הזמר-מלחין-מפיק מוזיקלי וזוכה פרס אקו"ם סגיב כהן הגיע לגיחה קצרה בשיקאגו בחברת שותפו נדב קקון ושתי גיטרות. הוא השתתף במחנה ריקודים באילינוי "בקצב אחר" בו הנחה קבלת שבת וקיים קונצרט בפני 125 איש במוצ"ש. כהן אומר שמה שמקשר את המוזיקה שלו לחוויות החיים זו הנשמה. באחד השירים שלו הוא כותב: "יש לי במה שמחכה לי, יש שם כלים שילוו, ויש גם קהל שאני כל כך רוצה להרגיש". אין ספק שהקהל הרגיש אותו בסוף השבוע שעבר.

"סגיב נולד לשיר", אמרה אירית שטיינר, אחת המשתתפות במחנה. "הוא שר מכל הלב, נותן את כולו לקהל. במהלך ההופעה הוא נכנס למרכז מעגל הרוקדים והצטרף אלינו". גם את הקהל שהתאסף בבית ספר תיכון סקוקי הצליח כהן להרקיד כשהופיע בהתנדבות במופע התרמה למען האירגון הישראלי "בתנועה" התומך באמנים עם מוגבליות שנגרמו מתאונות או פעולות טרור.

(צילום: תומר בן ציון)

התפוקה המוזיקלית של סגיב כהן כוללת עד כה שישה אלבומים, כשהאלבום השביעי בדרך. חלק מהאלבומים אישיים ומתארים תקופות משבר בחייו, כך באלבומו הראשון "חכי עוד רגע", בעוד אלבומים אחרים מגיעים מכיוונים אחרים, דוגמת האלבום "הללו", הכולל שירי תפילה ופיוט הלקוחים מהמסורת היהודית. רבים משיריו משתלבים היטב במעגלי ריקודי העם, כמו "תני לי אויר", "יורקת אש" או "תפילת הדרך" שאומץ על ידי חברת התעופה הלאומית, "אל על". בנוסף כהן כתב אלבום שלם, "בין האש ובין המים", לגלי עטרי והלחין שירים לזמרות כמו דין דין אביב, ריטה, מרגלית צנעני ועוד.

ילדותו של כהן עברה עליו בזכרון יעקב ופרדס חנה, במהלכה נחשף לפיוט תימני בבית הכנסת וממסורת בית סבא. את לימודי התיכון עשה במדרשיית נועם והוא אומר כי יש לו קשר עמוק למסורת ולמקורות, גם אם את ההשראה לשיריו הוא לוקח ממגוון סגנונות מוזיקליים, אליהם נחשף בין השאר בלימודיו בבית הספר "רימון". בשנה שעברה הופיע בניו-יורק בחוג הבית הפופולרי של אברי פוקס, בדצמבר קצר הצלחה במועדון "שלישי ישראלי" בלוס אנג'לס ובמרץ, כאמור, הגיע להלהיב אותנו בשיקאגו. הוא אומר כי הוא מאוד נהנה מהגיחות הקצרות שלו בארה"ב, אבל הוא גם מתגעגע לשלושת ילדיו אליהם, הוא אומר, הוא "מחובר בגוף ובנפש".