כשחללית ישראלית נחתה בכנרת. השבוע לפני
מי הודיע שהשיר "הללויה" החליף את ההמנון? מדוע דיווח רבין על התנקשות שלא בוצעה? איך הומצא פיגוע רב נפגעים בקריית שמונה? ולמה בוטל המע"מ בארץ? המסורת של מתיחות 1 באפריל בישראל החלה עוד לפני קום המדינה
- לכל כתבות השבוע לפני
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
ב-1 באפריל 1948, כמה שבועות לפני קום המדינה, הוציא אחד העיתונים גיליון מיוחד ובו בישר על הגעתו לארץ של שגריר ברית המועצות באו"ם דאז, אנדריי גרומיקו. הידיעה המרעישה על הגעתו של הבכיר הסובייטי, שתמך בהקמת מדינת ישראל, התקבלה בהתרגשות רבה, אך עד מהרה התברר כי מדובר במתיחה.
שנה לאחר מכן, ב-1 באפריל הראשון בתולדות מדינת ישראל, בישרו כלי תקשורת בארץ על התנקשות בחייו של השר הבריטי ארנסט בווין, שפעל נגד העלאת יהודים לארץ ישראל לפני קום המדינה. מתיחה אחרת עסקה בכך שפאוזי קאוקג'י, אחד המפקדים הערבים בחזית הצפון במלחמת העצמאות, הסגיר את עצמו לידי ישראל.
בשנות ה-50 וה-60 נמתחו כאמור בעיקר כוחות ההצלה, שהוזנקו לאירועים שלא היו. למכבי אש ומגן דוד הגיעו הודעות שווא על דליקות ותאונות, אבל כוחות שהגיעו לכתובות שנמסרו לא גילו דבר. ב-1953 פרסם "ידיעות אחרונות" שבניגוד לשנים קודמות לא התקבלה במוקד המשטרה אף הודעה ממותחים.
ב-1976 שודרה בתוכנית "בחצי היום" ב"קול ישראל" ידיעה שלפיה "החללית הישראלית שביט 101 עומדת לנחות עם שלושה אסטרונאוטים ישראלים בכנרת, בשובה ממסע לירח". המאזינים התבקשו לנסות לזהות את החללית בהתקרבה ארצה ולהודיע על כך לאולפנים בירושלים. עשרות אנשים נענו לאתגר וסיפקו פרטים שונים ומשונים על החללית הלא קיימת.
באותה שנה הסתיימה מתיחה בתאונה: מכונית כיבוי שהוזעקה לדליקה שפרצה כביכול בתל אביב, התנגשה באוטובוס בצומת הרחובות הרצל ודרך יפו. 11 בני אדם נפצעו.
מהאירווזיון להמנון הלאומי
אחת המתיחות הזכורות בתולדות המדינה התרחשה ב-1979, לאחר זכיית השיר "הללויה" במקום הראשון באירוויזיון שנערך בירושלים. קול ישראל דיווח שממשלת בגין נוטה לאמץ את השיר כהמנון המדינה במקום התקווה.
הדיווח היה משכנע מאוד, מה גם שהוא כלל "תגובות" מוקלטות של שרים. בין השאר אמר שר האוצר שמחה ארליך כי יש להעמיד את ההצעה למשאל עם ואילו שר החוץ משה דיין אמר שהוא נרגש. הוסיפה לאמינות העובדה שהמידע נמסר בתוך שאר ההודעות של מזכיר הממשלה, אריה נאור.
אלא שהיה מדובר מן הסתם במתיחה של ה-1 באפריל, ותגובות השרים המוקלטות פשוט לוקטו מתוך ראיונות ישנים שנערכו איתם בנושאים אחרים. בעקבות השידור הגיעו פניות טלפוניות רבות לרשות השידור מאזרחים שסברו שהמידע אמיתי. מצד שני זעם נאור שהמידע שודר בין הודעותיו האמיתיות על ישיבת הממשלה. הוא אף פנה לשר החינוך והתרבות זבולון המר ודרש ממנו להפסיק מיד את שידור הידיעה – שחזרה בכמה ממהדורות החדשות.
ב-1983 נפלה גם המשטרה קורבן למתיחה כשאלמוני אדם הטמין מטען סרק בסניף בנק לאומי בקריית אתא. הוא גרם לבהלה גדולה ולהזנקת כוחות גדולים לסניף, אבל אז התברר ש"המטען" כולל אבקת זיפ. החבלן שפתח את החבילה גילה את הכיתוב: "זו מתיחה של 1 באפריל ולסיום שנת הכספים – שנה פיננסית טובה".
המתיחה שהגיעה לרבין
ב-1986 הגיעה מתיחה של חייל צעיר אפילו עד שר הביטחון דאז, יצחק רבין. חייל ששירת ביחידת המודיעין "חצב" פיברק שתי ידיעות והעביר אותן ברשת הטלפרינטר הצבאית. אחת זהותה מיד כמתיחה, אבל איש לא חשד בשנייה – התנקשות בחיי המנהיג השיעי של ארגון אמל הלבנוני, נביה ברי.
הידיעה על ההתנקשות הועברה למרכז הדיווח ושר הביטחון רבין קיבל עדכון באמצע ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוא דיווח על הפגיעה במנהיג השיעי לחברי הכנסת וניסה לנחש מה יהיו ההשפעות לאירוע זה מבחינתה של ישראל. כעבור כמה דקות הגיעה הודעה שמדובר במתיחה לא מצחיקה לרגל 1 באפריל. רבין, נבוך וזועם, התנצל בפני חברי הוועדה.
עוד מתיחה לא מצחיקה הייתה באותה שנה בצפון והיא גרמה לבהלה רבה. גבר התקשר לבית החולים בצפת ואמר: "אני מדבר מחדר המיון הקדמי בקריית שמונה. היה כאן פיגוע המוני, יש כאן הרבה הרוגים ופצועים. הם בדרך לבית החולים". בבית החולים בצפת בוטלו כל הניתוחים וחדרי הניתוח וההתאוששות הוכנו לקליטת הנפגעים.
אולם כעבור שעה, משלא הגיע אף אמבולנס, התעוררו חשדות. בבית החולים התקשרו לחדר המיון בקריית שמונה, ואז נודע להם שלא היה פיגוע. האלמוני שהתקשר לבית החולים הודיע גם לעיתונאים על הפיגוע שלא היה, וכלי תקשורת שלהם לא היה כתב בעיר הצפונית הזניקו כתבים ממרכז הארץ. אחרי נסיעה בהולה של שעתיים התברר להם כי נפלו קורבן למתיחה אווילית.
באותה שנה היו מתיחות בטעם קצת יותר טוב או לפחות כאלו שלא פגעו באיש. קצינים בכירים במכללה לביטחון לאומי, שציפו להרצאה בנושא "יבשת אירופה", ראו מולם מרצה עם שפם וזקן, מרכיב משקפיים כהים וחבוש כובע. ליוותה אותו יפהפייה שהתיישבה מולם בצורה שהבליטה את רגליה. המשתתפים צחקקו על הסיטואציה, ו"המרצה" יצא במחאה מהחדר. כעבור כמה דקות הוא חזר ללא זקן, כובע או משקפיים, והקצינים הבינו שהיה מדובר בקריין משה טימור ובמלכת היופי דאז הילה קלמן.
26 שנה לפני לפיד: המע"מ בוטל
גם "ידיעות אחרונות" מתח את קוראיו בעבר. ב-1988 פורסמה ידיעה במוסף "השקל שלך", שלפיה מ-1 באפריל ועד יום העצמאות יבוטל המע"מ בכל הארץ ומחירי כל המוצרים והשירותים יוזלו בכ-13.5%. "זו תהיה מתנת הממשלה לעם לרגל חג העצמאות", נכתב. כדי להוסיף אמינות לידיעה נכתב גם כי כלכלני בנק ישראל אמרו כי מדובר בכלכלת בחירות. "אי אפשר לפקח על מבצע כזה שיימשך 21 יום. צפוי 'שיטפון' אדיר של צריכה פרטית", הם הזהירו כביכול.
בגיליון הבא התבשרו הקוראים שמדובר במתיחה. הידיעה עצמה עוררה הדים רבים בקרב קוראים, שביקשו לקבל פרטים נוספים על "מבצע הנדיבות" של האוצר.
ב-1 באפריל 1997 דיווח עיתון בגרמניה בכותרתו הראשית כי בהודעה דרמטית מסר ראש הממשלה בנימין נתניהו על שינוי מדיניותו ועל החלטתו להעניק לפלסטינים מדינה שבירתה תהיה מזרח ירושלים. מערכת העיתון הוצפה בטלפונים. אגב, בעמוד השני של העיתון נמצאה הבהרה: "הכותרת בעמוד הראשון היא מתיחת 1 באפריל".
ועוד מאותה שנה. ברוסיה פרסמה סוכנות "איטאר-טאס" כי בתחנת החלל מיר בקע תנין מתוך ביצה שהובאה לתחנה, והוא נשך אסטרונאוט אמריקני מחברי הצוות.
חולדאי מאמין לרוני מילוא
ב-1998 עלה ראש העיר תל אביב דאז, רוני מילוא, לשידור בגלי צה"ל ובישר על תוכניתו לאחד את כל ערי גוש דן תחת עיריית גג אחת. לפי "התוכנית", קודם יתבצע סיפוח ממזרח – רמת גן, גבעתיים ובני ברק – ואחר כך, בהתאם לתוצאות, יצטרפו גם חולון ובת-ים מדרום.
מאזינה נסערת התקשרה לאולפן, גינתה את הרעיון וכינתה אותו "יוזמה מגלומנית". אחר הביע חשש מהקמת "מפלצת עירונים חפוזה", ובאחד הפקסים שהגיע לתחנה הצבאית נכתב בלגלוג: "עכשיו גם תושבי הפריפריה יוכלו ליהנות מהרכבת התחתית בתל אביב".
רון חולדאי, שהתמודד באותה עת על ראשות העיר, קרא למילוא בשידור לדאוג קודם כל לתל אביב עצמה, ואילו ראש העיר בת ים דאז, יהושע שגיא, נבהל מהפגיעה המתוכננת בעירו ואמר: "מי שיסבול זה הפריפריות". כעבור זמן קצר הודיעו בתחנה כי מדובר במתיחה.
והייתה גם מתיחה שהסתיימה במעצר. ב-1 באפריל 2012 לבשו שלושה צעירים מבית שמש חליפות סקי, חבשו לראשם כובעי שודד, הצטיידו באקדחי צעצוע ובאלות, ושמו פעמיהם לעבר קיוסק בעיר שהיה בבעלות חבר שלהם. "זה שוד. תביא כסף", הם זעקו. המוכר, שהיה משוכנע שמדובר בשודדים, נתן להם 4,000 שקל לפני שהם נמלטו.
כשעה לאחר האירוע, בעוד המשטרה מחפשת אחר "השודדים", הגיעו השלושה לקיוסק ובשאגות צחוק החזירו לחברם את הכסף. בעל הקיוסק הודיע למשטרה שמדובר במתיחה, אבל חוקרי תחנת בית שמש לא כל כך צחקו. אגב, לפי בדיקה עם המשטרה השבוע, עדיין אמור להיות מוגש נגדם כתב אישום על "הכשלת שוטר במילוי תפקידו", בנוסף לתביעה לפיצוי כספי "על פי שיערוך שעות העבודה של השוטרים אשר הוקפצו לטפל באירוע וכן עלויות נוספות".