כך תדעו: האם הילד סובל מאסתמה של העור?
5% עד 20% מהילדים בעולם סובלים מאסתמה של העור, מחלה הגורמת לגרד עז בעור, שלפעמים מחמיר וגורם לדלקת. כיצד תבדילו בינה לבין סתם פריחה ומה הטיפול? רופאה מסבירה
מה הם התסמינים של אסתמה של העור?
ב-60% מהמקרים התסמינים מופיעים כבר בשנה הראשונה של החיים וב-85% מהמקרים עד גיל חמש, כאשר ההתייחסות היא אל שלוש קבוצות או שלבים: תינוקות (עד גיל 24 חודשים), ילדים (גילאי שנתיים עד 12) ומבוגרים. ככלל, כולם סובלים מיובש של העור, גרד, וכן שינויים משניים לגרד, אך ישנן תופעות ייחודיות בכל גיל.
תינוקות
הופעת נגעים אדומים מקושקשים, חלקם עם קשקש גלד. הפריחה מערבת את האזורים החיצוניים של הגפיים וכן את הלחיים והקרקפת. בדרך כלל אזור החיתולים אינו מעורב. כאשר הפריחה הינה חריפה ניתן לראות שלפוחיות קטנות והפרשה באזורי הפריחה.
ילדים
הפריחה פחות מפרישה ולרוב מערבת את קיפולי המרפקים והברכיים, שורשי הידיים, הקרסוליים והצוואר, עם עיבוי העור והדגשת קווי העור.
מבוגרים
הפריחה כבר יותר ממוקמת ומעובה, דומה יותר למופע של הפריחה אצל הילדים.
מה גורם לאסתמה של העור?
קיימות שתי גישות הנוגעות לסיבה בשלה מופיעה אסתמה של העור. הראשונה, שהיא גם המקובלת יותר כיום, מדברת על פגם או אי תקינות מבנית ותפקודית של האפידרמיס. השנייה מדברת על הפרעה בפעילות החיסונית עם תגובה דלקתית לגורמים סביבתיים.
האפידרמיס, השכבה החיצונית של העור, מהווה את קו ההגנה הראשון בין הגוף לבין הסביבה החיצונית ומשמש בין היתר כמחסום. אפידרמיס תקין ושלם מונע את כניסתם של אריטנטים, אלרגנים ומיקרואורגניזמים לגוף.
ישנם מספר גורמים הקובעים את חדירות האפידרמיס, ביניהם האינטראקציה בין תאי האפידרמיס לבין חלבונים מבניים שכוללים את הפילגרין, אנזימים מווסתים וליפידים. כל שיבוש או הפרעה בתפקוד אחד מהגורמים הללו עשוי לגרום לירידה ביכולת האפידרמיס לתפקד כמחסום, למשל, בעיות גנטיות, טראומה, ירידה בלחות, שינוי ב-pH וזיהום. כתוצאה מכך גורמים איריטנטים שונים יכולים לחדור את האפידרמיס ולבוא במגע עם תאי מערכת החיסון ולגרום לשחרור גורמי דלקת. תהליך זה יוצר בסופו של דבר את הפריחה האופיינית , דרמטיטיס או דלקת העור האופיינית, והגרד הנלווה.
כיום מייחסים לפילגרין, שהוא חלבון המיוצר באפידרמיס, תפקיד מרכזי ביצור הקרטין ואצירת המים באפידרמיס. אצל רבים מחולי האטופיק דרמטיטיס נמצא גן פגום לחלבון הפילגרין. בנוסף, ירידה ביכולת האפידרמיס לאצור מים גורמת ליבוש העור ומעלה את חדירות העור לאריטניטים שונים וגורמים אחרים שמשפעלים את מערכת החיסון.
האם מצב נפשי יכול לגרום למחלה?
בהחלט. כיום אנו יודעים שמצבים של מתח עלולים להביא להתלקחות המחלה או להחמרתה.
מתי מומלץ לגשת לרופא?
כאשר הפריחה אינה משתפרת תחת טיפול מקומי של שימון העור או כאשר ישנה החמרה בפריחה עם הופעת זיהום משני הבא לידי ביטוי בהופעת הפרשה וקשקש גלד.
מהם הטיפולים המוצעים למחלה?
הטיפול באטופיק דרמטיטיס מורכב בראש ובראשונה משימון העור ושימור הלחות שלו.
קיימים תכשירים רבים בשוק, אך חשוב לציין כי לא כל קרם לחות הוא טוב לחולים הסובלים ממחלה זו. חשוב לשים לב כי התכשירים אינם מכילים לקטט או אוריאה שעשויים לגרום לגירוי העור והחמרה בפריחה.
במקרים בהם שימון העור אינו מספיק וחלה החמרה בפריחה למרות הטיפול, הטיפול הנחוץ לרוב הוא בתכשירים מקומיים נוגדי דלקת, כמו משחות המכילות סטרואידים או תכשירים שאינם מכילים סטרואידים, כמו פרוטופיק או אלידל, תלוי בגיל המטופל. בנוסף יתכנו מקרים בהם מופיע זיהום משני המצריך טיפול אנטיביוטי מקומי או דרך הפה.
במקרים קשים יותר ניתן טיפול בפוטותרפיה, קרינת אור באורכי גל ספציפיים. במקרים קשים אחרים ישנה אפשרות לטיפולים תרופתיים כמו ציקלוספורין, מטוטרקסט ואחרים.
הכותבת היא מומחית לרפואת עור ב"שירותי בריאות כללית"
לפנייה לכתב/ת 
