איש הצללים יוצא לאור

בסלון ביתו של מייק הררי מוצג לראווה אקדח ברטה עם משתיק קול, מקובע במסגרת עם הקדשה. זה שי הפרידה שקיבל כשפרש מתפקידו כראש "קיסריה", אגף המבצעים של המוסד. האקדח הזה הוא פיסת היסטוריה אמיתית: ממנו נורה הכדור ששימש לחיסולו של הטרוריסט ואאל זועייתר באוקטובר 1972. זו הייתה ההתנקשות הראשונה בסדרה שאנשיו של מייק הררי החלו להוציא לפועל, בתגובה לרצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן.

מייק הררי בתמונה מהאלבום הפרטי

הררי היום. הסודות נחשפים לראשונה(צילום: אילן ספירא)

הפעולה הזו היא רק אחת מאינספור מבצעי-ביון נועזים שבהם היה הררי מעורב לאורך הקריירה הארוכה והמפוארת שלו. במסדרונות המוסד נחשב עד היום הררי – שחגג לאחרונה את יום הולדתו ה-87 - לאגדה מהלכת, והמיתוס סביבו הלך ותפח. באמצע שנות ה-2000 הזעיק אותו מאיר דגן לשירות מילואים מיוחד, החזיר אותו למבצעים ואף העניק לו צל"ש בסיום הפרויקט הסודי שבו היה מעורב. אינספור סרטים, ספרים, כתבות וסדרות טלוויזיה נקשרו לדמותו. אמרו שהוא "קוּרץ" מהספר "המתופפת הקטנה" של ג'ון לה-קארה. הוא, כך נטען, פיקד על מבצע נקמה בשם "זעם האל" או "חרב גדעון", לחיסול רוצחי הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בסרט של סטיבן שפילברג, "מינכן", נקרא משה איבגי לגלם את מייק הררי.

אלא שבמשך שנים ארוכות, מייק (מיכאל) הררי עצמו סירב לדבר על עברו. עד השבוע: לרגל יציאת הביוגרפיה שלו ("איש המבצעים", מאת אהרן קליין), הסכים הררי להרים את הלוט מעל חלק מהשנים הארוכות שבהן היה בחזית המבצעית של המוסד.

 בין השאר מדבר הררי על "אביב נעורים", אנטבה, ומסביר למה החליט להקים את יחידת ההתנקשויות "כידון". "התדמית שנוצרה לקיסריה בכלל ולכידון בפרט, כאילו מדובר בחבורה של קילרז, אינה נכונה בכלל", אומר הררי. "בקיסריה לא היו קילרז במובן האכזרי של המילה, רוצחים מלידה. בכלל לא. הם ידעו שפלוני הוא בן מוות, כי הוא הרג יהודים ואם הוא ימשיך לחיות, הוא יהרוג עוד יהודים, ולכן עשו את זה מתוך אמונה".

הררי גם מדבר לראשונה על אחד הכישלונות המהדהדים בתולדות המוסד - פרשת לילהאמר, שבה חיסל צוות של קיסריה בטעות אדם חף מפשע. "בהחלט לקחתי אחריות. גם אני וגם צביקה (זמיר, ראש המוסד) הגשנו לראשת הממשלה גולדה מאיר את התפטרותנו. היא לא הייתה מוכנה לשמוע על זה".

הראיון המלא: בגיליון הכפול והחגיגי של "7 ימים" היום ב"ידיעות אחרונות"