שיחות עם קרל לואיס
אחד החלומות שהגשים העיתונאי, אבינעם פורת בקריירה הארוכה שלו היה לראיין את מלך האתלטיקה ואפילו לשאול אותו על נטיותיו המיניות. כעת, הוא מזכיר לדור מעריצי אוסיין בולט את מי שישב עד לא מזמן על כס המלכות
קרל לואיס היה עבור אוהדי הספורט בשנות ה-80' וה-90', מה שאוסיין בולט הוא עבור אוהדי הספורט הנוכחיים ואולי אף יותר. כשאתה אומר היום אתלטיקה, אתה אומר מיד "בולט" כשמישהו רצה לדבר על אתלטיקה בסוף המאה הקודמת הוא היה אומר: "קרל לואיס".
קרל לואיס, שזכה בתשע מדליות זהב ומדליית כסף אחת (ועוד איבד מדליה נוספת בגלל ריצת שליחים מבולגנת של האמריקנים, כולל הפלת מקל שבגללה כלל לא זכה לרוץ), היה הרבה יותר מגוון מבולט. בנוסף להיותו שליט הספרינטים, 100 ו-200 מטרים, הוא זכה בלא פחות מארבע אולימפיאדות רצופות בקפיצה למרחק.
תוסיפו לכך את אולימפיאדת לוס אנג'לס המושלמת ב-1984, בה זכה בארבע מדליות זהב כמו ג'סי אוואנס האגדי בברלין 1936 ותבינו כמה גדול הוא היה. למעשה הוא ניצח בתשע מתוך עשר תחרויות בהן השתתף באולימפיאדה. ההפסד היחיד שלו היה ב-200 מטרים בסיאול לבן ארצו, ג'ון דה-לואץ', שקבע 19.75 שניות לעומת 19.79 שניות של לואיס.
נכון שהישגיו של בולט הם בגדר קפיצה אל העתיד, אך גם תוצאותיו של לואיס בזמנו, 9.92 שניות ולאחר מכן 9.86 שניות ב-100 מטרים היו פורצות דרך דאז. פאבו נורמי, הרץ הפיני למרחקים ארוכים, אמנם זכה ביותר מדליות אולימפיות ממנו (12), אך לאף אחד אין ספק מיהו האתלט הגדול ביותר של המאה ה-20, והוועד האולימפי אכן העניק ללואיס את התואר היוקרתי הזה.
בהיותו ילד בבית ספר יסודי, הוריו וויליאם מקינלי לואיס ג'וניור, מאמן פוטבול ואימו, אוולין, מורה, לא העריכו כי בנם יהפוך לספורטאי גדול. משפחתו סבלה מגזענות ונאלצה לעזוב את אלבמה ולעבור לניו ג'רזי. שם בגיל תיכון קבע לואיס את התוצאה המשמעותית הראשונה שלו, כשניתר למרחק של 8.13 מטרים. מכאן החל המסלול הארוך אל עבר זכיות בארבע מדליות זהב רצופות.
אני מודה, כעיתונאי שסיקר אתלטיקה ואולימפיאדות לואיס היה הפייבוריט שלי. הייתי מוכן לעשות הכל כדי לזכות בראיון בלעדי איתו. לפני אטלנטה 1996, האולימפיאדה האחרונה שלו, התקשרתי לכל מי שיכול היה לסייע בקיום ראיון, כולל פרשני הטלוויזיה של ארה"ב. כרגיל הובטח לי שיהיה בסדר, הוצע לי לקבוע את הראיון דרך אחותו של האתלט, קרול, מדליסטית הארד בקפיצה לרוחק מלוס אנג'לס 84'.
בעודי יושב במרכז העיתונות באטלנטה בבניין הסמוך למפקדת רשת CNN, הרמתי טלפון לקרול כדי לקבל פרטים היכן להתייצב. "תבוא למסיבת העתונאים, הוא ידבר איתך שם", אמרה ביובש. התאכזבתי מאוד, ראיון במסגרת מסיבת עיתונאים איננו הדבר האמיתי, כל עיתונאי הנושא באקרדטיציה של האולימפיאדה יכול לעשות זאת.
הראיון המיוחל הגיע בסופו של דבר אחרי פרישתו. הוזמנתי יחד עם העיתונאי צדוק יחזקאלי לרומא על ידי חברת תרופות שלואיס שימש כפרזנטור שלה. בשיחה אז הוא טען בנחרצות שלא מתחשק לו לראות יותר אתלטיקה, "יותר מדי מסוממים שוברים שיאים וזו לא דרכי", הוא הסביר. בולט כמובן טרם הפציע אז.
אחד מאותם מסוממים עליהם דיבר לואיס היה בן ג'ונסון, קנדי יליד ג'מייקה. באליפות העולם ברומא 1987, בלי שום הודעה מוקדמת, שיפר ג'ונסון בעשירית שלמה את שיא העולם של קלווין סמית' והעמיד אותו על 9.83 שניות, לואיס שהסתפק במדליית כסף עם 9.93 שניות אמר כבר אז שההישג של ג'ונסון לא מריח טוב.
הדו-קרב הגיע לשיאו שנה לאחר מכן באולימפיאדת סיאול 1988. ג'ונסון קבע תוצאות סבירות במוקדמות ואף אחד לא שיער לעצמו מה שעומד להתרחש במקצה הגמר. ג'ונסון פתח מבערים וקבע תוצאה מדהימה לאותם ימים, 9.79 שניות. לואיס שהגיע שני רץ אחוז תזזית וצעק: "מישהו פה לקח סמים". בעודנו מפארים בתקשורת את הישגו של ג'ונסון, נמצאה דגימת השתן שלו "חיובית". יום לאחר מכן הוא כבר עזב את סיאול בבושת פנים והחזיר את מדליית הזהב שלו, אותה העביר ללואיס.
הגמר המלוכלך של סיאול 1988
בהמשך אותו ראיון עם לואיס ניסיתי לפענח את סוד קסמו. שאלתי: "איך אדם מתכונן ארבע שנים לאולימפיאדה, כאשר שריר שזז לא לצורך או כל תקלה אחרת בשנייה מסוימת של חוסר דריכות, עלולים להוריד לטמיון את החלום? איך התגברת וניצחת בתשע מתוך עשר התחרויות שלך באולימפיאדות?"
קרל לואיס חייך וענה: "פשוט, הייתי מסתובב בין האתלטים בהבעה נונשלאנטית, כאילו אין בי שום התרגשות. היריבים שהיו ממילא אחוזי התרגשות, נכנסו להלם. מכאן זה היה החלק שלי לרוץ כרגיל ולקטוף את מדליית הזהב".
סיפור נפוץ על לואיס שלא אומת טען כי לואיס חד-מיני בנטיותיו. קצת הסמקנו, אבל רצינו לשאול אותו על כך. יחזקאלי אזר אומץ וניסח זאת כך: "אומרים שמעולם לא נראית בחברת אישה, מהו היחס שלך לנשים?". המלך מאלבמה השיב: "נשים היו תמיד דומיננטיות בחיים שלי. אמא, אחותי קרול. הערצתי והערכתי אותן". ענה כאילו אינו מבין את פשר השאלה.
בפעם השנייה פגשתי בו בארץ, כששימש כפרזנטור של חברת "בזק". "עכשיו אתה מבין למה התכוונתי כשאמרתי שאני לא מאמין לאף אחד?", הוא אמר והתייחס לתפיסות של אתלטים מסוממים כמו מריון ג'ונס וטים מונטגומרי.
מקטרגיו טוענים כי גם הוא לא טמן ידיו בצלחת וצריך להתייחס בערבון-מוגבל לצדקנותו, אחרים טענו שמדובר בקנאה. לי אישית, אין חשד. הדימוי שלו מבחינתי הוא של ספורטאי הוגן.
עובדה: כשהוצע לו לנסוע למכסיקו או למדינה עם תנאי-גובה מסייעים כדי לשבור את שיאו האגדי של בוב בימון בקפיצה לרוחק (8.90 מ'), הוא סירב: "אם אשבור, זה יהיה רק בתנאי גובה רגילים".
למרות שמעולם לא החזיק בשיא העולם בקפיצה לרוחק, לואיס נחשב לקופץ הרוחק הגדול בכל הזמנים בעקבות ארבעת ניצחונותיו הרצופים באולימפיאדות. האחרון היה באולימפיאדת אטלנטה 1996 כשכבר היה בן 35, מעבר לשיאו. קפיצה מוצלחת אחת הספיקה לו לקבוע 8.50 מטרים ולהבטיח את מדליית הזהב.
גם היום כשאוסיין בולט יושב באין מפריע על כסא המלכות, אל לנו לשכוח את קרל לואיס, הבלך הבלתי מעורער של מלכת הספורט בשנות ה-80' וה-90'.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
מתי ראיתם שוער מבקיע גול עצמי ובישול לשערו במשחק אחד?
מה עשה השחקן עם הכדור לאחר הגול? צפו
לפנייה לכתב/ת 
