נזלת אלרגית: הטיפול החיסוני שיפחית האלרגיה

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

נזלת ו/או אסתמה אלרגית נגרמות מרגישות יתר (יצירת נוגדני IgE ייחודים) לאלרגנים סביבתיים. לאדם רגיש (אטופי) הנחשף לאלרגנים אלו מתפתחת בדרכי הנשימה (אף, עיניים, גרון, דרכי נשימה וריאות) דלקת המביאה לגודש, גרד, התעטשויות ולהפרשה מימית.

להתמודד עם אלרגיה

במקרים רבים נלווים לנזלת האלרגית תסמינים נוספים: כאבי ראש, אובדן ריכוז, דלקת לחמיות, קוצר נשימה, הפרעות בשינה ופגיעה בחושי הריח והטעם.

בנוסף, הנזלת עלולה לגרום למגוון סיבוכים כאסתמה אלרגית (המאובחנת ב-40%-30% מהחולים בנזלת אלרגית), פוליפים אפיים והפרעה לנשימה אפית, דלקות באוזן התיכונה ובגתות (רינוסינוסיטיס).

אבחון מוקדם מקטין הפגיעה באיכות החיים

נזלת אלרגית מופיעה לעיתים קרובות כחלק מתסמונת אטופית, כלומר משולבת עם דרמטיטיס (אקזמה) אטופית, דלקת לחמית אלרגית, רגישות למזון (בילדים) ואסתמה.

ההתמודדות עם נזלת כרונית כרוכה בעלויות טיפוליות, אובדן ימי עבודה וימי לימוד, פגיעה משמעותית באיכות החיים, ובהישגים האישיים בעת בה האלרגיה פעילה.

אבחון מוקדם על ידי רופא מומחה וטיפול תרופתי מתאים משפרים את תסמיני המחלה ומצמצמים את הפגיעה באיכות החיים של החולים.

שכיחות נזלת כרונית באוכלוסייה הכללית היא כ-30% במבוגרים וכ- 40% בילדים. מחקרים בקרב מועמדים לשירות בצה"ל מעידים על מגמת עלייה בשכיחות הנזלת האלרגית.

הבדיקה שיכולה לתת את התשובה(צילום: shutterstock)

השפעה של תורשה וסביבה

רגישות יתר אימונולוגית היא תורשתית ולא נובעת רק מחשיפה המשותפת של בני המשפחה לאותם תנאים סביבתיים. בנוסף "תיאוריית ההיגיינה" מסבירה את העלייה בשכיחות מחלות אלרגיות בחברות "נקיות", בהן פחתו הזיהומים הנרכשים עקב מתן חיסונים, שינויים בהרגלי החיים ושימוש רחב באנטיביוטיקה.

אבחנה של נזלת אלרגית מתבססת על הוכחת רגישות לאלרגן נשאף אחד לכל הפחות. אלרגיה עונתית הינה לרוב משנית לרגישות לאבקות צמחים (עצים, שיחים, עשבים, דגניים), ואלרגיה רב שנתית נגרמת לרוב בשל רגישות לקרדית אבק בית, תיקנים, נבגי עובשים, פרווה של חיות מחמד ועוד.

בעת האבחון, יקבע רופא האלרגיה האם יש מתאם בין התסמינים מהם סובל החולה ותוצאות הבדיקה לרגישות אלרגית, לדוגמא רגישות לצמח הפורח בעונת האביב הינה רלוונטית באם תסמיני המחלה מופיעים באותה התקופה.

עוצמת תסמיני האלרגיה תלויה ב"עוצמה האלרגנית" של גורמי הצמחייה וגם במידת החשיפה.

חשיפה בעוצמה גבוהה יכולה לנבוע מריבוי של צמח מסוים, מכמות האלרגנים שהוא מפזר, וכן מהתנאים האטמוספריים המעודדים הפצה (רוחות, חום, יובש). צמחים רבים עלולים לגרום לאלרגיה, אך בארצנו ישנם כאלה השכיחים במיוחד. למדריך מצולם של הפרחים האלרגניים לפי חודשי פריחה - לחצו כאן .

בכל מרפאות האלרגיה בישראל ניתן לאבחן נזלת ותחלואה אלרגית נוספת באמצעות בדיקה גופנית וביצוע תבחיני עור המאפשרים זיהוי מהיר ואמין של רגישות למספר רב של אלרגנים.

בדרך כלל לא נדרשות בדיקות מעבדה נוספות או בדיקות הדמיה, אם כי לעיתים רחוקות ימליץ רופא האלרגיה על ביצוע בדיקת דם משלימה.

הטיפול שיקל על הסבל

הטיפול בנזלת אלרגית עונתית כולל שלושה מרכיבים : טיפול מונע להפחתת החשיפה לאלרגנים, טיפול תרופתי וטיפול חיסוני.

מומלץ להימנע מנטיעת עצים וצמחים אלרגניים בסביבת הבית וכמובן לסגור חלונות כאשר יש פריחה כבדה, אובך או רוחות חזקות. בעת חשיפה לאלרגנים מפרישים תאי הפיטום (תאי ה"אלרגיה") השוכנים ברירית האף מתווכים כימיים שונים, ובעיקר היסטמין.

אלרגיה עונתית דורשת התאמת הטיפול התרופתי בהתאם למועד תחילת הפריחה, ומשך הפריחה. הטיפול התרופתי מיועד להקטין את תגובת הרקמה להיסטמין ולמתווכים אחרים ולמנוע שפעול תאי הפיטום. מבין הטיפולים התרופתיים הקיימים הטיפול בתכשירים אנטי היסטמינים הוא השכיח ביותר.

טיפול תרופתי

טיפול באנטיהיסטמינים מהדור השני: הוא הטיפול המועדף בנזלת אלרגית עונתית ורב-שנתית. תכשירים אלו יעילים, בטוחים, בעלי השפעה מהירה וממושכת (עד 24 שעות) ורובם ניתנים בטבליות פעם ביום.

בניגוד לתרופות מהדור הישן, האנטיהיסטמינים מהדור השני אינם מרדימים, ואינם גורמים להפרעות קוגניטביות משמעותיות. חשוב מאד להתמיד בטיפול התרופתי משך כל תקופת הפריחה על מנת להימנע מהישנות של תסמיני האלרגיה.

תרופות אנטי היסטמיניות בהזלפה מקומית (לאף או לעיניים): יעילות ופעילות כמעט מיידי, אך השפעתן ממוקדת באיבר אחד ולרוב הן דורשות הזלפה לפחות פעמיים ביום. השימוש בתכשירים אלה מוגבל לרוב למחלה קלה בינונית, ובעיקר ממוקמת.

טיפולים נוספים דוגמת חוסמי לויקוטריאנים, תרסיסים סטרואידלים ואחרים הוכחו גם הם כיעילים בטיפול בתחלואה אלרגית זו.

טיפול חיסוני

חיסונים להפחת הרגישות אלרגית (אימונותרפיה): שיטת טיפול הגורמת להפחתת הריגוש האלרגי, לאלרגן מסוים.

טיפול זה עשוי להפחית דרמטית את תסמיני הרגישות עד להיעלמותם, למנוע "התפתחות" אסטמה, דלקת של הסינוסים ועוד. בישראל ניתן לקבל טיפול זה הן בזריקות והן בטיפות תת לשוניות בהתאם למצבו האישי של כל מטופל ומטופל.

התנאי לטיפול באימונותרפיה הוא זיהוי ודאי של רגישות לאלרגן רלוונטי אחד או יותר, במקרים בהם לא הושגה שליטה מספקת בתסמיני המחלה על ידי טיפולים תרופתיים שונים.

בנוסף על המטופל להיות "מתאים" לטיפול זה, קרי אימונתרפיה אינה מומלצת לחולים הלוקים באסטמה קשה ובלתי יציבה, או מחלת לב פעילה או כאלה הנדרשים לתרופות העלולות לסכן את המטופל במהלך האימונתרפיה. לפיכך ההתאמה לטיפול זה נעשית אך ורק על ידי רופא מומחה לאלרגיה, בעל ניסיון בטיפול זה.

יש להדגיש כי אף שברוב המקרים תטופל הנזלת האלרגית בהצלחה על ידי רופא המשפחה, מומלץ שכל אדם הלוקה בתסמינים שכאלו יופנה למומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ולעיתים קרובות גם למומחה לרפואת אף אוזן גרון לצורך הערכה מקפת ומתן הנחיות לטיפול מונע, תסמיני ואחר.

הרופא המומחה לאלרגיה אימונולוגיה קלינית מיומן בפענוח תולדות המחלה, ביצוע תבחינים של מערכת הנשימה העליונה והתחתונה, יש לו ידע בזיהוי המקורות החיצוניים והביתיים של האלרגנים המשפיעים על מערכת הנשימה, ומתן הנחיות לטיפול בנזלת האלרגית, דלקת הלחמיות ואסתמה אלרגית.

טיפול אופטימלי יביא להקלה משמעותית, עד להיעלמות התסמינים, לשיפור דרמטי באיכות חיי המטופלים ולמניעה של הסיבוכים הרבים הנלווים לתחלואה זו.

הכותבת היא יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית