מכשולי ביטוח לאומי של הלוקים באירוע מוחי

בכל בוקר בשעה שש התייצבה צ' למשמרתה בתחנת המשטרה ברמלה. כך משך שנים רבות. אולם מי שיחפש את צ' ברישומי המשטרה לא יגלה שם את שמה. מבחינת המשטרה היא שקופה.

גמל, פנסיה וביטוח: הדו"ח לחוסך הגיע - איך קוראים אותו?

היא לא שוטרת וגם לא עובדת משטרה. היא עובדת קבלן בניקיון. בכל השנים הארוכות הללו, היו הרבה קבלנים שחתכו קופונים משכר הרעב של צ'. אולם הם לא היו מסורים כמוה לניקיון משטרת רמלה. הם התחלפו בכל עת שמחיר מכרז האוצר לא התאים להם יותר. צ' לעומת זאת לא התחלפה מעולם. היא נותרה בתחתית שרשרת המזון הישראלית.

באחד הימים, לקראת סיום משמרת הניקיון שלה, הודיעה לה הממונה מטעם הקבלן כי שתי מנקות אחרות "הבריזו". עלייך לנקות במקומן עוד שתי מחלקות. צ' נלחצה והתמלאה כעס. צ' הבינה כי לא תגיע בזמן לעבודה נוספת שלקחה על עצמה כדי לשרוד: טיפול בחולים סיעודיים.

את הכעס היא לא הוציאה החוצה. כעבור ארבע דקות החלה להרגיש רע. עפעף עינה השמאלית החל לצנוח. היא אמרה לממונה כי אינה חשה בטוב. הממונה התעלמה. הכעס התעצם, אולם צ' לא נטשה את עבודתה. היא סיימה את שהוטל עליה ורק אז פנתה לצאת מתחנת המשטרה.

בדרך החוצה פגשה ברופא משטרתי. צ' סיפרה לו מה קרה. הרופא הבהיל אותה לבית החולים אסף הרופא. שם במיון אבחנו אירוע מוחי. לאחר האשפוז בבית החולים צ' לא הייתה מסוגלת יותר לעבוד.

יש חוק? נו אז מה?

צ' פנתה למוסד לביטוח הלאומי וביקשה כי זה ישלם לה גמלת נכות מעבודה. המוסד סירב. "לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה", כך נפנף אותה. צ' נאלצה לפנות לעזרת בית הדין לעבודה בתל אביב.

כאן יש להקדים ולהסביר. מלבד הקדוש ברוך הוא, איש אינו יודע באמת מה גורם למחלה מסוימת. הרופאים יודעים מהם גורמי הסיכון התאורטיים האפשריים למחלה. הם לא יודעים אף פעם מה באמת גרם למחלה. חוק הביטוח הלאומי ער לקושי זה. לכן הוא קובע מספר כללים המעוררים התפעלות.

אם התקף הלב או האירוע המוחי התרחשו בזמן העבודה, החוק קובע חזקה שהגורם למחלה הוא תנאי העבודה. רק אם המוסד יוכיח שתנאי העבודה לא יצרו כל גורם סיכון, אז ורק אז המוסד יוכל לדחות את תביעת העובד.

החוק גם צפה כי המוסד יטען שמלבד העבודה היו גורמי סיכון נוספים למחלה, כמו עישון, השמנה, כולסטרול גבוה וכיוצא באלה. לכן החוק מורה למוסד להכיר במחלה כנובעת מהעבודה, גם אם גורם הסיכון שבעבודה היה אחד מני רבים ואפילו השפעת העבודה הייתה פחותה מהשפעת הגורמים האחרים. החוק קובע במפורש כי רק אם השפעת הסיכון בעבודה על גרימת המחלה הייתה "פחותה בהרבה" (והדגש הוא על "בהרבה") מהשפעת הגורמים האחרים, אז ורק אז אפשר לשלול מהעובד את גמלת הנכות מעבודה.

אולם בפועל, הוראות החוק נרמסות על ידי המוסד. במקום לפעול על פי מצוות החוק, המוסד דוחה כך סתם תביעות של מבוטחים. חלקם הגדול מוותר. מי שאינו מוותר נאלץ לעבור דרך בית הדין לעבודה שאף הוא הוסיף מכשולים כפי שנראה מיד.

אירוע חריג בהחלט

לא כל אירוע מלחיץ בעבודה, הסבירה השופטת אופירה דגן-טוכמכר, מזכה בגמלת נכות מעבודה. רק אירוע חריג. אם אשתכנע כי היה אירוע חריג, אני אמנה רופא מומחה כדי שיבדוק אם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין המחלה.

ואז אקבל את גמלת הנכות מעבודה, שאלה צ'.

לא, השיבה השופטת, אז אחזיר את התיק למוסד ושם תכירי את רופאי הוועדות הרפואיות. אם אלה יעניקו לך אחוזי נכות, תקבלי גמלה.

זה ייקח שנים, אמרה צ' ביאוש.

נכון, השיבה השופטת, אבל יש אומרים כי ההתדיינויות מול המוסד לביטוח לאומי, הן סגולה לאריכות ימים. נתחיל מהשלב הראשון, שלב הוכחת ה"אירוע חריג". האם אתם כופרים בכך שהיה אירוע חריג, שאלה השופטת את נציגי הביטוח הלאומי.

בוודאי ענו הנציגים. האירוע בכלל לא היה ולא נברא.

השופטת נאלצה לשמוע עדויות וגילתה כי כל מה שסיפרה צ' אמת ויציב. אפילו רישומי הרופא המשטרתי תמכו בה. אבל, טענו נציגי הביטוח הלאומי, בחדר המיון צ' לא סיפרה על האירוע לרופאים.

"אינני מוצאת ליחס משקל משמעותי להימנעותה של צ' מלפרט את עובדות האירוע בפני רופאיה, באשר לא מן הנמנע כי בזמן אמת, היא לא נתנה דעתה לכך שיש קשר סיבתי בין האירוע (שכאמור אין ספק שהתרחש) לבין ההפרעה הנוירולוגית שחוותה", כך בלשונה ענתה להם השופטת.

גם אם היה אירוע כזה, המשיכו נציגי המוסד בהתנגדותם, הוא לא היה חריג כי גם בעבר צ' ניקתה מחלקות של עובדות אחרות שלא הגיעו לעבודה.

זה נכון, הודתה השופטת, גם בעבר צ' מילאה את מקומן של עובדות אחרות, אך לא קרה שהיא מילאה את מקומן של שתי עובדות שנעדרו יחד בעת ובעונה אחת.

בסופו של דיון, השופטת קבעה כי האירוע שתואר על ידי המבוטחת אכן ארע וכי הוא "גרם למבוטחת לעצבנות יוצאת דופן. מכל מקום", הוסיפה השופטת, "בנסיבות העניין הספק פועל לטובת המבוטחת ומצדיק מינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע החריג לבין המחלה של המבוטחת".

השערים אל גמלת הנכות הנכספת נפתחו בפני צ'. כעת עליה להתפלל שימונה מומחה רפואי עם לב מבין ואמפתיה למבוטחים. אין הרבה כאלה, לכן היא וגם אנחנו אם נגיע למצבה, זקוקים לרחמי שמים.