אושר: דמי הניהול הנוספים - עד 0.25%
ועדת הכספים אישרה להגביל את דמי הניהול הנוספים בחיסכון ל-0.25% בשנה. מדובר על דמי ניהול נוספים הנגבים עבור השקעות שונות המתבצעות בכספי החוסכים בעיקר בחו"ל, מעבר לדמי הניהול המקסימליים שמותר לגבות כיום בקופות הגמל ופוליסות הביטוח. יו"ר ועדת הכספים: "פשרה מועדפת"
דמי הניהול הנוספים, הנגבים מעבר לדמי הניהול המוצהרים בחסכונות הפנסיוניים של הציבור, לא יעלו על 0.25% לשנה, כך החליטה היום (א') ועדת הכספים ברוב קולות.
כיום דמי הניהול המקסימליים שמותר לגבות בקופות הגמל ופוליסות הביטוח, עומדים על 1.05% מהצבירה ועד 4% מההפקדות החודשיות. ואולם, לגופים המוסדיים יש אפשרות לגבות דמי ניהול נוספים עבור השקעות שונות שמתבצעות בכספי החוסכים (בעיקר השקעות בחו"ל). באוצר רצו להגביל את סכום דמי הניהול הנוספים לעד 0.25% בשנה, אולם, בעקבות זאת נשמעו התנגדויות שדרשו להציב רף נמוך יותר.
בדרך אליכם
גמל, פנסיה וביטוח: הדו"ח לחוסך הגיע - איך קוראים אותו?
אליצפן רוזנברג
בימים אלו נשלחים למאות אלפי החוסכים, הדוחות השנתיים מקופות הגמל, קרנות הפנסיה ופוליסות הביטוח. איך קוראים את הדו"ח, כמה דמי ניהול אנחנו משלמים, כמה כסף יש לנו בכלל בחיסכון ולמה חשוב לשים לב? מדריך
יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר שהגבלת התוספת ל-0.25% בלבד, מעל תקרת ההוצאות הישירות של 1.05%, היא "פשרה מועדפת" אותה הציע כהוראת שעה ל-4 שנים. הוא גם תקף את המוסדיים שמחייבים היום את העמיתים גם בדמי ניהול נוספים על השקעותיהם בחו"ל, ללא הסכמתם.
"הם יושבים על בנק של 1.1 טריליון שקל ולא יודעים לשכלל אותו בכוחותיהם", אמר סלומינסקי. "במקום להכשיר אנשים מקצועיים לטפל בתעודות סל ובקרנות הון סיכון, הם נעזרים בגורמים מחוץ לישראל על חשבון העמיתים אבל לא חולקים עם העמיתים את הרווחים שהפיקו אלא מחלקים אותו במשכורות מנופחות למנהלים".
סלינגר אמרה בדיון: "כל חיתוך בחסכון הפנסיוני ישאיר פחות כסף לחלק לעמיתים בשנות הפנסיה. סך העמלות שמשלם היום העמית הישראלי גבוה יחסית לעולם, אך לא הכי גבוה. רוב החברות אינן מגיעות לרף של הוצאות נוספות בשיעור 0.25% ואנחנו מציעים לקבוע אותו כרף עליון".
לדברי פרופ' קנדל "הגבלת ההוצאות הנוספות היא טעות ורגולציה מאוד קיצונית. נשלם פחות אבל נקבל הרבה פחות. המערכת הפנסיונית שצומחת בקצב עצום, גדולה על ישראל ולכן יש להשקיע יותר בעולם אבל בחכמה. חסכון לטווח ארוך איננו במכשירים נזילים וניתן להפיק ממנו תשואות הרבה יותר גבוהות. צריכים לעודד את התעשייה הזאת".
מהקואליציה התנגד ח"כ חיים כץ (ליכוד-ביתנו). הוא הציע פשרה לפיה התקרה תעלה עד 1.2% (תוספת של 0.15%) בלבד ותרד בהדרגה בהוראת שעה ל-3 שנים, עד לשיעורה הנוכחי. לדבריו התקרה של 1.05% היתה פרי הסכמה בינו (כיו"ר ועדת המשנה לפנסיה) לבין הממונה הקודם על שוק ההון, עודד שריג, בהנחה שהיא כוללת גם את דמי הניהול הנוספים והנסתרים על ההשקעות בחו"ל.
כץ אמר כי העמיתים החוסכים אינם יודעים איזו תמורה הם מקבלים בפועל תמורת דמי הניהול, ולא הם הנהנים הישירים מהתוספת. "למה מענישים ושודדים אותם מאחורי הגב לטובת שכר המנהלים"? שאל בעקבות סלומינסקי, וטען כי ההסכמה בינו לשריג קבלה את תמיכת ראש הממשלה נתניהו בכנסת הקודמת. לדבריו הטעו אותו כשלא נאמר לו בשעתו כי שר האוצר הקודם יובל שטייניץ הסדיר עם המוסדיים את גביית התשלומים הנוספים.
רוב חברי הוועדה תמכו בעיקרון של העלאת דמי הניהול, אבל היו חלוקים בסוגיית גובה התקרה של התשלומים הנוספים. ח"כ יצחק כהן (ש"ס) הביע חשש ש"החברות יישרו קו עם הרף הגבוה שרובן לא הגיעו אליו עד היום". לכץ הצטרף גם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר הוועדה לשעבר שהחל לטפל בסוגיה בכנסת הקודמת.
ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד-ביתנו) הציע הצעת פשרה שמיזגה את הצעת הממשלה (תוספת של 0.25%) עם הרעיון של כץ שהיא תרד בהדרגה בשנים הבאות ל-0.18%, ול-0.15% עד לשיעור הקיים של 1.05%. הצעת ריבלין לא התקבלה כי תמכו בה מלבדו רק הח"כים בירן וגפני מהאופוזיציה.
בעקבות אישור התקנות, הוגיע ח"כ כץ, כי יעקוף את התקנות בתיקון החוק אותו יגיש במסלול נפרד.
התקנות החדשות לא יחולו על עמיתי הקרנות הוותיקות. מהפנסיה שלהם מנכים היום 1.75% לאו דווקא כדמי ניהול אלא כהשתתפותם בהסדר רשת הביטחון הממשלתית שהצילה את הקרנות מהתמוטטות.
הוועדה קיבלה את בקשת איגוד החברות הציבוריות להחריג מהתקנות את דמי הניהול בתעודת הסל של מניות קטנות ובינוניות. מנכ"ל האיגוד אילן פלטו אמר כי "נוכח המגמה של מחיקת חברות מהבורסה הישראלית, יש לפעול לקידום פתרונות שיעודדו מכשירי השקעה דווקא במניות הקטנות, ולכן לא ראוי בשום פנים ואופן לפגוע עוד יותר ברמת הסחירות הנוכחית שלהן".
לפנייה לכתב/ת 
יו"ר ועדת הכספים
גיל יוחנן
מומלצים
