סטייק קרנף ושניצל סוס: מה אכלו פעם ברמלה

עוד סיפורים חמים בעמוד הפייסבוק של ynet

לפני כמה שנים, במהלך פעילת הכרייה של מחצבת נשר שליד רמלה התגלה האתר הפרה-היסטורי וחפירת הצלה, שנוהלה על ידי ד"ר זיידנר ממכון זינמן לארכיאולוגיה, התקיימה במהלך השנים 2011-2010. מהמחקר מתברר כי מדובר באתר של בני התרבות המוסטרית, תרבות ציידים-לקטים, מהתקופה הפליאוליתית התיכונה.

אתר החפירות(צילום: אוניברסיטת חיפה)

האתר התגלה בשקע קרסטי שנוצר עקב קריסתם של פני השטח על תוך חללים קרסטיים הנמצאים בעומק של עשרות מטרים מתחת לפני השטח, בתוך שכבות גיר מתצורת בינה. עומקו של השקע עומד על 34 מטרים ובמהלך עשרות אלפי השנים אחרונות הוא התמלא בקרקעות שנסחפו ממדרונותיהן של הגבעות הסמוכות. נראה שבמהלך המילוי, פרקי זמן שבהם פעילות סחיפת הקרקע היו מאומצים התחלפו בתקופות יציבות יחסית, שבהן קצבי המילוי היו איטיים ואפשרו להומינידים להשתמש בשקע.

לדבריו של ד"ר זיידנר, מהיכרות עם התרבות המוסטרית במזרח התיכון, נראה שזו הפעם הראשונה ששרידי תרבות זו מתגלים בהקשר כה יוצא דופן. לרוב בני התרבות המוסטרית ישבו במערות, אשר שימשו אותם כמחנות בסיס שאליהם הובאו כלי אבן, חלקי גופותיהם של בעלי החיים הניצודים ומשאבים אחרים. כמו כן, התגלו מספר קטן של אתרים קטנים דלי ממצא ששימשו כאתרי חנייה קצרי מועד או אתרי ציד והתגלו על גדות הנחלים ואגמים.

האתר הייחודי צפן בחובו הפתעות רבות. כבר במהלך החפירה התגלו לחוקרים עצמות של בעלי החיים, כגון מינים נכחדים של שור בר, סוס ואף קרנף. יחד עם בעלי החיים גדלי גוף אלה, התגלו גם עצמות של בעלי חיים קטנים, ביניהם צבי ארץ-ישראלי וצבי יבשה. "הכמות הגדולה של העצמות שמצאנו בשטח כה קטן התאימה מאוד לדפוסים שהכרנו מיושבי

 המערות. אולם במערות התגלו בעיקר חיות קטנות. העצמות של החיות הגדולות התאימו דווקא לדפוסים של האתרים הפתוחים, אולם שם בדרך כלל הכמות הייתה הרבה יותר קטנה. נראה שמצאנו אתר שמשלב הן את המאפיינים של מערות והן של המחנות הארעיים", אמר ד"ר זידנר.

לאור העובדה שהחוקרים מצאו גם סימני חיתוך בעזרת כלים חדים, ההנחה היא שהאתר היה אתר ציד, או מקום מפגש לאחר הציד, שבו שחטו את בעלי החיים שניצודו. "העובדה שעל חלק מהעצמות התגלו סימני עדויות חשיפה לאש, מעידה על כך שכנראה האתר שימש גם כמקום סעודה", הוא הוסיף.