DreamWorks: כך הופכים חלומות לאנימציה

שרק, מדגסקר, קונגפו פנדה, מפלצות נגד חייזרים וסרטי אנימציה רבים אחרים התחילו את דרכם כסקיצות ואיורים במשרדים רחבי ידיים בחמש קומות באופן ספייס של דרימוורקס. כך זה נראה מבפנים, וכך יוצרים אנימציה.

לדרימוורקס שלושה אולפנים, המרכזי בגלנדייל ליד לוס אנג'לס, אחד בבנגלור, הודו וזה שאנחנו ביקרנו בו ברדווד סיטי, דרומית לסן פרנסיסקו שם נמצאים כ-500 כותבים, מהנדסים, מפיקים, מעצבים ואנימטורים. אנחנו ביקרנו באולפני החברה בסן פרנסיסקו שם פוגש אותנו אבנר גלר, מעצב קונספט ישראלי זוכה אוסקר, העובד בחברה משנת 2008.

גלר בעמדתו - כל המאיירים עובדים על מסך וואקום סינטיק שניתן לצייר עליו ישירות(צילום: שחר שושן)

בין מסילות רכבת למפלים מתגשמים החלומות

רדווד סיטי השוכנת בדרום מפרץ סן פרנסיסקו, היא מקום שמוקדש בעיקר לתעשיות כבדות מסוגים שונים. אך בין המפעלים ומסילות הרכבת, שוכן לו קומפלקס ענקי המכיל עשרות חברות היי טק, ובבניין מספר 1400 נמצא הסטודיו המפואר. בלובי ישנה אח מבוערת מחממת את הממתינים, כשמסביב פסלונים ייחודיים מסרטי החברה, שוכנים ליד פסל האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר שקיבלו על הסרט שרק בשנת 2001. בחדר האוכל הפתוח לעובדים ולאורחיהם ניצב פסל ענקי של פו, דוב הפנדה החביב מקונג פו פנדה. "זו עמדת התמונות של האורחים", מספר לי גלר. מסתבר שכל עובד חדש המגיע לחברה מקבל תמונה ליד פסל כלשהו ביומו הראשון.

פסל ענק של פוֹ מהווה עמדת צילומים לאורחי העובדים(צילום: שחר שושן)

אנחנו מתחילים את הביקור במקום שבו שהאנימטורים יושבים, שם גלר לוקח אותי לראות בר שהקימו כמה עובדים באמצע המשרד. ״הם נשארו כל ערב אחרי העבודה וביחד בנו את הבר הזה. הם עושים שם כל מיני אירועים של המחלקה״. הבר בגודל שני תאי עבודה ממוצעים (קיוביקל), ומחופה בעץ כהה, מרוהט בשרפרפים וספה, ומציג מספר ברזי בירה. מעבר לעובדה שהם בנו בר בחסות ההנהלה, אני מופתע לגלות שזהו לא הבר היחידי בקומה הזאת. אנו הולכים כארבעים מטרים ימינה, ומגיעים לאדם שהפך את התאון בגודל 2.5 מטר מרובע שלו לפאב אירי מלא הכולל ריהוט תואם ושלושה ברזי בירה פעילים. בתוך כל העיצוב הזה, נמצאת עמדת העבודה שלו המורכבת משני מסכים מקצועיים בני 26 אינץ' ומקלדת מיוחדת המכילה קיצורי מקשים. לקראת יציאת הסרט מר פיבודי ושרמן, החליטו לבנות סוס טרויאני קטן המוצג בסרט (שאותו גלר עיצב), שמכיל בתוכו ארגז קירור. הסוס הורכב על גלגלים כשהשתמשו בו כדי לחלק בירה לעובדים באחד מימי השישי. החופש היצירתי כאן בולט במיוחד וזה סוג הדברים שהופכים את העבודה המאומצת לכיפית.

סטורי בורד

תהליך היצירה הוא לא דבר לינארי במיוחד. אין רצף אחד ויחיד של עבודה אלא דיאלוג מתמשך בין המחלקות. כשישנו תסריט שאושר, מחלקת הסטוריבורד מתחילה לעבוד ומייצרת רצפי תמונות המתארים כיצד המילים מהתסריט יתורגמו לפעולות ולתמונות המוצגות על גבי המסך. אותם איורים מרכיבים מעין חוברת קומיקס טכנית שבה הסיטואציה, זווית המצלמה והתנועה שלה, מיקום הדמות בפריים ועוד הרבה פרטים שיש לחשוב עליהם מראש, מוגדרים ומאושרים על ידי הבמאי והמפיק. את החוברת מצמידים עם מוזיקה, אפקטים ודיאלוג זמני, וכך מעבירים למחלקת הפיתוח הוויזואלי.

הדמויות יבנו את הסיפור

אנו ממשיכים את הסיור ומגיעים לקומה שבה תהליך יצירת הסרט הופך לראשונה ממילים על דף, למשהו מוחשי. במחלקת הפיתוח החזותי ניצבים על הקירות לוחות ענק עם עיצובים ראשוניים של דמויות מהסרטים העתידיים של החברה, אחד מאלו שנוכל לספר עליו הוא "הדרקון הראשון שלי 2" שיוצא לאקרנים ביוני השנה. האיורים המרהיבים מתארים את פרשנות המעצבים לתסריט. הם מתחילים באיורים כללים של הסביבה ומנסים להחליט על פלטת הצבעים שתאפיין את הסרט.

סרטים לרוב מתחילים בתסריט המתאר את הדמויות ומה הן אומרות, וגם את העלילה שבה הכל מתרחש. לפעמים, כמו עם אחד הסרטים שעוד לא הוכרז, יש רק רעיון כללי כשצוות האמנות מתחיל לייצר עיצובי קונספט,  אבל התסריט עוד רחוק מלהיכתב. אחד מהציורים בקומה השייך לאחד הסרטים שעוד לא הוכרזו, מזכיר לי את סן פרנסיסקו עצמה, ״אתה מצייר את הסביבה שלך. זה כנראה מחלחל״, אומר גלר המתגורר בעיר. ואכן נראה שאחד ההיבטים המעניינים בדמויות של המעצבים הוא הדרך שבה הם משליכים את עצמם וסביבתם לתוך הדמויות.

"אני שונא לעבוד בחושך, אבל זה חשוב כדי שהצבעים יהיו מדויקים לגמרי"(צילום: שחר שושן)

הקלטת קולות

מתחת לכל הוויזואליה המרשימה, נמצא קולו של השחקן, שמפיח חיים בדמות. קולות השחקנים מוקלטים על פי התסריט הרבה לפני שהדמויות נוצרות במחשב. לעיתים הן מקבלות תכונות פיזיות של השחקן ואף מחקות את תנועותיו.

לדיבוב לרוב נבחרים שחקנים מוכרים(מתוך אתר החברה)

לברוא דמויות

עיצובי הדמות הגמורים נשלחים למחלקת המידול שם בונה הצוות מודל דיגיטלי במחשב, המורכב ממאות אלפי פנים מזעריות - פוליגונים. בוני המודלים מייצדים מעין אובייקט "פיזי" בעולם הוירטואלי, המסוגל להתכופף ולהתקפל במקומות הנכונים כדי לאפשר לאנימציה להתרחש בצורה טבעית. אם יבנו את המודל לא נכון, הדמות תראה לא טבעית והקסם יתפוגג.

מתוך Puss in Boots, מבנה השלד והשרירים קובע כיצד הדמות תנוע(מתוך אתר החברה)

מקפצות בעולם

כשהמודל מאושר הוא נשלח למחלקת הריגינג (Rigging) שם הצוות מכין את הדמויות לאנימציה. הצוות בונה את השלד, השרירים והשומן, ומקצה לכל מפרק עצם ואזור בגוף בקר שליטה. דרך אותם בקרים, יכולים האנימטורים להניע את הדמות.

הפינגווינים ממדגסקר בלטו במיוחד ואף זכו לסדרה משלהם(צילום: שחר שושן)

מניחים את הדמויות בעולם

השלב הבא מחולק לשני צעדים: בצעד הראשון, האמן מפרש את הסטוריבורד ושאר העיצובים, ובונה את הסט הוירטואלי וממקם בו גרסה פשוטה של הדמויות. לאחר שהמיקום של המצלמה, הדמויות והסביבה מאושר על ידי הבמאי, הם מוחלפים בגרסאות מפורטות יותר עבור האנימטורים.

תוך כדי הסיור אנחנו נתקלים בעוגה ענקית מקרטון, "אני עיצבתי אותה" אומר גלר. היא עוצבה כעוגה של מרי אנטואנט המוצגת בסרט מר. פיבודי ושרמן, ויוצרה כעוגת קרטון ענקית, ולאחר מכן גם כעוגה אמיתית למסיבת ההשקה של הסרט.

עיצוב קונספט של העוגה(איור: אבנר גלר © DreamWorks)

העוגה של מרי אנטואנט שיוצרה על פי עיצובו של גלר(צילום: אבנר גלר)

אנימציה

כעת כבר ישנו סט פעיל, דמויות ממוקמות ותסריט המתאר כיצד עליהן להתנהג. לכן מה שנותר לעשות הוא להנפיש את הדמויות, ולהתאים את תנועות הפה שלהם אל קולם של השחקנים שהוקלט בתחילת הדרך. אופי הדמויות, התנהוגתן בעולם והדרך שבה הן מתממשקות עם עצמים אחרים, מובאות לחיים על ידי האנימטורים, ושם הקסם האמיתי של סרטים יצירי מחשב נמצא. במקביל לאנימציה של הדמויות, מונפש גם הרקע. הצמחים שנעים ברוח, כסף שעף, קהל שואג ומוחא כפיים, כל אלו דורשים אין ספור שעות עבודה דקדקנית ומתישה. כדי לייעל את התהליך, דרימוורקס מעסיקה צוות פיתוח המפתח עבורה תוכנות שלמות ופלאג אינס לתוכנות קיימות, המאפשרים להשלים את המשימה. בקישור מתואר כיצד המחלקה פיתחה טכניקה המאפשרת ליצור דמות שתוצב בקהל ולה יש לא פחות מ-119,750,400 אפשרויות מראה שונות שניתן לשלב יחד. אותה טכניקה עלתה לראשונה בסרט מדגסקר 3.

בכניסה לבניין מחכה לנו פסלון מדויק של סטפנו ממדגסקר 3(צילום: שחר שושן)

טקסטורה, תאורה ואפקטים

למרות התהליך הארוך, הדמויות והסביבה כרגע הם גופים אפורים ומשעממים. כעת מוסיפים לכל משטח ודמות טקסטורה ייחודית המשלימה את המראה על פי עיצובו של המעצב ממחלקת הפיתוח החזותי. לאחר מכן מוסיפים את האפקטים המיוחדים שמשלימים את המראה - נוזלים ואבנים מתפוררות. כל אלו נוצרים בתהליך נפרד לאחר שהאנימציה של הדמויות והמצלמה נקבעו ואושרו.

לבסוף קובעים את התאורה שתקבע את האווירה ומצב הרוח, ותשלים את המראה הכללי של השוט.

לוגו החברה בנוי מדשא, מברך את כל הנכנסים לבניין(צילום: שחר שושן)

בסוף כל התהליך, מוסיפים את האפקטים הקוליים ומסיימים את המיקס הסופי עם המוזיקה, והסרט מוכן להפצה. כל התהליך אורך כשנתיים עד שלוש לכל סרט, ובדרך עוברים עליו מאות עובדים מתחומים שונים. כל יוצר קולנוע תמיד יחזור על המנטרה הזו - סרט הוא שיתוף פעולה, לא עבודה של אדם אחד. והעניין בא לידי ביטוי בהחלט בעבודה המשותפת והמרהיבה של אנשי דרימוורקס.

במהלך פסח ב-17.4 תקיים מכללת Frame By Frame כיתות אמן בנושא אנימציה ואמנות בסינמטק תל אביב. את הארוע יעביר לירון טופז (אנימטור בדרימוורקס שנמצא בסניף היותר מגניב בלוס אנג'לס), שהקים ביחד עם אבנר גלר ואחרים את בית הספר. הארוע יחתם בהרצאה על תהליך האנימציה של הסרט -The Croods וילווה בחומרים בלעדים ממאחורי הקלעים באדיבות דרימוורקס.