השופט הראשון שלא האמין לאהוד אולמרט
עד הבוקר החזיק רה"מ לשעבר בסטטיסטיקה חיובית של זיכויים. אבל בניגוד לקודמיו, השופט דוד רוזן שדן בתיק הולילנד פשוט סירב לקבל את הטענה שהכפופים לאולמרט ביצעו פשעים בלי ידיעתו. איך זה ישפיע על הערעור?
פעמיים עד היום הועמד אהוד אולמרט
לדין בבתי הדין המחוזיים בישראל, ופעמיים זוכה. ב-1997 הוא זוכה בבית המשפט המחוזי בתל אביב מעבירות של הפרת אמונים ומרמה בפרשת כספי תרומות שקיבלה סיעת הליכוד במרמה ובניגוד לחוק מימון מפלגות. ב-2012 זוכה
אולמרט על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים מעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בפרשות "מעטפות הכסף"
ו"ראשונטורס"
(במקביל הוא הורשע בעבירה בודדת של הפרת אמונים בפרשה שלישית, "מרכז ההשקעות",
ונידון למאסר על תנאי).
לגופו של עניין, אולמרט הורשע בקבלת שוחד של מאות אלפי שקלים מדכנר, הן באמצעות העברתם לאחיו יוסי והן באמצעות העברתם לשולה זקן, כלומר עבורו.
לעיון בהכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
לעיון בתמצית הכרעת הדין - לחצו כאן
בפעם השלישית, היום, כבר לא שפר עליו מזלו. בניגוד לקודמים שדנו בענייניו, השופט דוד רוזן פשוט סירב להאמין לאולמרט שכפופיו והסרים למרותו ביצעו פשעים ללא ידיעתו, למשל כמו בפרשת "ראשונטורס", שם נקבע שראש לשכתו שולה זקן קיבלה כספים במרמה מבלי ש"הבוס" היה מודע לכך.
יתר על כן, השופט רוזן גם לא האמין לאולמרט שהוא עצמו לא ביקש מעד המדינה שמואל דכנר ז"ל תשלומי שוחד לעצמו ו/או לאחיו יוסי, שהוסכם על הכול שקיבל מדכנר 500 אלף שקל.
התביעה וההגנה מגיבות להרשעת אולמרט (צילום: אסי כהן ויוגב אטיאס)
(צילום: מוטי קמחי)
מעבר לעצם הרשעתו של אולמרט בעבירה החמורה של קבלת שוחד, שעונשה המקסימלי הוחמר ועומד כיום על 10 שנות מאסר, ואולי אף לפני עצם ההרשעה עצמה, חושפת הכרעת הדין בסגנונה את שאט הנפש מהתנהלותו של ראש הממשלה לשעבר ואת הרצון להוקיעו. בית המשפט ביטל בציניות - וכמעט בארסיות - את גרסתו של אולמרט שלפיה לא ידע על הכספים שהתקבלו, ובכך גם שידר בראש חוצות כי אכן "הכול שווים בפני החוק".
הכרעת הדין
עדות האח הפילה: "חצי מיליון והוא לא ידע?"
נעמה כהן פרידמן ואלי סניור
העברת סכום עתק מעד המדינה הייתה מהות עדותו של יוסי אולמרט ובסיס הרשעתו של ראש הממשלה לשעבר. "קו ההגנה שלו אינו מתקבל על הדעת", קבע השופט
נוכח העובדה שדכנר הלך לעולמו בטרם הסתיימה חקירתו הנגדית על ידי סנגוריו של אולמרט, בחר השופט רוזן לא להסתמך על עדותו של עד המדינה אלא רק כרקע, וביסס את הרשעתו על מארג של ראיות ועובדות נסיבתיות רבות שלדעתו הוליכו למסקנה הגיונית אחת ויחידה בדבר אשמתו של אולמרט.
מקצתן היו העובדות הבאות: דכנר נתן לאחיו של אולמרט, יוסי, 500 אלף שקל; האח כלל לא הכיר את דכנר, ולמצער בוודאי שלא הכירו במידה שהצדיקה מתן סכום שכזה בלי קשר לאהוד אולמרט עצמו; העובדה שבניגוד לעדותו של אולמרט, שלפיה הוא ואחיו כביכול לא היו ביחסים טובים, הוא עצמו סיפר כי לאחר מתן חצי מיליון השקלים הוא נפגש עם יוסי ולבקשתו עזר לו ב-10,000 שקל. בית המשפט ראה בכך תמיכה הן בטענת התביעה שלפיה אולמרט כן דאג לאחיו ותמך בו, והן בטענה שידע על העברת חצי המיליון מדכנר לאחיו.
כל המורשעים: לחצו על התמונה להגדלה
מעבר לכך הוסיף השופט רוזן כי ההיגיון מחייב שגם דכנר מצד אחד וגם האח יוסי מצד שני עדכנו את אולמרט בדבר העברת חצי המיליון, שכאמור לא ניתנו לשם שמיים.
השופט רוזן התבסס גם על עובדה מוסכמת נוספת, שלפיה שולה זקן קיבלה מדכנר 100 אלף שקל שהופקדו בחשבונה, ומתוכם הופרשו 60 אלף שקל למקורבו של אולמרט עו"ד אורי מסר. השופט מנה נימוקים ועובדות הגיוניים נוספים שלפיהם אין צל צלו של ספק כי אולמרט ידע על העברת אותם 60 אלף שקל, למעשה עבורו, והכול כמובן למטרת קידום ענייניו של דכנר וענייניהם של היזמים שדכנר פעל בשליחותם.
לסיכום, בשל מותו של עד המדינה ללא סיום חקירתו הנגדית הפכה הרשעתו של אולמרט מכזאת שהתבקשה להתבסס על עד המדינה בצירוף ראיות סיוע, להרשעה המבוססת על מקבץ ראיות נסיבתיות.
הואיל וכך, מצד אחד, לכאורה יהיה לסנגוריו של אולמרט יותר קל בערעור, משום שלא מוטל עליהם להתמודד עם עדותו של דכנר בשילוב ראיות סיוע אפשריות לחיזוקה. אולם מנגד הם ייאלצו להתמודד עם קביעות קשות של השופט על חוסר מהימנות של אולמרט, אשר ישמשו רקע מכביד בבואו של בית המשפט העליון לשקול את המסקנה הראויה העולה מהראיות הנסיבתיות.
לפנייה לכתב/ת 
אהוד אולמרט, הבוקר בבית המשפט
צילום: תומר אפלבאום
עו"ד ירום הלוי
צילום: הרצל יוסף
מומלצים
