ימי הביניים בסוריה: זוועות בשם האיסלאם
ראשים כרותים, צליבה וגופות תלויות בכיכרות. האלימות הקשה במדינה הערבית איננה רק מנת חלקו של משטר אסד ושכירי החרב שלו מה"שביחה" אלא גם של הקיצונים שבמורדים שרוצים להקים חליפות איסלאמית
בסוריה ממשיכים להתעלם מהליגה הערבית, מהאו"ם, מארצות הברית ומשאר העולם. החיסול האחרון של הילאל אל-אסד, בן דודו של הנשיא בשאר אסד ומנהיג ה"שביחה" שאירע באזור לטקיה, גרם לתקשורת הערבית לשוב ולעסוק במיליציה הרצחנית של המשטר הסורי. יש להניח כי החיסול היה בגדר הצלחה מקרית, שכן המורדים כיוונו לאזור הפיקוד העלווי בעיר, אך לא ידעו במי יפגעו הרקטות.
"ערבית מדוברת" - מאמרים אחרונים:
"אפילו הציונים לא עשו לנו דבר כזה"
קורבן במלחמת גברים. הטרגדיה של הסוריות
בין סוריה לז'נבה. כישלון הוועידה ידוע מראש
מי שמכיר את ההיסטוריה של המשטר הסורי, לא יוציא מכלל אפשרות כי מדובר בחיסול פנימי של מנהיג שצבר יותר מדי כוח. בין פשעי השביחה, הנקראת בפי המשטר "אל-דפאע אל-וטני" (ההגנה הלאומית) רצח חשודים, פלישה לבתים, שוד, התעללות, עינוי חשודים וחטיפת נשים צעירות לצורך ניצולן. שיא הזוועות מתרחש בבתי המעצר של המיליציה ובראשם בכלא אלמזה בדמשק. השביחה מתנהלת כמאפיה לכל דבר בפיקודם של קרוביו של הילאל. סולימאן אל-אסד, בנו של הלאל, מכונה "סיוט לטקיה", משתולל ברחובות בכלי רכב ויורה לכל עבר, מתעלל באזרחים ונוטל מהסוחרים מכל העולה על רוחו. אפילו הנשיא הסורי הורה לעצור אותו כמה פעמים מחשש כי יפגע בבני עדתו.
בדמשק נפוצו שמועות על מותו של מנהיג השביחה דיאא אסד "אבו עדלאת" (אבו שרירים), ראש חוליית בריונים הנוטלים סמים וסטרואידים לניפוח השרירים. לבריונים הנושאים קעקוע של בשאר אסד יש יד חופשית לבצע את זממם. הם מטילים אימתם ברחובות הערים הנתונות לשלטון המשטר, תוך טיפול בחשודים. הפשעים המצטברים אינם אך ורק נחלתו של משטר אסד, אף על פי שלא נוח למדינות מסוימות במפרץ הפרסי להודות בכך. בהודעת הסיכום של הליגה הערבית שנערכה בשבוע שעבר היה גינוי חד-צדדי שלא הזכיר כלל את המורדים הקיצוניים.
חשכת ימי הביניים בצפון מזרח סוריה
העיר אל-רקה בצפון סוריה, שעת צהריים. המונים מצטופפים בכיכר ליד דגל שחור ענק של אל-קאעידה, עליו כתובים ה"שהאדה" ושם הארגון "המדינה האיסלאמית של עיראק וסוריה" (בקיצור: דאעש). הפלאפונים של הצופים שלופים ומוכנים לצלם את ה"הצגה" המצמררת בעיר: רעולי פנים מושיבים את שבוייהם כפותי הידיים, אחד מהם קורא נאום על עונשם של החוטאים והבוגדים. אחרי קריאות "אללה אכבר", נושא אחד מרעולי הפנים חרב גדולה וכורת את ראשיהם בזה אחר זה. זו התחנה הסופית של שבויי הארגון אחרי שעברו מדורי גיהינום של עינויים מסוגים שונים ומגוונים.
תיאור זה אינו לקוח מסרט אימה. זו מציאות חייהם של אלפי אזרחים סורים החיים בצפון המדינה תחת שליטת ארגון דאעש. ארגון המורדים המזוין "צבא סוריה החופשי", המנהל מלחמת חורמה נגד הארגון האיסלאמיסטי הקיצוני, הצליח תוך השתלטות על כמה ממעוזיו לתפוס בשבי כמה פעילים של הארגון ולשחרר מן המעצר את אנשיו. העדויות העולות מפי השובים והשבויים עולות על כל דמיון. הפעילים האיסלאמיים הצעירים המזוקנים טענו כי לא הבינו מדוע היה עליהם להילחם נגד "צבא סוריה החופשי" ולחסל את מנהיגיו. לדבריהם, הם רק מילאו פקודות והאמינו כי זהו מאבק למען אללה. בין העינויים שבהם השתמשו נגד העצורים, פעילי ארגוני אופוזיציה יריבים ואזרחים החשודים ב"עבירה על חוקי האיסלאם": הטבעת ראש במים, מכות חשמל, השארת אדם עירום לשם השפלה, הרעבה ומתן מים מלוחים להגברת הצמא ועוד. כל האסירים לשעבר נראו חבולים ודיברו על מראות זוועה להם נחשפו בשבי.
האופוזיציה המתחדשת
חלק מהשבויים סיפרו כי אזרחים זועמים התנפלו על מחנות המעצר של דאעש ושחררו אותם. בצפון ארגנו לאחרונה אזרחים ערבים וכורדים הפגנות מחאה בטענה כי"דאעש והמשטר הם שני צדדים לאותו מטבע". גם זהראן עלוש, מנהיג החזית האיסלאמית הסלפית, טען בראיון כי דאעש אינה אלא מיליציה במימון איראן המשרתת את מטרות המשטר הסורי בלבד. הוא הצביע על כך שהמשטר נמנע מלפגוע בדאעש. בין שאכן קיימת קונספירציה אם לאו, אין ספק כי הארגון האיסלאמי פוגע במורדים יותר מאשר במשטר ובכך מסייע לו בעקיפין
בחודשים האחרונים החלה השתקמות של "צבא סוריה החופשי" אחרי שסבל משפל חסר תקדים בסוף 2013. התחזקות אל-קאעידה הביאה לאיחוד טקטי זמני בין החזית האיסלאמית לבין "צבא סוריה החופשי". כעת הם לוחמים זה לצד זה נגד המשטר באזור לטקיה ונגד דאעש בזירות אחרות בצפון.
לאחר כשנה של פיקוד כושל הוחלט על החלפת מפקד "צבא סוריה החופשית", סלים אידריס שהיה מהנדס חסר ניסיון בשטח, באיש מתאים יותר. המפקד החדש, עבד אל-אלאה אל-נועיימי שייך כמו קודמיו לקצינים שערקו ב-2012 מצבא סוריה והוא הוכיח את יכולתו הפיקודית בקרבות באזור קוניטרה. יש לשים לב להשתייכותו לשבט הבדואי אל-נועיימי, אחד השבטים הגדולים ביותר באזור.
להשתייכות השבטית יש חשיבות מיוחדת בעיקר לאור התפרקות המסגרת המדינית וטשטוש הגבולות בין לבנון-סוריה-עיראק. במערב עיראק מתחולל כעת מאבק בין ארגון דאעש לבין השבטים הבדואים של מחוז אל-אנבאר. ההתאוששות האיטית של "צבא סוריה החופשי" מורגשת בשטח. לפני שבוע הוא האיץ את התקדמותו ללטקיה והוא מתקרב אפילו לקרדאחה, מולדתם של בני אסד. אתמול השתלטו לוחמיו על הכלא של דרעא בדרום.
אתר האינטרנט של "צבא סוריה החופשי" הוא היחיד בקרב האופוזיציה שאינו מקושט בסיסמאות פונדמנטליסטיות או בתמונות של מנהיגי אל-קאעידה. על כן, התאוששותו יכולה להיות נקודת אור באפלה השוררת בסוריה בין דאעש לבין המשטר.
ייתכן כי המשבר הפנימי אליו נקלע נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן יעודד אותו ליטול חלק פעיל יותר במאבק לצד המורדים בצפון סוריה. הפלת המטוס הסורי שחדר למרחב האווירי הטורקי לפני כשבוע יכול להעיד על שאיפה זו. טורקיה איימה לפני כשבועיים בפלישה לסוריה אם ארגון דאעש יפגע בקבר סבו של מייסד האימפריה העות'מנית באזור חלב.
האם יצליח מנהיג "צבא סוריה החופשי" היכן שנכשלו קודמיו? האם תתערב טורקיה? ימים יגידו. בינתיים הזוועות ממשיכות והעולם שותק.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010