הבעל המוכה ניצח: האישה חויבה לתת לו גט

במשך תקופה נהגה אישה להכות ולהשפיל את בעלה לעיני ילדיהם. היא ביקשה שלום בית בטענה שהתנהגותה נבעה מדיכאון אחרי לידה. בית הדין הרבני דחה את בקשתה ופרסם פסק דין שוביניסטי וקיצוני

עו"ד גיתית נחליאלפורסם: 30.03.14 , 09:14

גבר שסבל מאלימות והשפלות מצד אשתו הגיש תביעת גירושים בטענה שהחיים המשותפים הפכו אותו לשבר כלי. אשתו טענה שהסיבה להתנהגותה הייתה דיכאון אחרי לידה וביקשה להגיע לשלום בית, אבל בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה חייב אותה לתת לו גט.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

עם זאת הצליחו הדיינים לכלול בפסק הדין שלהם כמה קביעות שוביניסטיות מקוממות, כגון זאת שלפיה חייבת אישה בכבוד בעלה ביותר, "ויהיה לו עליה מורא ותעשה כל מעשיה על פיו".

לדברי הבעל, אשתו נהגה להכות אותו, לירוק עליו ולהשפיל אותו לעיני ילדיהם. באחד המקרים, למשל, היא סטרה לו כשהתברר לה שאין יוגורט במקרר, ולאחר מכן השליכה עליו את תכולתו. בדצמבר 2012 היא עזבה לבית הוריה והחלה בטיפול פסיכולוגי.

ביולי 2013 הגיש הבעל תביעת גירושים לבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה באמצעות עו"ד קלמן זילבר. האישה לא הכחישה את טענותיו אבל התעקשה שהוא הגזים בתיאוריו. לדבריה היא לקתה בדיכאון לאחר לידה אך מצבה השתפר מאז, היא נמצאת בטיפול ואף נוטלת תרופות פסיכיאטריות. לטענתה היא אוהבת את בעלה ומאמינה שעם טיפול הנכון אפשר יהיה ליישר את ההדורים ביניהם.

אין קשר בין דיכאון לאלימות

בית הדין קבע שאין קשר בין התנהגות האישה לבין דיכאון לאחר לידה, מה גם שהיא לא הציגה מסמך רפואי המוכיח שהדיכאון הוא שגרם להתפרצויות הזעם שלה. הדיינים קבעו כי לא מדובר במשבר רגיל בין בני זוג בשל קשיי תקשורת,

אלא בעימות מתמשך הנובע מבעיה נפשית חמורה של האישה.

בית הדין ציטט מקורות הלכתיים שלפיהם אישה המקללת את בעלה בפניו יוצאת בלי כתובה. כמו כן הובאו מקורות הקובעים שבעל המכה את אשתו חייב בגט, ולפיכך נכון הדבר גם כשהמצב הפוך ואף ביתר שאת, שכן "גדול העלבון אישה המכה את בעלה יותר מהעלבון שיש לאישה המוכה".

יש להצר על כך שבית הדין מצא לנכון להביא אמירות מפלות כלפי נשים כמו הקביעה שעלבונו של גבר מוכה גדול מעלבונה של אישה מוכה, וההלכה שאישה צריכה לעשות כל מעשיה על פי בעלה ולהתייחס אליו במורא. אמירות כאלה, שניתן היה להגיע לאותה תוצאה של חיוב גט גם בלעדיהן, גורמות לניכור של ציבור רחב כלפי בית הדין ופסיקותיו.