מצרים מחכה לסיסי

הודעתו של עבד אל-פתאח א-סיסי על התמודדותו בבחירות לנשיאות טורפת פעם נוספת את הקלפים במאבק על השלטון במצרים. ההתקוממות האזרחית בינואר 2011 גרמה להפלת הנשיא חוסני מובארק אולם סיסמתה "העם רוצה הפלת המשטר" לא הושגה. בשלוש השנים שחלפו מאז נקלעה מצרים למשבר פוליטי חריף המפלג את החברה באופן חסר-תקדים, המצב הכלכלי הלך מדחי אל דחי וביטחון הפנים התערער. על רקע זה נפתחת עתה המערכה על הבחירות לנשיאות ובהמשך גם לפרלמנט.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

כולנו אשמים באונס / אלה קנור

מעטים הכירו את הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי (יליד 1954) לפני שהנשיא מוחמד מורסי מינה אותו לשר ההגנה של מצרים ולמפקד כוחותיה המזוינים. החילופים בצמרת הפיקוד הצבאי נועדו להדק את אחיזת הנשיא ברסן השלטון. הסמכויות המפליגות שהוא נטל לעצמו והתערבותו הבוטה באישור החוקה קוממו נגדו חזית רחבה של מתנגדים מקרב החברה האזרחית ומנגנוני הבטחון והצבא. רבים טענו שמדיניותו משרתת את האינטרסים של תנועת האחים המוסלמים ואינה מקדמת את היעדים של מהפכת ינואר. על רקע התביעה של מיליוני אזרחים להקדים את הבחירות לנשיאות נקלעה מצרים לשיתוק וגבר החשש מעימות אלים בין תומכי הנשיא למתנגדיו.

ביקור באבו דאבי. מדינות המפרץ תומכות, ארה"ב מסתייגת(צילום: רויטרס)

בעיתוי קריטי זה הוביל א-סיסי את מהלך הדחת הנשיא המצרי הראשון שנבחר בבחירות חופשיות, ופרסום "מפת דרכים" להיחלצות מהמשבר. הפגנות ומחאה שהובילו תומכי מורסי פוזרו בברוטליות וגרמו להרג של כאלף אזרחים ולפציעה ומעצר של רבים נוספים. תנועת האחים המוסלמים הוכרזה ארגון טרור, אלפי פעיליה נאסרו, כתבי אישום חמורים הוגשו נגד מנהיגיה, נכסיה עוקלו והחל קמפיין של דה-לגיטימציה כלפיה. עוצר לילה הוטל בערים מרכזיות ופורסם חוק הפגנות שנועד לסכל את המשך המחאה. מדיניות היד הקשה שהוביל א-סיסי זכתה לתמיכה מצד רבים במחנה הליברלי ומצד סקטורים המזוהים עם משטר מובארק.

עם זאת, גם קולותיהם של החוששים מחזרתה של מדינת המשטרה ניכרו היטב. אלפי פעילים של קבוצות המזוהות עם מהפכת ינואר קראו תיגר על חוק ההפגנות, אך גם מחאה זו דוכאה באגרוף ברזל. בעימותים עם כוחות הביטחון נהרגו מאות אזרחים ואלפים הושלכו לבתי כלא.

הידרדרות חמורה ניכרה גם בביטחון הפנים. ההסלמה בעימות בין כוחות הביטחון לבין קבוצות איסלאם מיליטנטיות בחצי האי סיני גלשה לערים מרכזיות ובראשן הבירה קהיר. הפיגועים שכוונו נגד כוחות הביטחון וגבו את חייהם של כשלוש מאות לובשי מדים העמיקו את תחושת חוסר הביטחון של האזרחים. ענף התיירות ספג מהלומה נוספת, ולסקטור המובטלים נוספו מאות אלפים צעירים מחוסרי פרנסה. המשטר הצביע על האחים המוסלמים כאחראים לגל הטרור. קברניטי השלטון גם האשימו את חמאס בהתערבות בענייני הפנים של מצרים ובסיוע לקבוצות טרור הפועלות בסיני. הצבא אטם מאות מִנהרות בגבול רצועת עזה, התנועה במעבר-רפיח צומצמה באופן דרסטי, והמבצע הצבאי בסיני הורחב.

רוסיה חזרה לזירה

שינוי משמעותי ביותר הסתמן ביחסי מצרים עם ארה"ב וישראל. ממשל אובמה מתח ביקורת נוקבת על האופן שבו הודח הנשיא מורסי ועל הפגיעה המתמשכת בזכויות אדם במצרים. וושינגטון הקפיאה 250 מיליון דולר במזומן מהסיוע השנתי (1.3 מיליארד דולר), ועיכבה העברת ארבעה מטוסי קרב ומסוקי תקיפה. השותפות האסטרטגית בת 35 השנים בין וושינגטון וקהיר הפכה למשבר אמון עמוק. קהיר דחתה על הסף את הביקורת האמריקנית ובאקט שנועד להעביר לממשל אובמה מסר חד-משמעי הגיע א-סיסי למוסקבה ודן שם באפשרויות לאספקת נשק רוסי למצרים. א-סיסי גם הוביל להידוק משמעותי בקשרים עם סעודיה, שכמו מצרים גורסת שמדיניות ממשל אובמה שגויה מיסודה. הסעודים ובני בריתם בממלכות הנפט העשירות העבירו כ-12 מיליארד דולר לקופת האוצר המצרי המדולדלת, וציר חדש החל להסתמן בפוליטיקה הבינערבית.

דווקא ביחסי מצרים-ישראל חלה התקרבות משמעותית בחודשים האחרונים. מצרים בהנהגת מורסי כיבדה אמנם את התחייבויותיה לפי הסכם השלום, אך בישראל חששו מהתבססות האחים המוסלמים בשלטון ועקבו בדאגה אחר התרחבות שיתוף הפעולה בין קהיר לחמאס. הדחת מורסי וחזרת הגנרלים לעמדות השלטון התקבלו בהתלהבות מופגנת בירושלים. ישראל עקבה בסיפוק רב אחר השינוי בעמדת מצרים כלפי חמאס והמאבק הנחוש של כוחות הבטחון שלה נגד קבוצות מיליטנטיות בסיני. ההידברות בערוצים הביטחוניים הלכה והתעצמה, וישראל הסכימה לגידול הניכר של הכוחות המצריים באזורים בסיני שאמורים להיות מפורזים מתוקף הסכם השלום. נציגי ישראל גם פעלו בערוצים דיפלומטיים והסברתיים להקטנת הביקורת הבינלאומית כלפי ההנהגה המצרית.

המצב הכלכלי הקשה וההידרדרות במצב הביטחון הגדילו את התמיכה בהתמודדות אל-סיסי על נשיאות מצרים. תומכיו מבקשים לעצור את הסחרור המאיים שבו נמצאת ארצם. הסמכויות הנרחבות שהחוקה החדשה מעניקה לנשיא ולכוחות הביטחון עשויים לסייע לנשיא-גנרל להשליט ביעילות חוק וסדר. אולם, התמיכה האזרחית בא-סיסי ובמעורבות הצבא בניהול ענייני המדינה שברירית. בהודעה שפרסם מיד עם התפטרותו מהצבא הדגיש א-סיסי "השנים האחרונות הראו שאיש אינו יכול להפוך לנשיא ללא היענות לרצון העם והשגת תמיכתו". משפט זה מעיד על הכרתו באחד השינויים המשמעותיים ביותר שחוללה מהפכת ינואר במצרים. אולם, כוח ההמון מוכר היטב גם ליריביו ואלה נחושים למנוע את התבססותו של פרעה חדש כשליט בארץ הפירמידות.

פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה באוניברסיטת בן-גוריון

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il