מדלגת לריו: התקווה הישראלית באתלטיקה
פחות משנתיים לאחר עלייתה, קופצת המשולשת חנה קנייזבה-מיננקו היא כבר ישראלית לכל דבר ואפילו מפטפטת עם מעריציה בעברית בפייסבוק. גם ראשי הספורט הבינו שיש להם ביד יהלום והשקיעו משאבים רבים בטיפול בפציעתה. אפשר כבר לפנטז על מדליה אולימפית באתלטיקה?
מאז ברצלונה 1992 עמדו נציגי ישראל שבע פעמים על הפודיום באולימפיאדות. מה שבכל זאת חסר במעמדים הללו הייתה מדליה אחת לפחות באחת משתי הזירות היוקרתיות ביותר במשחקים - אתלטיקה ושחייה.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
בבריכה, לנוכח ריבוי המעצמות, קשה להאמין שנוכל להשיג מדליה בעתיד הקרוב. באתלטיקה כבר היינו קרובים פעם אחת, מרחק של פסילה אחת מהפודיום בקפיצה לגובה בסידני 2000, כאשר קונסטנטין מאטוסביץ' דורג חמישי. הוא השיג את אותה התוצאה שהקנתה לשיאן העולם הקובני חאבייר סוטומאיור את מדליית הכסף, 2.32 מ'.
ואולי אפשר לפנטז על כך שחנה קנזייבה-מיננקו תעשה את זה באולימפיאדת ריו. קופצת המשולשת היא לא ממש תוצרת הארץ, אלא אוקראינית שנישאה לאתלט הישראלי אנטולי מיננקו. אבל מה שמדהים הוא שחבלי הקליטה שלה בארץ קלים יחסית, והמתעניינים יכולים להתכתב איתה בעברית בפייסבוק.
חנה הגיעה לארץ כדי לחיות ולהתערות ולא כדי להשתמש בישראל כמקפצה. בניגוד לרבים אחרים בעבר, היא לא באה לנצל את "הכרטיס הישראלי" לאולימפיאדה. הרי גם לו נשארה באוקראינה היא הייתה משיגה אותו. אהבה, זה כל הסיפור.
באולימפיאדת לונדון 2012 היא הופיעה בפעם האחרונה במדי אוקראינה. הייתה זו הופעה מוצלחת מאוד שדירגה אותה במקום הרביעי, 14.56 מ'. היא השיגה את התוצאה הזו בגיל 23, כשכל העתיד לפניה. מאז לונדון חנה נישאה לאנטולי, השתקעה בישראל והשתתפה בתחרויות ליגת היהלום.
עם תחילת העונה הנוכחית חנה נפצעה והושבתה. היא סבלה מפציעה בכף הרגל, פציעה שכיחה אצל קופצים מקצוענים. מאחר ומדובר בתקוות האתלטיקה מספר 1 שלנו לריו, הוועד האולימפי ואיגוד האתלטיקה לא חסכו ושיגרו אותה לטיפול שהסתיים בניתוח בפינלנד אצל מומחה בעל שם עולמי, ד"ר קאיו. בימים אלה חנה מסיימת את השיקום. היא אמורה לחזור להתחרות ביוני, ואם הכל יילך כשורה גם תייצג את ישראל באליפות אירופה באוגוסט בציריך, עוד שלב חשוב בדרך לריו.
האם יהיה זה נכון להעריך כבר עכשיו את סיכוייה בריו? הרי האולימפיאדה תיערך בעוד יותר משנתיים, ועד אז יזרמו עוד הרבה מים בנהרות תבל. בכל מקרה, למרות שעלולות להיות תופעות חריגות בדרך (בהן פציעות), לקחנו את המשימה על עצמנו.
על פי מיקומה בצמרת העולמית, ובהנחה שתחלים בצורה מושלמת, היא אמורה להגיע לגמר בריו עם מטרה לזכות באחת המדליות. אלמלא תפסה יום רע באליפות העולם אשתקד במוסקבה, יתכן שהייתה משיגה כבר אז את מדליית הארד ולא מסיימת במקום השישי עם 14.33. כזכור, במוקדמות היא דורגה במקום השלישי עם 14.46. חנה גם ידועה כמי שלוקחת סיכונים בנסיון להגיע קרוב ככל האפשר לקרש, ולא פעם קפיצותיה מסתיימות בפסילה.
חנה, שנולדה בפריאסלב-חמלניציקי באוקראינה, הרבתה לסיים באזור המקומות 4-5 בתחרויות הגדולות בתחילת הקריירה שלה. בעברית קוראים לזה: חסר לה הגרוש ללירה, למרות שבאמת הייתה קרובה. המדליה היחידה שהשיגה באותה תקופה הייתה כסף באליפות אירופה לנוער בהולנד ב-2007. תוצאתה אז הייתה 13.61.
הפריצה הגדולה שלה הגיעה ב-2012. לאחר שסיימה רק במקום ה-21 באליפות העולם באולמות באיסטנבול עם 13.65, היא חזרה לאוקראינה עם מאמנה אנטולי גלובצוב (אימן בעבר את שיאנית העולם אינסה קרבץ, 15.50, שבעצמה בדקה בתחילת שנות ה-90 אפשרות עלייה לישראל), ומשם החלה ההמראה הגדולה.
בחודש מאי של אותה שנה קבעה שיא אישי בקפיצה למרחק, 6.40 מ' (מקצוע נוסף בו היא מובילה בישראל), וכעבור זמן קצר קבעה במשולשת 14.71. האפשרויות באולימפיאדת לונדון נפתחו בפניה, ובגמר היא הגיעה לאזור הפודיום אך אחרי 6 נסיונות נאלצה להסתפק במקום הרביעי, 14.56.
אחרי נישואיה למיננקו, אלוף ישראל לשעבר בקרב 10 שהכיר אותה במחנה אימונים באוקראינה, חנה החלה לייצג את ישראל. הישג השיא שלה היה 14.58, מה שנתן לה את המקום השני בתחרות הדיימונד-ליג בפריז, לפני המדליסטית האולימפית ויריבתה המושבעת מאוקראינה, אולגה סאלדוחה, שקפצה 3 ס"מ פחות.
ואז הגיעה אליפות העולם במוסקבה. אחרי שתי פסילות במוקדמות, כשמאמנה הישראלי אלכס מרמן יוצא מגדרו מאכזבה, היא עלתה על הקרש בצורה חוקית ונחתה במרחק 14.46. חנה פתחה את הגמר ב-14.33 ונראתה מועמדת למדליה. אלא שבחמש הקפיצות הבאות לא הצליחה לשפר את התוצאה.
זו הייתה תמונת השמינייה הראשונה בגמר: 1. קתרין איברגואן (קולומביה) 14.85. 2. יקטרינה קונייבה (רוסיה) 14.81. 3. אולגה סאלדוחה (אוקראינה) 14.65. 4. קימברלי וויליאמס (ג'מייקה) 14.62. 5. מייבל גיי (קובה) 14.45. 6. חנה מיננקו-קנזייבה (ישראל) 14.33. 7. אנה פיאטיך (רוסיה) 14.29. 8. אירינה גומניוק (רוסיה) 14.15.
קשה לדעת מה יהיו הסיכויים של חנה בעוד שנתיים. הרבה תלוי ביום מוצלח יותר או פחות, וישנן אתלטיות המתפתחות עכשיו ואולי יגיעו לשיאן בריו. גם קשה גם לדעת מה מתכננת האלופה האולימפית מלונדון, אולגה ריפאקובה מקזחסטן, שלא התחרתה השנה.
אנה תהיה אז בת 27, גיל אופטימלי. מי שניצחו אותה במוסקבה יהיו מבוגרות יותר (אך עדיין לא מבוגרות מדי): איברגואן 32, קונייבה 28, סאלדוחה 33, וויליאמס 28, גיי 33. על כושרן אז איש לא יכול להעיד כעת.
בכל מקרה, הרבה תלוי גם בכושרה של חנה. רק מקום אחד טוב יותר מאשר בלונדון, מרביעי לשלישי כפי שעשה אלכס אברבוך באליפות העולם הראשונה שלו במדי ישראל (סביליה 1999), דרוש כדי להעניק אושר לאתלטיקה כאן ולספורט הישראלי בכלל. מאמנה מרמן היה כבר במרחק נגיעה כמאמנו של מאטוסביץ' בסידני.
אם יש תקווה למדליה היסטורית באתלטיקה, והדבר לא בלתי אפשרי, זו חנה מיננקו-קנזייבה. או במילים אחרות: סיכוי למדליה היסטורית בזכות האהבה.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
צפו: התרסקויות של השנה בספורט האקסטרים
הגול העצמי הכי קל בהיסטוריה. צפו
צפו: הכתבת הגרמניה מקבלת כדור בראש במהלך דיווח
צפו: מה קורה במשחק כשהכדור עובר לשוער בין הרגליים
לפנייה לכתב/ת 
