הייתי איש עסקים; היום אני חי מאמנות

כשסיימתי את שירותי הצבאי, ב-1971, התלבטתי בין לימודי אמנות לבין לימודי מלונאות. כבן להורים מלונאים, חשבתי שאוכל לשלב העולמות, אבל במהרה השתלבתי בעסקי המלונאות באופן אינטנסיבי שלא הותיר זמן לעיסוקים אחרים.

• הייתי אחות באיכילוב - היום יש לי מרכז יופי
• אחרי 30 שנה בהיי-טק, עברתי לחווה באיטליה
• עשיתי שינוי: מאסתי בניהול - אז הקמתי חברה
  

במשך שנים ארוכות ניהלתי את רשת המלונות "קסוטו" שהיתה בבעלות המשפחה ברחבי הארץ. במקביל הקדשתי זמן רב לפעילות פוליטית וציבורית, כחבר מועצת העיר ירושלים וכחבר התאחדות המלונות. במהלך כל אותן השנים השתדלתי להמשיך ולצייר, אבל תחום זה היה לא יותר מאשר תחביב לשעות הפנאי.

אבי קסוטו בגלגול הקודם - כמנהל בתי מלון(צילום: אבי נועם)

אבי קסוטו היום, בסטודיו בעין כרם(צילום: אבי נועם)

כך זה נמשך עד תחילת שנות ה-90, אז החלה פעילותי העסקית להצטמצם בעקבות שורת כשלים עסקיים על רקע אירועים חיצוניים, כמו ההאטה הדרמטית שחלה בתיירות לישראל בשל הארועים הבטחוניים באותה התקופה. מאותו השלב החלו 10 שנים קשות של התמודדות פיזית ונפשית, עם הרצון לשמר ולמנף מחדש את רשת המלונות המשפחתית. 

השבוע שבו חיי התהפכו

היו לי חובות רבים וניהלתי מאבק כלכלי לא פשוט. החיים הפכו לריצה משוגעת ובחלק מהשנים אף ניהלתי כשכיר בתי מלון במקומות שונים בארץ. לקראת סוף העשור החובות הצטמצמו - אך ההדרדרות המוראלית המשיכה. בשנת 1999 ניהלתי מלונות קטנים בטבריה ולא חשתי בסיפוק המקצועי אליו הורגלתי בניהול מערכות גדולות, כפי שעשיתי בעבר.

כך, בשנת 2000, בהיותי כבן 51, גרוש ואב לשלושה בנים, החלטתי להפסיק את פעילותי המלונאית, למכור את חלקי בעסק ולהתמסר לחלוטין לאמנות שזרמה בעורקי משנות נעורי. ההחלטה התקבלה בעידוד שניים מחברי הקרובים, אחי, ובעיקר בני הצעיר, שהפתיע אותי יום אחד עם מתנה שקנה ביוזמתו: צבעים, בדים, מכחולים וכלי עבודה, שחיכו לי בבית עם הפתק "נו".

מיצירותיו של קסוטו(צילום: אבי נועם)

חיי התהפכו בשבוע אחד. נכנסתי לתוך עולם האמנות והתחלתי לעסוק בציור ובפיסול מבוקר עד ערב. בניסיון להשלים פער של 30 שנה - ביליתי במשך שעות במוזיאון ישראל, בספריה ובתערוכות. לשמחתי ולמזלי הטוב, הסביבה הקרובה תמכה בהחלטתי מבחינה מוראלית וכלכלית, וזכיתי לפרגון ולהערכה שלא הייתי מורגל להם בגלגול הקודם של חיי.

רוב ההתמודדות: מנטאלית

ההתמודדות עם ההסבה מאיש עסקים לאמן הייתה מנטאלית בעיקר, במובן של קביעת סדרי עדיפויות אחרים. זה התבטא הן ברמה המעשית והן ברמה פילוסופית, בין השאר בקביעת סדר יום ואורח חיים חדשים, וכן בתהליך פנימי של התנתקות מכל הסממנים שאפיינו את חיי כאיש עסקים, החל מחברים למקצוע, מקומות בילוי וסגנון לבוש, עד להעדפותיי בספרות, מוזיקה ותרבות.

בשנת 2002 התחלתי ללמד. בהתחלה התמקדתי בעיקר בלימודי רישום לילדים אך בהמשך הרחבתי את פעילותי כך שכיום אני מלמד גם מבוגרים בקבוצות. אין ספק שההכנסות ירדו בפן הכלכלי, אבל התחלתי להנות מהחיים. בתוך כך, חיפשתי אחר מקום שיתאים לאורח חיי החדש וכך הגעתי לבית עתיק וציורי במושב אבן ספיר המשמש לי כסטודיו.

עם השנים נישאתי בשנית ונולד לי בן רביעי, שכיום הוא בן שלוש. שלושת ילדי, פרי נשואי הראשונים, העניקו לי גם נכדים נפלאים. כך, המשפחה לצד השעות שאני מקדיש ליצירה, לציור בשמן ולפיסול באבן - ולפיסול באבן - ממלאים את כל ישותי.

אבי קסוטו מציג בתיאטרון ירושלים בתערוכה קבוצתית בימים אלו ובהמשך אפריל יציג בתערוכה קבוצתית בבית הירוק באוניברסיטת תל-אביב