איך עוזרים לעסקים קטנים?
נבחרי העם מצהירים כי הם רוצים לעזור לעסקים קטנים, אבל מה באמת הם צריכים? נתונים שאספה קבוצת דן אנד ברדסטריט עשויים לעזור במציאת תשובה לשאלה זו. מהם עולה, כי עסקים קטנים נמצאים בעיקר בענפי המסחר ופחות בתעשייה. איך מתרגמים את המידע הזה למדיניות?
ידוע כי פוליטיקאים, לפחות ברמה ההצהרתית, אוהבים עסקים קטנים. זהו טרנד שמקורו בארה"ב, שם נהגתה האמירה השגורה כי "עסקים קטנים הם עמוד השדרה של הכלכלה", שעשה בשנים האחרונות את דרכו לארץ. נדמה שכיום קשה לשר כלכלי לעבור נאום של יותר מ-10 דקות מבלי להזכיר את מחויבותו לקידומם של עסקים קטנים.
אבל למה זקוקים העסקים הקטנים? אילו צעדים יביאו לכך שפחות עסקים קטנים יסגרו ויותר עסקים קטנים יפתחו וירוויחו? כדי לענות על השאלה הזאת צריך להבין, קודם כל, מהם המאפיינים המשותפים לרוב העסקים הקטנים. זו אינה משימה פשוטה כלל וכלל: בישראל יש למעלה מחצי מיליון עסקים רושמים שיותר מ-85% מהם מוגדרים כעסקים זעירים (עד 5 עובדים) ולמעלה מ-10% מהם מוגדרים כעסקים קטנים (עד 50 עובדים). מדובר בקבוצה גדולה ומגוונת של בתי עסק שעוסקים בענפים שונים ולהם צרכים שונים.
על פי נתונים שנאספו עבור ynet בקבוצת דן אנד ברדסטריט - המספקת מידע עסקי לניהול סיכוני אשראי, מידע על אשראי ומידע שיווקי - ישנה דרך אחת יעילה למדי לנתח את המאפיינים המשותפים לעסקים קטנים והיא השיוך הענפי שלהם. עסקים קטנים וזעירים נוטים להיות דומיננטיים בתחום המסחר, שכולל ענפים כמו הלבשה, אוכל ומסחר קמעונאי. עסקים בינוניים (המעסיקים עד 100 עובדים), לעומתם, נוטים להיות דומיננטיים יותר בענפי התעשייה בעוד שעסקים גדולים (למעלה מ-100 עובדים) בולטים בעיקר בתחום השירותים.
סמנכ"ל מידע, כלכלה ומחקר בדן אנד ברדסטריט, צח ברקי, מסביר כיצד התהוותה החלוקה הזאת. "זהו מאפיין מוכר של כלכלת שוק פתוח. אפשר לראות את החלוקה הזאת גם בארה"ב", הוא מסביר. "ריבוי העסקים הקטנים והזעירים בענף המסחר נובע מכך שחסמי הכניסה לתחום זה הם יחסית קטנים. בתעשייה, לעומת זאת, יש יותר מאפיינים שמקנים יתרון לגודל. כמו למשל התחרות הגלובלית: ככל שמפעל קטן יותר, יקשה עליו יותר לפעול במסגרת המקומית מול מתחרים מארצות אחרות. התחרותיות בתעשייה גם מבוססת על השקעה של משאבים רבים במחקר ופיתוח והרחבת קווי ייצור.
"לעומת המסחר והתעשייה, תחום השירותים מתאפיין במספר קטן יחסית של חברות גדולות. אם תסתכל על כל עולם השירותים שעוטף את חיינו ותראה ממה הוא מורכב: בנקים, חברות ביטוח, חברות סלולר, חברות לוויין. אלו חברות שכדי להשיג נתח רחב מהשוק חייבות להיות גדולות. אלו גם שווקים שאין בהם הרבה תחרות וניזונים ממיזוגים ורכישות".
מה ההשלכות של החלוקה הזאת על המדיניות הממשלתית הרצויה בנוגע לעסקים קטנים?
"אם רוצים לעזור לעסקים קטנים אז צריך קודם כל להבין איפה הם. הנתונים מראים שעסקים קטנים וזעירים ממוקמים יותר בתחום המסחר וההשלכות ברורות. אם אתה רוצה לעודד מסחר ושירותים צריך לנקוט בצעדים כמו הורדת מכסים, הפחתת מסים על יבוא והקלה ברגולציה של תקינה - וזה כמובן בא על חשבון התעשייה. אני לא אומר שאלה צעדים נכונים אבל אלה הצעדים שיכולים להקל על המסחר והשירותים".
כלומר, יש פה עניין של בחירה בין האינטרס של עסקים קטנים לאינטרס של התעשייה. איך ידעו מקבלי ההחלטות את מי להעדיף?
"רוב המשק, בערך 75%, מועסקים בעסקים זעירים שבהם יש לא יותר מ-5 עובדים. איגוד לשכות המסחר, שכולל גם את השירותים, תמיד טוען שהם המעסיקים הגדולים של המשק ולא התעשייה. מנגד, יש את המודלים שרשויות מקומיות אוהבות לעשות. הם אומרים, אנחנו נביא עסקים גדולים שיהיו העוגן וסביבם תתפתח כלכלה מקומית של עסקי לוויין. אתה מאפשר בנייה של בניין משרדים שמביא איתו חברת ביטוח ובנק, הם מביאים איתם עוד 3,000 עובדים שצריך להאכיל אותם בצהרים, ואז נפתחים עסקים קטנים וזעירים בתחום המזון. יש גם מקרים של תעשייה שבאה לפריפריה, ומסביבה מתפתחים מפעלים קטנים שנותנים לה מענה כקבלני משנה. זו תופעה שקיימת ורשויות מנתבות לכיוונים האלה".
השאלה לאיזה ענף עדיף לסייע, למסחר או לתעשייה, אכן מוציאה אמוציות מאותם ארגונים שמייצגים את הענפים השונים. "תמיכה ביבואנים קטנים כמוה כתמיכה באנשים היושבים בבתי קפה ומייבאים בסלולר מוצרים, באופן אשר לא מייצר דבר ולא מניע את הכלכלה", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק. "על כן צריך וחשוב לתמוך בתעשייה באשר היא, כי היא זו המייצרת מקומות עבודה, משלמת מיסים ומניעה את גלגלי המשק. כל הזנחה של התעשייה המקומית תדרדר את המשק לתהומות ותוביל את כלכלת המדינה לקריסה".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, רואה את הדברים אחרת: "מגזר המסחר והשירותים הוא בית היוצר של מקומות העבודה בישראל. 69% מכלל המועסקים במגזר העסקי מצויים במגזר המסחר והשירותים", טוען לין. "ב-10 השנים האחרונות יצר מגזר המסחר והשירותים פי 10 יותר מקומות עבודה מאשר מגזר התעשיה, וזוהי המגמה בעולם כולו". עם זאת, הוא אינו סבור כי קיים הבדל תהומי בין מה שהתעשייה זקוקה לו למה שעסקים בתחום המסחר והשירותים זקוקים לו. "המקרה היחיד של תחרות מול התעשייה הוא הפחתת המכסים על מוצרי יבוא", מסביר לין, "וכדי לעודד ולהמשיך את צמיחת המשק חייבת להיות תחרות אמיתית וברמה גבוהה יותר בין התעשייה המקומית ובין הייבוא".
לטענתו, "מנוע הצמיחה האמיתי של המשק טמון במוטיבציה של בעלי העסקים כולם, בכל התחומים ובכל הרמות, לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. צמיחה אמיתית חייבת להניע את המסה של המגזר העסקי כולו, גם תעשייה וגם מסחר ושירותים. העידוד הגדול ביותר שיכול להינתן היום להנעת המשק לצמיחה מחודשת אינו בתמריצים של המדינה או בתקציבי עידוד. רובו של המגזר העסקי לא זקוק להם.
"התרומה של הממשלה טמונה בבלימת המגמות השוחקות ופוגעות במוטיבציה של בעלי העסקים: נטל מס גבוה, פגיעה בזכות היסוד של המעסיקים, מבול של חוקי עבודה, פליליזציה של הניהול העסקי, חוקי הגנת הצרכן בלתי מאוזנים, חוקי סביבה המעבירים את הנטל במלואו ובאופן לא מאוזן על המגזר העסקי, ושטף של רגולציה".
לפנייה לכתב/ת 
