חדש אם החברה עצמה לא תדע להשתמש".

 

מכוני מחקר אזרחיים

עו"ד בינה בר-און, מנכ"לית משרד המדע, אומרת כי "יש הרבה התעניינות במדע שקורה בארץ ועולים אלינו לרגל", וכי משרד המדע פועל למען הנגשת המדע לנוער בפעילות חינוכית.

 

הרופא החדשי של חברת טבע, ד"ר ג'ון אייזקסון אמר כי שתי התרופות המרכזיות של טבע - מקורן באוניברסיטאות בישראל. לדבריו, החברה תורמת בבית ספר לרפואה בגליל, ולמחקרים בבתי חולים ואוניברסיטאות בארץ.

 

סגן נשיא מכון ויצמן, פרופ' ישראל בר יוסף אומר כי יום המדע חוגג את תשומת הלב של ישראל למדע הישראלי, וכי מכון ויצמן מהווה כר פורה ליצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. הוא ציין כי יש תופעה של שיבת מוחות. "אנשים שרכשו השכלה בעולם חוזרים לכאן מחוללים מהפכה, בגלל החיבור שלהם למקום הזה". הוא מציין כי המכון מסייע בדיור וגנים לילדים עבור המדענים שנקלטים לעבוד במכון. מאיזה תחום יגיע פרס נובל הבא? "מכיוון בלתי צפוי", הוא אומר.

 

מקסין פסברג, סגנית-נשיא אינטל העולמית, שתדליק משואה ביום העצמאות, אומרת כי החברה משקיעה בחינוך, וזו המשימה המשותפת עם האקדמיה. מהנדסי החברה משקיעים בבתי הספר ללמוד את מקצועות המדע, והחברה מעודדת תלמידים ללמוד תואר ראשון, שני ושלישי ולהגיע לעבוד בחברה.

 

זוכה פרס נובל, פרופ' דן שכטמן אומר כי המדע בישראל מצליח ומביא כבוד למדינה ולאזרחיה.  שכטמן שותף לתוכנית שמעודדת לימוד מדע בגני ילדים, ומשתתף בתוכנית לילדים ונוער על פיזיקה, מדעי כדור הארץ וביולוגיה שתשודר בטלוויזיה החינוכית. "מדינת ישראל יכולה להקים מכוני מחקר ישראלים, עבור מדענים שעשו פוסט דוקטורט", אומר שכטמן, ומספר שהוא שותף להקמה של מכונים כאלה, וקרא לישראל לתרום לעניין את הכסף שצריך.

 

להשקיע במחקר בסיסי ומגיל צעיר

בהמשך הערב נערך פאנל בהנחית שר המדע יעקב פרי ובהשתתפות ארבעה זוכי פרס נובל. פרי אמר כי "אין שר מדע על גבי הגלובוס שיכול לרכז ארבעה זוכי פרס נובל ולהנחות פאנל בהשתתפותם". פרופ' עדה יונת אמרה: "אין מספיק משאבים, יש בלבול מוח. אם הייתי יכולה להשפיע על משרד המדע הייתי משקיעה מאמצים במחקר בסיסי". פרופ' צ'חנובר אמר: "צריך להביא את הטובים ביותר ו לתת להם לטוס על כנפי הדמיון, והם יביאו אותנו למקומות הטובים ביותר. התחלנו בשאלה ביולוגית שלא ידענו לאן תוביל אותנו, והנה רבים בעולם נהנים מהפירות שלה".

 

פרופ' שכטמן: "יש להביא את בשורת המדע לצעירים החל מגני הילדים. אם נצליח להביא חשיבה רציונלית לצעירים, ולהראות להם שמדע זה כיף ונחמד מאוד לעשות אותו, אנחנו נבטיח את העתיד להרבה שנים קדימה". פרופ' ישראל אומן: "צריך להשקיע במדע בסיסי. אני, למשל, בחרתי בדוקטורט בתורת הקשרים כי לא היה לזה שום שימוש. בדיוק אחרי 50 שנה מלמדים את זה בבית הספר לרפואה".