גולדהאר סירב להגיב / משקיף מהצד
עם כל הכבוד לרוטציה של סוזה או לפיו פיו של ערן זהבי, המהפך התקשורתי של הבעלים, שהפך את מכבי ת"א מגן־עדן של הדלפות, בחישות וספינים ליעד מבוצר - הוא סוד ההצלחה האמיתי. ואיזה מסכנים העיתונאים
גבירותיי ורבותיי, יש לנו אלופה. כלומר, אם לא תתרחש דרמה מארץ הדרמות, ה-0:2 של מכבי ת"א על הפועל באר שבע שלשום, הפך אותה בו זמנית לאלופה יוצאת ואלופה נכנסת. מה שמביא אותי למיץ' גולדהאר. זוכרים? נו, הבעלים. כן, הקנדי המסתורי הזה. ברור שכן. אבל מה בדיוק אתם זוכרים? או יותר נכון - אחרי כמעט חמש שנים כבעלים של המועדון הכי מתוקשר בארץ - מה אתם יודעים עליו ועל מעורבתו בקבוצה? התשובות נעות בין מעט מאוד, שום דבר וכלום. לעומת זאת, אם נפנה את אותה שאלה בדיוק לאנשי מכבי ת"א, החל מהצוות המקצועי, דרך השחקנים וכלה באנשי המנהלה, התשובה תהיה שונה לחלוטין.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
משיחות עם גורמים שמעורים בנעשה בקריית שלום, מיץ' גולדהאר מצטייר כבעלים שמעורב כמעט בכל פרט. לא רק בקביעת תקציב החיזוק או קבלת החלטות אסטרטגיות, אלא בבדיקה מדוקדקת של רשימת המוזמנים לכל משחק בית, בשיחות על בסיס יומי עם ג'ורדי קרויף ופאולו סוזה ובשליטה מוחלטת במנגנון אותו רכש בקיץ 2009. ובדיוק כאן, בפער הגדול שבין התנהלותו המקצועית של גולדהאר לבין הבדלנות התקשורתית שסיגל לעצמו, טמון סוד ההצלחה של מכבי ת"א.
אנחנו הרי רק מחכים לאיזו פליטת פה עסיסית, לאיזו שערוריה טובה. רבאק, אנחנו מדברים על מכבי ת"א - שעד לפני מספר עונות הייתה גן עדן עיתונאי של הדלפות, בחישות, ספינים ותקיעות סכינים. והנה, מגיע לו הקנדי החייכן והשתקן, ושם איקס ענק על התקשורת. לא ראיונות, לא הדלפות, לא ציטוטים, לא מקורבים, לא בכירים ולא נעליים. ואת זה, הוא מצליח לעשות בעידן הרשתות החברתיות, הציוצים והקרקורים שמטריפים את כולנו לדעת.
כי עם כל הכבוד לרוטציה, לאוהדים או לפיו פיו של ערן זהבי, כדאי לזכור שההצלחה מתחילה אצל הבוס. עכשיו בואו נעצור לרגע וננסה להבין את עוצמת המהפך. אחרי הקדנציות הכושלות של אבי נימני (ויוסי מזרחי), מוטי איוניר וניר לוין, שלוו באינספור שערוריות, הדלפות ולכלוכים פנימיים, לגולדהאר נפל האסימון. הבעלים הבין שהתקשורת מעצבת את דעת הקהל, משפיעה על האוהדים ולעתים אפילו מניעה באופן מעשי מהלכים מאחורי הקלעים. גולדהאר עשה לזה סוף. ואת התוצאות כולנו רואים.
למדיניות של גולדהאר, מסייעות במודע או שלא במודע, דמויות כמו אלי טביב, יעקב שחר וחיים רמון. כי גם אם חיים רמון ממעט לדבר, הוא עושה שימוש מושכל בתקשורת (רק כשנוח לו) ובוודאי שאינו שולט בנעשה בתוך ממלכת חודורוב המתפרקת מבפנים. אותו כנ"ל לגבי שחר וטביב, כל אחד בדרכו, כל אחד עם בעיותיו. המכנה המשותף זהה: משבר קטן הופך מיד לסערה תקשורתית שמלבה את היצרים ומתפשטת בקרב האוהדים כמו אש בשדה קוצים. אגב, לפי המשוואה הזו ניתן להבין גם את ההצלחה המקצועית של קריית־שמונה העונה. איזי שרצקי, מושך אש ומעורר מחלוקות סדרתי, החליט להוריד פרופיל העונה. ונדמה שהוא נהנה מכל רגע.
אז כולם מרבים לדבר על מהפכת גולדהאר במובן המקצועי, אבל דרמטית הרבה יותר היא המהפכה התקשורתית. כי היא, ורק היא, יצרה את התנאים להבשלת המודל המנצח במכבי ת"א. ואיזה מסכנים העיתונאים.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
מתי ראיתם שוער מבקיע גול עצמי ובישול לשערו במשחק אחד?
מה עשה השחקן עם הכדור לאחר הגול? צפו
לפנייה לכתב/ת 
