אל האגנים הירוקים

כל ספר גיאוגרפיה ישראלי יספר לכם שמעיינות הירקון נובעים בראש העין. זה נכון, אבל לירקון של ימינו יש מקור מים נוסף: האגנים הירוקים שבהוד השרון. לשם נטייל בטיול הזה.

עוד טיולים בערוץ התיירות:

לופטהנזה מבטלת טיסות

מסע בקווקז המזרחי: טרק באזרבייג'ן

למרגלות הר געש

התצפית על פתח תקווה(צילום: יעקב שקולניק)

מידע שימושי

איך מגיעים? נוסעים בכביש פתח תקוה - הוד השרון (כביש 40, שהופך לכביש 402). פונים מערבה בדרך הים, המובילה לאזור התעשייה נווה נאמן. הפנייה אפשרית לבאים מצפון ומדרום. נוסעים בדרך הים כחצי ק"מ ופונים שמאלה. נוסעים כ-600 מ' ומוצאים מקום חניה, רצוי בצד הדרומי-מערבי של אזור התעשייה.

מרחק הליכה: מסלול קצר: כ-4 ק"מ. ניתן להאריך את הטיול בהתאם לתיאור המסלול.

ציוד: נעלי הליכה, מים וכובע.

עצה: בקיץ כדאי לטייל בשעות הבוקר המוקדמות, או בשעות אחר הצהריים.

המסלול

יוצאים מרחבת החניה מערבה ומגיעים לגדת ערוץ נחל רדוד. זהו נחל הדר, מיובלי הירקון שזורם מכיוון הוד השרון ונשפך לירקון ליד תל קנה. בימים אלה עובדים במרץ על הפיכת האזור לפארק ובו אגם אקולוגי שיסודותיו כבר נראים בשטח.

בקטע נחל זה יזרמו בעתיד מים כל השנה. מכיוון שחלק זה עדיין בבנייה, צועדים במורד הנחל דרומה ומגיעים למחסום שנועד למנוע מעבר כלי רכב. הולכי הרגל (ורוכבי האופניים) מוזמנים להמשיך דרומה. משמאל ומימין, מעבר לנחל, מתרוממים מדרונות נמוכים מכוסים בדשא.

עולים לראש המדרון ומגלים ברכת מים גדולה ובה שפע של צמחייה שצומחת מתוך שכבה עבה של חצץ. זוהי אחת משלוש הברכות של "האגנים הירוקים" - פרויקט שבוצע על ידי רשות נחל הירקון בתמיכת ידידי קק"ל באוסטרליה.

האגנים הירוקים קולטים את מי הקולחים (השפכים המטוהרים) של כפר סבא והוד השרון. בבריכות הרדודות מחקים תהליך טיהור מים שמתבצע בטבע בביצות. חיידקים המתפתחים על גבי אבני החצץ ושורשי הצמחים ואמצעים כימיים ופיסיקליים מביאים את המים לאיכות גבוהה מאוד, מעבר לזו המושגת במפעל טיהור השפכים.

תל קנה משמאל, נקודת התצפית מימין(צילום: יעקב שקולניק)

המים מוזרמים לנחל קנה ומשם לירקון. ממעיינות ראש העין ועד נחל קנה זורמים בירקון מים צלולים וזכים ללא כל פגע ובקטע זה של הנחל המים מסוחררים באמצעות משאבות מיוחדות.

היופי בשיטת הטיהור הזאת הוא שהאגנים הירוקים יוצרים מערכת טיהור יציבה שהיא אקולוגית ואינה מצריכה השקעה של אנרגיה וכספים בתפעול שלה. האגנים הירוקים מסייעים להשבת הטבע לירקון והם ישתלבו גם בפארק נחל הדר.

דרך עפר קצרה חוצה את נחל הדר וממשיכה למרגלות הברכה המערבית של האגנים הירוקים, אפשר לעלות ולצפות גם בה או להמשיך אל מרגלות גבעה קטנה, שבה צומחת משוכת צבר ראויה לשמה. זהו תל קנה. זכרו את הנקודה הזו, כי נשוב לתאר אותה למי שירצה להאריך את הטיול שלו.

בינתיים, נצעד בדרך העפר החוצה את התל. תוך כדי הליכה נספר לכם שבגבעה הקטנה שכן יישוב בפריפריית העיר ששכנה בתל אפק (כיום בתחום גן לאומי תל אפק). בגבעה ובסביבתה התגלו ממצאים המעידים שהמקום היה מיושב לסירוגין מתקופת הברונזה הקדומה (3,300 לפנה"ס) ועד לתקופה הביזנטית (מאה 7 לספירה).

למרגלות הגבעה נערכו חפירות בקנה מידה קטן שחשפו גיתות יין מתקופת המקרא וקבר ארגז מתקופת הברונזה המאוחרת (1,200-1,500 לפנה"ס). בקבר נטמן גבר, כנראה לוחם, ולצדו חפצים שונים ביניהם שני ראשי חנית וראש חץ מברונזה. יש להניח שהמשך החפירות יעלה ממצאים מעניינים לא פחות.

בתל עצמו לא נראים כיום ממצאים ארכיאולוגיים. צמחי בר וגם כמה עצי אקליפטוס מכסים אותו שלצדם מוצבות לעתים כוורות. מי שחושש יכול להקיף את התל באיגוף שמאלי. כך או אחרת, בסיום חציית התל צפונה מגלים במרחק 200 מ' גבעה תלולה, המתנשאת כ-20 מ' מעל סביבתה. הגבעה הזו שימשה בעבר כמזבלה, אבל עתה היא משמשת נקודת תצפית מופלאה.

צועדים בשולי השדה בדרך המתעקלת שמאלה ומגיעים למרגלות הגבעה מצדה המערבי. משנסים מותניים ועולים לפסגה בדרך עפר רחבה ונוחה. מהתצפית הנפלאה אפשר לראות בצד המזרחי, ליד אופניים התלויות כמעין אנדרטה, את תל קנה שבו היינו ולנסות לזהות את נחל קנה, שמגיעה מכיוון קניון שרונים. פתח תקווה, ראש העין, שוהם, אלעד והשומרון נראים מכאן היטב.  

מבט מנקודת התצפית הדרומית(צילום: יעקב שקולניק)

בצד מערב למרגלות הגבעה, כ-100 מ' ממערב למקום שבו התחלנו לעלות אליה נמצאת "גבעת הכלניות". אפשר לזהות אותה על פי ברכת המים שנמצאת בה. בפברואר המדרון מלא כלניות ושפע של פרחים אחרים האופייניים לשדות החמרה שהולכים ונעשים נדירים. כמובן, הוד השרון, הרצליה, מגדלי רמת גן ותל אביב נראים היטב גם הם.

השדות שבינינו לבין הירקון המרוחק מאיתנו בקו אווירי כחצי קילומטר מחליפים את מה שהיה בעבר פרדס בחריה. שטח האדמה הזה נרכש בשנת 1904 בידי קבוצה שבראשה עמד שמעון רוקח. בעל האדמה, אלכסנדר רוק, מכר להם נחלה בת 600 דונם שהשתרעה משני גדות הירקון. שנה אחר כך נטעו הרוכשים באדמתם פרדס גדול. שמו הערבי של המקום היה בחריה. הרוכשים החדשים העניקו לו גוון עברי - "בחר-יה".

בשעתו היה פרדס זה הגדול במשק העברי. בעליו גידלו את העצים בשיטות העיבוד המתקדמות ביותר. הם נטעו, בין שאר, 200 דונם עצי פרי נשירים כגון תפוחי עץ, אגסים, אפרסקים, שזיפים וחבושים. הפרדס פעל גם כתחנת ניסיונות ואקלום למציאת הזנים המתאימים ביותר לארץ ושימש מנוף לקידום ענף הפרדסנות בשרון.

בירידה מהגבעה. אם אנחנו בעונה "הנכונה", נבקר בגבעת הכלניות. אם לא - נשוב בדרך הים מזרחה כחצי ק"מ, עד לנחל הדר, ונרד בו בחזרה לרחבת החניה.

הארכת המסלול: אל גשר פרוחיה

מהאגנים הירוקים, במקום לפנות לתל קנה, צועדים במורד הגדה המלווה את נחל הדר. סמוך לשפכו לירקון (ליד עמוד חשמל בולט), תגלו גשר צר מבטון. גשר זה שימש את הטרזינות (קרוניות) של פרדס בחריה. חוצים את הנחל בגשר הטרזינות (זהירות! אין מעקה), או דרך הנחל עצמו ופונים ימינה.

צועדים כ-700 מ' לאורך גדת הירקון ומגיעים לגשר מטיילים הנטוי על הנחל (גשר פרוחיה). לפני הגשר אם עוצרים ומתבוננים ימינה (מערבה) אפשר לגלות את בסיסו של הגשר הטורקי ששימש את הדרך הראשית מיפו לטול- כרם ולשכם. הטורקים פוצצו את הגשר במלחמת העולם הראשונה (1917) כדי למנוע מהצבא הבריטי לחצות את הירקון צפונה.

שרידי הגשר הטורקי(צילום: יעקב שקולניק)

המבנים הישנים שמעבר לגשר הם חלק מבית הפרדס שנבנה בתקופת המנדט הבריטי על ידי איוב אפנדי. הבית שכן על אם הדרך מיפו לשכם ועל כן שימש גם כאכסנייה. השטח נמכר מיד ליד עד שבשנות ה-30' רכשה אותו חברת החשמל שביקשה להקים כאן תחנת כוח תרמית ולנצל את מי הירקון לקירור הדוודים.

התכנית לא יצאה לפועל, אבל חברת החשמל הקימה בשטח את תחנת המיתוג הפועלת בו כיום. בעבר ניצבה כאן טחנת הקמח פרוחיה, שנקראה על שם הכפר הזעיר בו התגוררו מפעילי הטחנה, שעבדו תחת אדוניהם בני שבט אבו קישכּ. בסוף המאה ה-19, כאשר הטחנה פסקה מלפעול, החלו תושבי הכפר לפרק את טחנת הקמח ולהשתמש באבניה לבניית בתיהם.

התוספת המתוארת הוסיפה 1.5 ק"מ ועם הדרך חזרה – 3 ק"מ. מיטיבי לכת יוכלו להמשיך לאבו רבאח, אבל על הקטע הזה של הנחל נשתדל לספר לכם בהזדמנות אחרת.