אולימפוס E-M1: מצלמה מקצועית בקטן
מצלמת ה-OM-D E-M1 של אולימפוס מציעה גוף בעל תכונות מקצועיות אבל בגודל ומשקל קטנים ביחס למצלמות DSLR. יש לה מנגנון יצוב רעידות יחודי, עינית אלקטרונית חדה ועוד כמה תכונות מרשימות
קטגוריית המצלמות "ללא מראה" ממשיכה להציג דגמים חדשים ומשופרים, אולימפוס היפנית שהציגה בעבר דגמי DSLR רבים פנתה בשנים האחרונות לכיוון ה- Mirrorless ולמעשה מתמקדת בעיקר בו. אולימפוס נעדרה מהשוק הישראלי כשנה וחצי וכעת היא עושה קאמבק. בדקנו את מצלמת הדגל - Olympus E-M1 מסדרת ה- OM-D המיועדת לחובבי צילום מתקדמים.
קטנה יותר מ-DSLR
כאשר מבצעים השוואת גודל בין מצלמות, יש לקחת בחשבון את גוף המצלמה כמובן, אבל לא פחות חשוב הוא ענין גודל העדשות. בתמונות, ה- E-M1 נראית ה- E-M1 גדולה יותר ממה שהיא במציאות (קשה לקבל קנה מידה נכון) ואילו בפועל, ה- E-M1 קטנה ביחס לכמעט כל מצלמת DSLR אחרת ושוקלת 497 גרם (עם סוללה וכרטיס זיכרון).
עד כמה קטן פיזית פורמט ה-"מיקרו 4/3" ממצלמת DSLR רגילה? כאן בתמונה, אפשר לראות השוואה בין עדשת הקיט של אולימפוס מול עדשת הקיט של ניקון – שתיהן מספקות טווח זום דומה, אבל העדשה של אולימפוס קטנה באופן מוחשי מזו של ה- DSLR. זוהי עדשת קיט 14-42 מ"מ (בתרגום לחיישן מלא זה יוצא 28-84 מ"מ) החדשה יחסית של אולימפוס, היא קטנה יחסית בגודלה ומתארכת לפעולה עם סיבוב ולחיצה על לחצן קפיצי.
עוד ב-dtown
- פנסוניק משיקה את HX-A500 – מצלמת אקסטרים 4K
- HTC One M8 – סמארטפון דגל חדש מוכרז
- פיליפס משיקה טלוויזיית 4K עם אנדרואיד
גוף קשיח בסגנון רטרו
הגוף של ה-E-M1 בנוי בצורה איכותית מאוד, מתכתי, קשיח וגם אטום לפגעי מזג אויר (גשם, אבק וכדומה), מה שמתבטא כנראה גם במחיר המצלמה. בצד שמאל, מצוי שקע עבור מיקרופון חיצוני לצילומי וידאו, יציאת מיקרו HDMI ולידה גם שקע USB משולב ביציאת אודיו וידאו. צלמי סטודיו ישמחו לפגוש גם מחבר PC Sync המיועד לחיבור ציוד פלאשים.
המצלמה מעוצבת בסגנון של DSLR משנות ה-70/80 של המאה הקודמת, אם כי מתחת למעטה מצויה טכנולוגיה שרק יכלו לחלום עליה פעם. בדומה למצלמות הישנות, גם ל- E-M1 אין פלאש פנימי – במקום בו הוא ממוקם בד"כ נמצא מנגנון העינית האלקטרונית (אשר מהווה למעשה מסך זעיר). באריזה, מגיע פלאש חיצוני קטן וקל והוא מתחבר לשקע הפלאש החיצוני בראש המצלמה, אז אל תשכחו להניח אותו בתיק בטרם אתם יוצאים מהבית.
ל- E-M1 יש שתי גלגלות שליטה הממוקמות בחלק העליון של המצלמה, אחת מהן סובבת את לחצן המיקוד ובעת שימוש במצב ידני מלא (M) היא אחראית על שינוי גודל הצמצם בעוד השנייה קובעת את מהירות הסגר. לידן, נמצאת גלגלת מצבי הצילום המשמשת לקביעת מצב אוטומט, ידני, וידאו, צילום אומנותי ועוד. היא ניתנת לנעילה ע"י כפתור עליון שפועל כמו מנגנון קפיצי של עט: לחיצה אחת נועלת אותו ולא מאפשרת לגלגלתה לצאת מהמצב שנקבע בעוד לחיצה שניה משחררת את הנעילה. כך לא צריך ללחוץ על כפתור הנעילה בו זמנית כאשר מסובבים את החוגה.
בצד ימין של הגוף, בולט לפנים גריפ המצלמה בו אוחזת יד ימין, מעט צר מדי לטעמי. מלבד זה, ישנם מספר לחצנים שאותם ניתן לתכנת על פי רצון המשתמש, בצד שמאל יש "גלגלת דמי" המורכבת למעשה משני לחצנים, האחד בורר בין מצבי המיקוד השונים והשני משמש למעבר ממצב צילום רגיל אל צילום רציף או טיימר.
לוקח זמן ללמוד
מי שמגיע ממצלמות של ניקון או קנון, יצטרך זמן הסתגלות לתפעול האולימפוס, לקח לי זמן, למשל, להבין כיצד משנים ערכי ISO בתמונה שלא דרך צלילה אל התפריטים המלאים. מאוחר יותר, הגדרתי את לחצן Fn1 כאחראי על המטלה וענין נפתר. תפריטי המצלמה המתקדמים כוללים אינספור אפשרויות ודורשים תקופת הסתגלות בכדי ללמוד אותם.
מחפשים תפריט מהיר? לחיצה על לחצן ה- OK בגב המצלמה, מעלה תפריט קיצורים הצמוד כטור לתמונה החיה במסך האחורי, מתפריט זה ניתן לשנות פרמטרים שונים בתמונה.
המצלמה שומרת את התמונות על גבי כרטיס זיכרון SD (עד לתקן SDXC), יש לה קישוריות אלחוטית (WiFi) ואפשרות שליטה מרחוק בעזרת האפליקציה של אולימפוס. הסוללה מספיקה לצילום של קצת יותר מ- 300 תמונות, כולל צילום מספר קטעי וידאו וצפייה בתמונות על גבי המסך האחורי.
מסך מגע אחורי ועינית
מסך המגע האחורי (גודל 3" ורזולוציית 1.037 מיליון נקודות) ניתן להטיה כלפי מעלה או מטה (לצילום בהופעה, למשל, כאשר רוצים לאחוז במצלמה גבוה מעל ראשי הקהל). אי אפשר לסובב אותו ב- 180 מעלות עבור צילום עצמי. המסך מרשים מאוד באיכות שלו, הוא מציג תמונה חדה וקצב הרענון שלו מהיר, הוא עוקב באופן מיידי אחר תנועת המצלמה ונותן תמונה חלקה מאוד. דבר אחד שהפריע לי במצב צפיה בתמונה לאחר צילומה (Play) היה קשור למערכת התפריטים: כאשר רציתי לראות את נתוני התמונה המצולמת (כמו ערך ISO ועוד), היה צריך לעבור (בעזרת לחצן info) למצב בו התמונה המוצגת קטנה יחסית ולצידה הנתונים, בעוד שבמצלמות אחרות, אפשר לראות את הנתונים על גבי תמונה גדולה המוצגת על כל המסך.
כמקובל בדגמים בכירים של מצלמות "ללא מראה" יש כאן עינית אלקטרונית המציגה תמונה ברזולוציה גבוהה של 2.36 מיליון נקודות, היא גדולה וחדה ומוצלחת מאוד – מציגה כמובן את כל נתוני הצילום בתמונה, כולל מד אופק ושאר הפרמטרים. העינית גם מתאימה את עוצמת הבהירות בתמונה לתנאי התאורה בסביבה (לא מנסה למשל להבהיר את התמונה בצורה מוגזמת בחשיכה) כך שהצלם יראה דרכה את תנאי האור האמיתיים באותו הרגע ולא ינסה לעשות פיצוי חשיפה מיותר.
מערכת מיקוד בפוקוס
מערכת המיקוד במצלמה היא היברידית - משלבת חיישנים המזהים ניגודיות (81 נקודות מיקוד) וגם 37 נקודות זיהוי פאזה על החיישן. להבדיל משאר דגמי מצלמות ללא מראה של אולימפוס, היא גם תואמת לעבודה עם עדשות הפורמט הקודם – 4/3 (ללא "מיקרו"), כך שבעלי מצלמות קודמות (כמו דגם ה- E5) יכולים לעבור עם ארסנל העדשות הקיים שלהם אל ה- E-M1. בעבודה בשטח, בתנאי תאורה טובים וגם בפחות מזה, מערכת המיקוד מהירה כברק, אבל במקרים בהם אין מספיק ניגודיות בין העצם עליו מתמקדים לבין הרקע, המערכת עלולה "להרהר" שניה.
בחירת נקודת הפוקוס יכולה להתבצע בעזרת מקשי החיצים בגב המצלמה או בעזרת נגיעה בנקודה המבוקשת במסך המגע. ניתן להגדיר את המסך כך שגם כל נגיעה במיקום המבוקש בו תביא לצילום מידי של תמונה מבלי הצורך להשתמש בלחצן הפוקוס הרגיל. המערכת כוללת גם מנגנון זיהוי פרצופים או זיהוי עיניים למיקוד מדויק יותר על המצולם.
באופן כללי, המצלמה מגיבה מהר מאוד, מרגע צילום התמונה, היא מוכנה מיד לתמונה הבאה ולא משנה אם צילמתם JPEG או RAW או שניהם יחדיו – זמן העיבוד מהיר מאוד. ה- E-M1 מסוגלת לצלם גם 6.5 תמונות בשנייה עם מיקוד עוקב.
איכות תמונה
אולימפוס עושה שימוש בפורמט ה- "מיקרו 4/3" (זהה לזה הקיים במצלמות פנסוניק), גודל החיישן (ברזולוציית 16 מגה פיקסל) קטן יותר מזה של מצלמות DSLR מקבילות, כאשר מקדם הקיטוע שלו (Crop) הינו X2 (לעומת X1.5 בדגמי Crop של ניקון ו- X1.6 בקנון). למרות זאת, ביצועי החיישנים בדגמים האחרונים בפורמט הזה השתפרו מאוד ובפועל, ההבדל בביצועים מול מצלמת DSLR מקבילה (שאינה מצלמת "פריים מלא") קטנים / זעירים. אולימפוס גם הסירה את פילטר ה-AA מהחיישן (פילטר המשמש לצמצום בעיית ה- Moire בתמונות) – מה שאמור לשפר במידת מה את חדות התמונות, בפועל, חדות התמונות הייתה אכן טובה בהחלט (בחיבור אל עדשה איכותית). מעבד התמונה במצלמה (TruePic VII) יודע להוסיף חידוד נדרש לתמונות בהתאם לפרמטרים מסוימים, כמו למשל חידוד הדרגתי בהתאם לגודל הצמצם הנבחר בעדשה (מעבר לגודל צמצם מסוים, העדשה מעבירה למצלמה תמונה רכה יותר ולכן נדרש פיצוי בדמות חידוד).
צבעים
נהוג לומר כי למצלמות אולימפוס יש אופי צבע מובחן – בדרך כלל מודגש ותוסס, בעת שימוש באיזון לובן אוטומטי (WB), באופן כללי, הצבעים בתמונה היו חמים מאוד לעין (גוון אדום כתום מודגש). חקרתי בענין וגיליתי כי ברירת המחדל של המצלמה היא אכן לתת הדגשת יתר על חמימות הצבעים. ביטלתי את ההדגשה דרך תפריט ה- Custom / Color והצבעים הפכו להיות נאמנים יותר למקור. גם אז, כאשר המצלמה מזהה "הזדמנות לצבע", כמו למשל בעת צילום פרחים, שקיעה או סיטואציה אחרת בה הצבעים מעט עזים מהרגיל, ה- E-M1 קופצת על המציאה ומפיקה תמונה ססגונית לעין (בהתייחסות לצילום JPEG כמובן).
ביצועי ה- ISO מאפשרים לצלם בתנאי חשיכה עד ל- ISO 3200 ללא בעיה מיוחדת, מעל לזה, רווית הצבע מתחילה לרדת, כאשר צילום בפורמט RAW מעלה את הרף עד ל- ISO 6400 ולפעמים גם קצת יותר (תלוי בסיטואציה). למקרים מאתגרים יותר, ניתן להגדיר גבול עליון של ערך ה-ISO האוטומטי שיקבע ע"י המצלמה (עד ל- 25,600).
מערכת ייצוב רעידות ייחודית
יש ל- E-M1 יתרון אדיר בדמות מנגנון ייצוב רעידות שיושב על חיישן המצלמה. זוהי מערכת ייצוב משוכללת המסוגלת לאזן רעידות בלא פחות מחמישה צירים שונים (ולא רק שניים כפי שמקובל במנגנונים המגיעים בעדשות). זה אומר גם שהצלם מקבל איזון רעידות עם כל עדשה שהוא מחבר למצלמה, בין אם עדשה חדשה או ישנה והמנגנון פעיל בצילומי תמונות סטילס וכמו כן גם בעת צילום וידאו. מערכת ייצוב הרעידות המתקדמת עושה פלאים, אם יש לכם יד יציבה, תוכלו לצלם בעזרתה תמונות חדות גם במהירות סגר איטית ביותר של 1/5.
וידאו
באופן יחסי לקטגוריה ולמצלמות DSLR מקבילות, איכות הווידאו טובה. העברת גלגלת המצבים למצב וידאו ייעודי פותחת בפני הצלם אפשרויות שליטה ידניות נרחבות, כמו גודל צמצם, מהירות סגר, ערך ISO וגם פילטרים אומנותיים שונים. עדיין, ה- E-M1 אינה שמה דגש על וידאו כמו למשל המתחרה פנסוניק GH3 וחסרות לה כמה יכולות בנושא (כמו יציאת אוזניות, צילום איטי), אך יש לה כניסה ייעודית למיקרופון חיצוני ורק חבל שבמצב צילום 1080p ניתן לבחור רק קצב פריימים של 30p, ללא אפשרות בחירה במצב 25p עבור צלמים הזקוקים לתקן האירופי או 60p שמתאים למצבים בהם רוצים לצלם הילוך איטי. ה- E-M1 טומנת בחובה יתרון גדול לווידאו, בדמות מערכת ייצוב הרעידות שפעילה גם כאן ומסננת חלק גדול מרעידות הצלם – גם כשהוא מחזיק את המצלמה ב"יד חופשית" בעת הצילום. אפשר לצלם תמונת סטילס בעת צילום וידאו, אולם צילום הווידאו מופסק לרגע ומתחיל כקובץ חדש לאחר צילום התמונה.
מקצועית בגוף קטן
מצלמת הדגל E-M1 של אולימפוס בקטגוריית ה- "ללא מראה" מציעה גוף בעל סממנים מקצועיים (איכות בניה, עמידות למזג אויר, יכולות שליטה ועוד), בגוף קטן וקל - גודלה הכללי של המערכת (גוף ועדשות) קטן וקל יותר בהשוואה למצלמות DSLR מקבילות וגם ביצועי חיישן התמונה דומים מאוד.
ה- E-M1 מיועדת בפירוש לצלמים חובבים בדרג מתקדם, התפריטים שלה כוללים המון אפשרויות כיול תמונה שרק חובב צילום בעל סבלנות וידע יוכל לנצל אותם. היא מהירה מאוד בתגובות שלה (הדלקה, זמן בין תמונה לתמונה וכו') ומערכת ייצוב הרעידות הייחודית מציגה יתרון מוחשי על פני רוב המצלמות הקיימות כיום. מי שחדש לאולימפוס, יצטרך להסתגל לאופי התפעול השונה בחלק מהפרמטרים - הדברים הקטנים שמרכיבים את תפעול המצלמה, למשל מתג הפעלה בצד שמאל ולא ימין כמקובל; אולימפוס עושה דברים בדרך המקורית שלה כנראה.
מחיר המצלמה הזו אינו נמוך, למעשה הוא גבוה יותר מדגמי DSLR רבים. אך היא מציעה איכות תמונה מוצלחת בגוף קטן, קל יחסית וקשיח. יש משהו בעיצוב שלה שעושה חשק לצלם ואם אתם מחפשים תכונות מקצועיות ולא רוצים לסחוב משא כבד, שווה לבדוק את ה- E-M1.
אולימפוס E-M1 - מחיר רשמי
גוף: 7,499 ₪
עם עדשת קיט 12-50מ"מ F3.5-6.3: מחיר 8,495 ₪
עם עדשת Pro 12-40 צמצם קבוע F2.8: מחיר 10,600 ₪
אחריות: 2 שנות אחריות של גטר קונסיומר
בעד: מנגנון איזון רעידות על החיישן המשוכלל ביותר מסוגו – בצילום סטילס וגם וידאו, גוף איכותי ועמיד בפני פגעי מזג אויר, עינית אלקטרונית גדולה וחדה, מסך מגע איכותי, מיקוד מהיר, תגובות זריזות.
נגד: תפעול דורש הסתגלות, בוידאו יש רק מצב 1080/30p (ללא 24p/25p).
לפנייה לכתב/ת 
