המכה ה-11: עצירות, צרבת וכאב בטן - איך לטפל?
ארוחות החג העשירות והמלאות מנות שאנחנו אוכלים רק פעם בשנה, עלולות לגרום לנו לבעיות עיכול ולכאבים עזים. למה זה קורה ואיך התנהלות נכונה במהלך החג, יכולה לסייע לנו להימנע מהתופעות הללו?
שבוע הפסח טומן בחובו מכשלות רבות בנושא התזונה. במהלך שבוע אחד אנו נדרשים לשינוי תזונתי שבו נמנעים מאכילת חמץ. בחלק מהעדות נמנעים מאכילת קטניות שונות (בעיקר אשכנזים) ביניהן, אורז, חומוס, שעועית ועוד. אבל כתחליף מרבים במזונות אחרים כמו ביצים ומוצרי חלב.
שינוי תזונתי מהמאכלים בהם אנו מורגלים, יחד עם ארוחות החג עמוסות הקלוריות עלול להוביל לתופעות רפואיות הפוגעות באיכות חיינו ואף כרוכות בסבל ואי נוחות. בין התופעות ניתן למנות: כאבי בטן, צרבת ועצירות. אולם חשוב לציין, כי התנהלות נכונה תזונתית בשבוע זה יכולה למנוע או לפחות להקטין צרות אלו.
בכל מקרה, אם בעיות אלו אינן חדשות או נמשכות מעבר לזמן סביר, מומלץ לפנות לסיוע ובירור רפואי מעמיק.
בלי כאבים
צרבת: איך לטפל ולנסות למנוע את הבעירה
סובלים מעצירות? 10 דרכים טבעיות לפתרוןבטן מציקה: 8 שיטות טבעיות לטפל בבעיות עיכול
כאבי בטן
כאבי בטן עלולים לנבוע מאכילה יתרה או צריכת מזונות שאיננו מורגלים אליהם. איך תוכלו להימנע?
מצות: כל מצה שקולה ל- 2 פרוסות לחם. מבחינה קלורית מדובר על 150-160 קלוריות. מומלץ להמעיט בהן ועדיף לצרוך מצות מקמח מלא, שכן מצות אלו מעניקות תחושת שובע רבה יותר ממצות רגילות.
מוצרי חלב: אם אתם יודעים שיש לכם אי סבילות ללקטוז (סוכר המצוי בחלב ומוצריו) כדאי להמעיט או להימנע מצריכת חלב ומוצריו.
קטניות: יש לצרוך בזהירות, כיוון שהן עלולות לגרום לריבוי גזים, לכאבים ולתפיחות הבטן.
חשוב להקפיד על אכילת ירקות רבים, כיוון שלאלו ערך קלורי נמוך והם מסייעים למניעת עצירות, ובכך מונעים גם כאבי בטן.
צרבת
צרבת הינה תחושת צריבה המופיעה באזור הקיבה או בית החזה התחתון, המקרינה לעתים עד לצוואר, לגרון ולגב.
הצרבת מתרחשת לאחר ארוחות, בייחוד גדולות, והיא מחמירה בנוכחות מאכלים שונים, בהתכופפות ובשכיבה. הצרבת עלולה לעתים אף להעיר אותנו במהלך השינה.
צרבת נובעת לעתים ממחלת ההחזר הוושטי ( gastroesophageal reflux disease- GERD ). מחלה זו הינה אחת השכיחות במערכת העיכול, ושכיחותה נעה מ- 5% ועד 44% באוכלוסיות שונות.
המחלה אופיינית לגברים ולנשים באופן שווה, אבל סיבוכיה מופיעים משום מה יותר בגברים. בשנים האחרונות ישנה עלייה בשכיחות המחלה.
המנגנון הסיבתי להתפתחות הצרבת הינו חוסר איזון בין הגורמים המונעים את ההחזר הוושטי (רפלקס) לגורמים התוקפים את רירית הושט, צינור הבליעה.
גם אצל אנשים בריאים ישנה חזרת חומצה אל הושט, אך למרות זאת הם אינם חולים במחלה, בגלל העובדה שלוושט ישנם מנגנונים המסייעים לסילוק החומצה במהירות, על מנת למנוע נזק. כאשר הוושט חש בחזרת החומצה, חלה בו סדרת התכווצויות המסלקת את רוב הנפח החומצי.
את שארית החומצה סותר הרוק שלנו, שהינו בסיסי, כמו גם הפרשות בסיסיות של בלוטות המצויות בוושט. חשוב לציין שלרקמת הוושט עמידות בפני כמויות חומצה קטנות.
ככל שאנחנו מתבגרים, כך השריר נחלש ותפקודו יורד. קיום בקע סרעפתי יחמיר את חזרת החומצה, שכן מיקום הסרעפת בקו אחד עם סוגר הוושט התחתון מגביר את הלחץ ומונע חזרת חומצה.
סיבה נוספת לעלייה באירועי הצרבת עם הגיל היא עלייה במשקל שמביאה לעלייה בלחץ הבטני ולחץ זה מגביר חזרת החומצה מהקיבה אל הוושט.
מאכלים שונים גורמים להרפיית סוגר הוושט התחתון ובכך מגבירים את אירועי חזרת החומצה. בין המאכלים הגורמים לכך: מאכלים שומניים, שוקולד, יין אדום, קפה, משקאות מוגזים ועוד.
בפסח אכילת ארוחות דשנות, המכילות מאכלים שמנים כמו גם שכיבת פרקדן או שינה זמן קצר לאחר סיום הארוחה מגבירים הסיכוי לצרבת.
הטיפול המתאים
במצבים של צרבת קלה ניתן לנסות שינוי באורח החיים: הרמת הראש במיטה, לבישת בגדים שאינם לוחצים, ירידה במשקל, הפסקת עישון, שינוי תזונתי, לא לשכב לאחר ארוחה ולא לאכול לפני השינה.
כדאי להימנע ממאכלים העלולים להחמיר צרבת: שומן, שוקולד, מיצים מפירות הדר, קולה, קפה, תה, מאכלים חריפים ועוד.
בפסח מומלץ: לאכול ארוחות קטנות יותר, להימנע ממאכלים שומנים ולא למהר ולשכב לשון לאחר ארוחות החג הכבדות. יש לאפשר לקיבה להתרוקן ובכך להקטין את תופעת הצרבת.
טיפולים תרופתיים
סותרי חומצה: מלוקס, גסטרו ועוד.
PPI: אומפרדקס, לנטון דומיהם. זוהי משפחת תרופות יעילה ביותר החוסמת בצורה משמעותית את הפרשת החומצה בקיבה. תרופות אלו בטוחות עם תופעות לוואי מועטות בטיפול ממושך.
תרופות פרוקינטיות: משפיעות על תנועתיות הוושט, למשל: מוטיליום.
התרפות לצרבת ניתנות אך ורק במרשם רופא.
עצירות
העצירות הינה בעיה שכיחה ומטרידה בעולם המודרני. בין 2-28% מהאוכלוסייה מתלוננים על כך. הטווח הרחב הזה נובע מסוג האוכלוסייה שנבדקה, מה הייתה הגדרת העצירות ועוד.
בארה"ב נרשמו למעלה מ-2.5 מיליון ביקורים אצל רופא בשל תלונה זו. כ- 94,000 איש אושפזו בגין הבעיה.
כיצד נגדיר עצירות?
הגדרת עצירות משתנה מאדם לאדם. אצל אדם הרגיל ל- 2 יציאות סדירות ליום, גם מעבר ליציאה אחת ביום – הינה עצירות. לאדם אחר, הרגיל ליציאה כל 3 ימים, יראה מצב זה כאוטופיה.
הסובלים מכך מגדירים עצירות: צורך ביציאה מאומצת, צואה נוקשה או חוסר יכולת להתרוקן. ההגדרה הרפואית של עצירות כרונית מתייחסת לזמן בו המטופל סובל ממצב זה. על התלונות להימשך לפחות 12 שבועות ( לא בהכרח רצופים) מתוך שנה תמימה.
התלונות כוללות לפחות 2 מהבאים:
התאמצות בזמן ישיבה בשירותים לפחות ב 25% מהיציאות.
צואה קשה לפחות ב 25% מהיציאות.
הרגשת חוסר התרוקנות מלא לפחות ב 25% מהיציאות.
הרגשה של חסימה ביציאה לפחות ב 25% מהיציאות.
צורך בעזרה ידנית לפחות ב 25% מהיציאות.
פחות מ-3 יציאות לשבוע.
גורמי הסיכון לעצירות כרונית
גיל: השכיחות של העצירות מגיעה עד 50-74% מהמשתכנים בבתי אבות. לכך ישנם מספר הסברים: ירידת בכמות המזון שנצרך ( אולי אף בסוגו), חוסר פעילות גופנית, חולשת שרירי הבטן והאגן, מחלות רקע, תרופות ואולי גורמים פסיכולוגים שונים.
מין: התופעה שכיחה עד פי 3 יותר בנשים. מס' מחקרים מצאו קשר לרמות הורמונים נמוכות אצל הסובלים מעצירות.
מוצא: בארה"ב העצירות קיימת ב 12.2% מהלבנים וב 17.3% מהלא לבנים.
מצב סוציו אקונומי והשכלה: ככל שאלו נמוכים יותר – הצרה גדולה יותר.
הרגלי תזונה ופעילות גופנית: מחקר מצא כי אצל נשים עם תצרוכת גבוהה של סיבים ופעילות גופנית היו ב-68% פחות תלונות של עצירות.
עם זאת, במחקר אצל אנשים הסובלים מעצירות כאשר המטופלים הגבירו את הפעילות הגופנית ונשאלו שוב לאחר 4 שבועות לגבי תדירות היציאות שלהם, למרבה האכזבה (של החוקרים והמטופלים כאחד) לא נמצאה הטבה ניכרת.
תרופות: בין קבוצות התרופות שכדאי להזכיר: תרופות מדכאות כאב אופיואידיות ( מורפין ודומיו), משתנים, חלק מנוגדי הדיכאון, אנטי היסטמינים ( לאלרגיה), אנטי אפילפטים וסותרי חומצה על בסיס אלומיניום.
חשוב: על הסובלים מעצירות כרונית לפנות להערכה רפואית.
מאחר שעצירות יכולה להיות משנית, למשל על רקע תת פעילות בלוטת המגן, סוכרת, פרקינסון, טרשת נפוצה, פגיעה בעמ"ש, חסימת מערכת העיכול ( מולד או על רקע גידול), מחלות מערכת העצבים, דיכאון, הפרעות אכילה, עודף סידן בדם ומחלות שונות, תמיד חשוב להגיע להתייעצות עם רופא המשפחה.
איך מטפלים?
הטיפול בעצירות מתבסס על הערכה ראשונית ואיתור מחלות הדורשות טיפול ספציפי, הרגעה תוך סיפוק מידע לחולה בנושא ותמיכה פסיכולוגית, וכן המלצה לשינוי אורח החיים- אל תתאפקו!
במידה שאתם מתאמצים בזמן הישיבה, נסו להניח הדום בגובה 15 ס"מ תחת כפות הרגליים. פעמים רבות שינוי זווית הרגלים תסייע ליציאה.
הגבירו פעילות גופנית, שתו מספיק נוזלים, הפסיקו תרופות הגורמות עצירות (כמובן לאחר התייעצות עם רופא המשפחה) ושנו הרגלי תזונה על ידי הגברת תצרוכת הסיבים היומית.
טיפול תרופתי:
ישנן תרופות רבות המטפלות בעצירות, במנגנונים שונים, ובחלק מהמקרים ניתן לשלב ביניהן:
סיבים רפואיים: (פסיליום, מתיל צלולוז ועוד), מלחי מגנזיום סולפט, סוכרים שאינם נספגים (לקטולוז סורביטול ועוד), פולי אתילן גליקול, מרככי צואה, משמני רירית המעי, חוקנים/ נרות ותרופות פרוקינטיות המגבירות תנועתיות המעי.
טיפולים אלטרנטיביים לעצירות
הזרקת בוטוקס
ביופידבק: שיטה המלמדת חולים כיצד להרפות בצורה נכונה את שרירי פי הטבעת והאגן.
אקופונקטורה
ניתוח: במקרים נדירים מאוד.
אל תפספסו את ארוחת הבוקר: מחקרים הראו שארוחה זו מביאה ליציאה טובה יותר. הסיבה הינה הגברת פעילות המעי לאחר הארוחה. גם קפאין גורם לכך, אבל במידה פחותה.
הכותב הוא מנהל מערך גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, אסותא מרכזים רפואיים