פרשת שבוע: חופשת לידה כפסק זמן

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאַה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: וּשְׁלשִׁים יוֹם וּשְׁלשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ: (ויקרא יב, 2-4)

• עוד במדור פרשת שבוע כלכלית
• עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
  

התורה בוחרת לראות בתקופה שלאחר הלידה מועד לפסק זמן בשל השינויים הפיזיים המתרחשים בגוף האישה. פסק זמן זה הוא גם תקופה של היטהרות המלווה בלידת תינוק חדש. ללידה של תינוק מתלווה גם לידה רוחנית ורגשית של האישה. זו הזדמנות מצוינת לעצור ולהגדיר מחדש את הציפיות שלה מעצמה, ולבחון בצורה יסודית את הצרכים שלה וכיצד היא רוצה למלא את חייה. צרכים אלו קשורים אולי לעולמה הפנימי, לעולם העבודה, המשפחה או הזוגיות.

כבר מתקופת המקרא, בפסוקים של תחילת הפרשה שלנו פרשת תזריע, מקבלת האישה לגיטימציה לפסק זמן, והוא חיוני כדי לערוך התבוננות פנימית משמעותית וכמנוף לצמיחה אישית. התורה מגדירה את התקופה שלאחר הלידה כתקופת מעבר בין טומאה לטהרה. בדומה לכך יכולה האישה לבחור להתייחס לתקופה זו כתקופת מעבר אל התחדשות עצמית ולקראת התחלות חדשות.

בין מימוש להגשמה

אין כאן "נכון" ו"לא נכון", אין כאן "בסדר" או "לא בסדר". אך כדאי להיות מודעות ולהבין מאיפה התפיסות שלך הגיעו. בהקשר זה אומר רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) על פסוק זה שבפתח הפרשה: כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר - ראשי תיבות "זכות". בכך מרמזת התורה שדרכי הילדים והתנהגותם בשנות חייהם באה על פי רוב בזכות האם. 

מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע