מחדשים דרכון? יציעו לכם לתרום איברים

הסכמה לתרומת איברים בזמן חידוש הדרכון: הוועדה המייעצת לשרת הבריאות לקידום תרומת איברים ממליצה שבכל פעם שנגיע להנפיק או לחדש תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה - נישאל גם אם אנו מסכימים לתרומת איברים, באופן המחייב כלשהי התייחסות לשאלה.

באמצעות הצעד הזה, לצד המלצות נוספות שייושמו בעתיד הקרוב, מקווה הוועדה להגדיל את שיעור ההסכמה של המשפחות לתרום את איברי יקיריהן מ-56% כיום ליותר מ-75%.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

תורמים חיים:

• איברי איליא בן השנה הצילו חמישה ילדים
• בכנסת: מקדמים מודעות לתרום איברים במגזר הערבי
• מעכשיו: תרומת כליה גם ממי שמת מוות לבבי
  

כשנכנסה לתפקיד, הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן כי תשקול לשנות את ברירת המחדל, כך שכל אזרחי ישראל יתרמו אוטומטית את איבריהם אלא אם כן ביקשו אחרת. אלא שרעיון זה נזנח. "אי אפשר לקחת את איברי הנפטר ללא הסכמת המשפחה, לכן זה לא משנה אם הנפטר חתם או לא", מסביר חבר הוועדה פרופ' אברהם שטיינברג, מנהל המחלקה לאתיקה רפואית בבית החולים שערי צדק. "המודל הכי גרוע הוא זה שאומר שאם הנפטר לא מביע את הדעה אז לוקחים את איבריו. זה עלול לעורר תנגודת קשה בקרב המשפחה. בשום מדינה הזה המודל לא הוביל לעלייה בתרומת איברים".

"הבשורה העיקרית היא חיוב אזרחי ישראל לתת את דעתם לשאלה אם הם מסכימים לתרום את איבריהם לאחר מותם בעת מפגשים עם רשויות המדינה", אומרת פרופ' בן יהודה, ראש הוועדה ומנהלת המחלקה ההמטולוגית בבית החולים הדסה. בעקבות ההמלצות, יחל בקרוב משרד הבריאות לגבש הצעה לתיקון חוק תרומות האיברים מן המת.

"בכל מקרה של נפטר המתאים לתרומת איברים פונים לקבל את הסכמת המשפחה, בין שהוא חתם על כרטיס אדי ובין שלא", אומרת פרופ' בן יהודה. "כלומר, התרומה תתרחש רק אם המשפחה, שנמצאת באותו רגע בבלבול, תסכים. ברוב המקרים זוהי החשיפה הראשונה של המשפחה לנושא המוות המוחי-נשימתי והדבר מקשה על קבלת ההחלטות. לכן, המאמץ העיקרי צריך להיות בחינוך האוכלוסייה לפני המפגש הקריטי".

המלצה נוספת של הוועדה היא ביטול העדיפות האוטומטית בתור לבני המשפחה של מי שחתום על כרטיס אדי - ומתן הקדימות רק לאדם עצמו החתום על הכרטיס. על פי החוק, מי שחתום על הכרטיס זוכה לקדימות בתור לצד בני משפחתו, אך הדבר גורם לכך שאותם בני משפחה לא חותמים בעצמם על הכרטיס. כדי לעודד את החתימה, ממליצה הוועדה לבטל את הקדימות בתור.

שאר ההמלצות עוסקות בהסברה של קביעת מוות מוחי, הסברה של עמדת ההלכה לתרומת איברים וגיוס רבנים לעניין, והטמעת הנושא במערכת החינוך ובתנועות נוער ובצה"ל.

"המודל הקיים היום לא כל כך עובד", אומר פרופ' שטיינברג, "כיוון שרק 14% מהאוכלוסייה חתומים על כרטיס אדי שמביע את ההסכמה לתרומה. ישנה בעיית אמון במערכת הבריאות ויש חסם של תפיסות דתיות. לכן אנחנו רוצים שכל אדם יצטרך להידרש לסוגיה מדי פעם, ובמקביל יהיה קמפיין שיסביר את הנושא.

"זה יגרום לתהליך שיוביל לכך שיותר משפחות יהיו יותר מוכנות ואחוז ההסכמה יעלה. אם נגיע להסכמה של 80%-75% - כמעט שלא יהיו ממתינים להשתלה".

"אנו מתלבטים בקשיים ערכיים, משפטיים ואתיים בתחום השתלות האיברים מן המת", אומרת גרמן. "הוועדה שייצגה את המגזרים השונים של החברה בישראל הונחתה ללמוד את הסוגיות ולהציע פתרונות לקידום היקף תרומת האיברים בארץ, תוך רגישות ומחשבה והתחשבות במגזרים השונים וברגשותיהם".

בנוסף לפרופ' בן יהודה, עם חברי הוועדה נמנו גם פרופ' אברהם שטיינברג, מנהל המחלקה לאתיקה רפואית בבית החולים שערי צדק, פרופ' דוד הד מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ד"ר יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וד"ר רותי רחמימוב, מנהלת מרפאת טרום השתלה בבית החולים בילינסון. רכזת הוועדה הייתה ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות.