הסוהר שנפצע אנוש: "בני בא ולא זיהה אותי"
הילאל ביסאן נורה בחזה באירוע ההתבצרות של האסיר סמואל שיינביין והיה מורדם במשך שבועות. לראשונה הוא התבטא: "הרופאים הצילו את חיי"
"הבן שלי בא לבקר אותי ארבעה שבועות אחרי האירוע, ועדיין הוא לא זיהה אותי", כך אמר היום (ה') הלאל ביסאן, הסוהר מכלא רימונים שנפצע בחזה בחודש שעבר מיריות של האסיר סמואל שיינביין. בתחילה הוגדר מצבו אנוש וביום האשפוז הראשון בלבד הוא נזקק ליותר מ-40 מנות דם. במשך שבועות הוא היה מורדם ועבר שני ניתוחים. בהתבטאות ראשונה הוא אמר בבית החולים מאיר בכפר סבא: "עכשיו אני מרגיש בסדר. התאוששתי קצת. הרופאים הצילו את חיי".
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
האסיר שיינביין, שהדרך שבאמצעותה השיג אקדח עדיין לא התבררה, התבצר ב-23 בפברואר אחר הצהריים בתא שירותים באגף שלו. הוא החל לירות, מלבד ביסאן שמצבו הוגדר אנוש נפצע סוהר נוסף באורח קשה ואחד קל. כעבור זמן קצר פרצו למתחם הכלא כוחות מיוחדים של שירות בתי הסוהר, ירו לעבר שיינביין והרגו אותו. במהלך הפריצה נפגעו באורח קל לוחם ואסיר.
לשיחה עם כלי התקשורת הוא התייצב עם רעייתו הנד ובני משפחה נוספים. הוא הזכיר שוב ושוב שבמהלך התרדמת הוא ראה בעיני רוחו את אחיו המנוח ג'לאל ביסאן, שגם הוא היה איש שב"ס, ונהרג באסון הכרמל. "הוא אמר לי 'קום, צריך לגדל את הילדים, תקום, אני לא רוצה שתמות'", סיפר. "לאורך כל החודש הראשון לא הרגשתי כלום חוץ מהשיחות עם אחי".
ביסאן סירב לדבר על חקירת האירוע, על הדרך שבה השיג שיינביין אקדח ועל אופן הטיפול בהתבצרות.
על מצבו הרפואי אמר: "התעוררתי בזכות שני רופאים ולאט לאט אני משתקם. זה ייקח זמן. אני רוצה להודות לעם ישראל שהתפלל לשלומי ולהודות גם לבני משפחתי, לשייחים, לשב"ס ולצוות הרופאים, במיוחד במחלקת טיפול נמרץ".
ד"ר גיא לין, אחראי מערך טראומה ב"מאיר", אמר: "הוא הגיע אלינו במצב מאוד קשה כתוצאה מדימום מסיבי בחזה השמאלי. היה לו לחץ דם שלא ניתן למדידה וקצב לב שלא היה ניתן לראות, רק במוניטור. כרגע מצבו מוגדר טוב אבל ייקח זמן עד שהפציעה שלו תחלים. הוא עדיין נזקק להשארה בחמצן ויש לו חולשת שרירים".
מנהל יחידת טיפול נמרץ כללי, ד"ר נסים יפרח: "במצב כזה החולה נכנס למצב של כשל רב מערכתי וההתאוששות היא מאוד איטית".
אחיו של ביסאן, סאמר, הוסיף: "המשפחה יחסית במצב טוב. לצערי כבר עברנו מקרה יותר טרגי. אני רוצה להודות לצוות הרופאים בבית החולים על הטיפול. המשפחה הייתה מאוד לחוצה אבל קיבלו אותנו בהבנה מלאה. הצוות כאן מאוד מקצועי ובלעדיהם לא היינו נמצאים כאן היום".
לפנייה לכתב/ת 
