"זה המקום שלי - אני רוצה להיות שחקנית יוצרת"

כשעליתי ב-1993 לארץ בגיל 12 לא ידעתי מה מצפה לי פה. תמיד הייתה לי משיכה לאומנות וניסיתי את עצמי בתחומים שונים כמו בלט וציור. באוקראינה לא היה לנו מספיק כסף, ולמדתי מהטלוויזיה כיצד ולרקוד ואימא שלי לימדה אותי כיצד לצייר. כשהגעתי לכאן, נרשמתי לחוגים  וזה גרם לי אושר רב. הייתי הולכת לבלט פעמיים בשבוע ועוד 4 פעמים בשבוע לחוג ציור, פעמיים כדי לצייר עם הילדים ופעמיים כדי לדבר עם המורה על החיים ולקרוא ספרים שהיו להם בבית בשפע.

מאז כל דבר שעשיתי היה מכוון להשגת מטרה זו: התקבלתי לסטודיו למשחק "ניסן נתיב" שם פגשתי אנשים מדהימים שעודדו אותי ואת חברי לכיתה ליצירה עצמאית. וכשסיימנו ללמוד הפכנו מתלמידים לשותפים והקמנו את אנסמבל "ציפורלה". תאטרון שהחזון שלו הוא להפוך למותג בינלאומי, גוף שמעורר בצופים השראה לעשייה ויצירה עצמית.

הזוכים בטקס הפרס יחד עם שרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר

בציפורלה יש לי הזדמנות ליצור קטעים מהמקור שלי, למשל במופע "עקיצה טבעית" יש מערכון שבו "עולה חדש" עולה לרוסיה , זה מערכון שבו אני מגלמת חיילת בגבול עם עוד חייל יד ימיני (תומר נהיר פטלוק) ומדברת רק רוסית ומי שעולה לרוסיה (גל פרידמן) הופך להיות מאבי כהן שעובד בישראל כמציל בים לדוקטור ווסילי קוגאנובסרי, סאטירה לאיך אנשים שהיו רופאים בברית המועצות לשעבר נאלצו כאן בארץ לעבור שינוי שם ועבדו כמנקים הרבה שנים לפני שהצליחו לעבוד במקצוע שלהם. 

המקצוע שלי מאפשר לי להסתכל ולחוות את החיים מכל כך הרבה זוויות, כל פעם שאני מגלמת איזושהי דמות, אני חוקרת ובונה את העולם שממנו היא בא וזה תמיד מסקרן ומרתק אותי.

כך למשל כששיחקתי ב"סברי מרנן" נחשפתי למנהגים שונים מהתרבות המזרחית. או כשגילמתי את סוניה (הזונה המשוגעת) בסדרה "בלו נטלי" ובמהלך העבודה על התפקיד נפגשתי עם נשים שעבדו בזנות וזה גרם לי להזדעזע מהעובדות על החיים שלהם ואפילו להרגיש שליחות בלחשוף את העולם שלהם לכל המדינה כדי שאנשים יהיו מודעים למה שקורה להם מתחת לאף.

הבנתי שהיצירה שלי היא חלק בלתי ניפרד מהמקום שממנו באתי ומהשורשים שלי. לכן החלטתי שאני רוצה לכתוב סידרה שבא אוכל לשלב בצורה קומית, טוב ואולי גם קצת טראגית את כל הפרדוקס בלהיות מהגרת וגם בלהיות "תמרה".

אני שמחה שיש לי הזדמנות להמשיך וליצור כאן, להגשים את החלומות שלי ולקחת חלק בתרבות הישראלית.

פרס שרת העלייה והקליטה ע"ש יורי שטרן הוענק לאחרונה בפעם השלישית. יורי שטרן ז"ל היה מסורב עלייה ונלחם בארץ הולדתו - בריה"מ, במשך שנים רבות על חופש הגירה וחופש דת ליהודי ברית המועצות. בשנותיו האחרונות שימש כסגן שר במשרד ראש הממשלה, תחת ראש הממשלה אריאל שרון. הוא נפטר בשנת 2007 בגיל 57 ממחלת הסרטן.

15 אלף שקלים הוענקו לכל אחד מתריסר הזוכים לשנת 2013 בפרס ע"ש יורי שטרן: רימה ארסלנוב (אמנות פלסטית), אנטולי ברטינסקי (אמנות פלסטית), ארקדי חסלבסקי (מוסיקה- הלחנה), עמנואל וואל (מוסיקה- הלחנה), דג'ן מאנצ'לוט (מוסיקה- ביצוע), נדיה טימופייבה (מחול), ג'ני נריה מרקל (צילום), יבגני רומן (קולנוע) שרה פוגרב (שירה), תמרה קליינגון (תיאטרון), מולו גוג'ם מולה (ספרות) ודליה ביטאולין-שרמן (ספרות).