שתף קטע נבחר

הרולד לויד - אופטימי חסר תקנה

המסע של הרולד לויד אל הפסגה לא היה קל, וכלל בין השאר טיפוס על בניינים גבוהים ופעלולים מסובכים אחרים. בדרך הוא גם איבד שתי אצבעות. אבל זה בסדר, העיקר שהוא הצחיק אנשים. מועדון הסרט המופרע מזכיר נשכחות מקומיקאי אדיר, שהתמסר לבידור הקהל ונשאר אופטימי עד הסוף

על דבר אחד אין ויכוח - הרולד לויד היה גאון. הוויכוח מתחיל ב"איזה גאון"? יש מי שקורא לו הגאון השלישי - אחרי צ'רלי צ'פלין, ובאסטר קיטון - ויש כאלה שאומרים שהוא בעצם הגאון הראשון, כי יצר יותר סרטים משניהם יחד.

 

אירועי מועדון הסרט המופרע בסינמטקים יוקדשו החודש לאחד מענקי הקומדיה של כל הזמנים, הרולד לויד. במפגש יתואר סיפור חייו ויצירתו בליווי קטעים נדירים, ולסיום תוקרן על מסך הקולנוע הקומדיה שהוא הכריז עליה כסרטו הטוב ביותר מבין יותר ממאתיים סרטים: "האח הקטן".

 

לויד בפעולה

 

כילד היה מאד פופולרי ושובב. טיפס על גגות, השתתף בקרבות אגרוף, והפתיע את חבריו בלהטוטי קסמים. אביו היה נודד עם המשפחה מעיר לעיר כדי להגשים חלומות עסקיים שונים ומשונים. כשנפצע האב, הוא קיבל סכום גדול (לאותם ימים) של פיצויים על סך 3,000 דולר, ותהה לאן לעבור עכשיו.

 

הרולד אמר שהוא רוצה ללמוד משחק בלוס אנג'לס. האב רצה לנסוע לניו יורק. הם התווכחו ואז הציע האב: "בוא נטיל מטבע. עץ - ניו יורק, פאלי - לוס אנג'לס". הם זרקו, הרולד ניצח ועבר לעיר הסרטים.

 

הרולד לויד עם אמו ואחיו (צילום: גטי אימג'בנק) (צילום: גטי אימג'בנק)
הרולד לויד עם אמו ואחיו(צילום: גטי אימג'בנק)

 

להיכנס לעולם הקולנוע מעולם לא היה דבר פשוט, אבל הרולד היה אופטימי נצחי. תפקידו הקולנועי הראשון היה כניצב מחופש לאינדיאני שמגיש משקאות במשך ארבע שניות. זה היה הרגע בו הכריז שהוא רוצה להיות שחקן קולנוע.

 

להיות ניצב היתה דרך לא רעה להתקדם. כדי לא לפספס הזדמנויות, הוא ביקש מחבר שיצלם אותו בכל מיני תחפושות - זקן, ילד, מכשף - כדי ליצור אלבום שיוכיח שהוא יכול לשחק כל דמות. אבל באולפני יוניברסל כבר הכירו את לויד הנודניק שכל הזמן רצה להיכנס, והשומר עצר אותו כל פעם מחדש.

 

הרולד לויד ובנות לוויה. הצליח בגדול (צילום: גטי אימג'בנק) (צילום: גטי אימג'בנק)
הרולד לויד ובנות לוויה. הצליח בגדול(צילום: גטי אימג'בנק)

יום אחד לויד שם לב לשורה של שחקנים שיוצאת באמצע יום הצילומים כדי לאכול במסעדה ממול. השחקנים היו מאופרים ולבושים בתחפושות, ולמרות שהיו מאד בולטים בשטח, איש לא עצר אותם לבדיקה בשער. למחרת הביא לויד את תיק האיפור שלו, התחפש לדמות שונה וכשחזרו השחקנים מהפסקת הצהריים, הצטרף לשיירה ונכנס בקלות. שנים אחר כך הפך את הסיפור לחלק מעלילת הקומדיה "Hey There" מ-1919, בה הוא מנסה להכנס לאתר צילומים עם שומר קשוח במיוחד (הריצו ל-2:20):

 

 

בינתיים צ'רלי צ'פלין הפך למפורסם והוליווד התמלאה בחקיינים שלו. גם לויד, שהתחיל לקבל תפקידים ראשונים התבקש לחקות את צ'פלין, אבל התעקש להיות שונה ממנו. אם צ'פלין לבש בגדים שגדולים עליו בשתי מידות, לויד לבש בגדים קטנים מידי וקרא לעצמו "לוק הבודד":

 

 

החיקוי היה מוצלח, אבל זה לא היה מספיק. באחת מהקרנות סרטיו שמע לויד מישהו בקהל צועק: "הנה זה שרוצה להיות כמו צ'פלין". לויד נעלב, אבל מאוחר יותר סיפר שהמשפט הזה שינה את חייו. לויד החליט להמציא דמות חדשה שלא ראו כמוה מעולם בקולנוע: הוא הרכיב משקפיים והפך את עצמו לגיבור חנון שמצליח לעשות את הבלתי אפשרי. מן טיפוס של השכן ממול שנקלע לצרות והופך לגיבור.

 

הרולד לויד ב"The Freshman". הבן של השכן מהקומה למעלה (צילום: גטי אימג'בנק) (צילום: גטי אימג'בנק)
הרולד לויד ב"The Freshman". הבן של השכן מהקומה למעלה(צילום: גטי אימג'בנק)

כדי להיות בטוח שהרעיון החדש שלו עובד, הוא המציא את שיטת "הקרנות המבחן", דבר שלא היה קיים לפני כן בהוליווד. הוא היה מקרין את הסרטים לקהל ורושם תוך כדי ההקרנה מתי הקהל צוחק ומתי משתעמם. אחר כך היה עורך מחדש את הסרטים. לפעמים היה חותך חצי מהם, רק כדי לקבל מוצר מהודק יותר (למרות שבאותם ימים על כרטיס לסרט קצר היו משלמים פחות). עוד פיתוח שלו היה ליצור סרט חדש אחד בשבוע. כך אנשים פיתחו נאמנות לדמות ואפילו ליום והשעה שצפו בו. זהו הבסיס לסדרות הטלוויזיה כמו שאנחנו מכירים אותן כיום.

 

את התסריטים כתב עם "אנשי גאגים". לויד היה אומר: "השבוע נצלם במספרה", ובמשך כמה שעות הקבוצה העלתה כל רעיון אפשרי של סיטואציות קומיות שיכולות לקרות שם. הכתיבה נמשכה גם בזמן הצילומים, אנשי הגאגים היו ממשיכים להציע רעיונות, משנים את העלילה ומשכללים את הסרט.

 

גאג ויזואלי מבריק תוצרת לויד

 

באוגוסט 1919, לויד התבקש להשתתף בצילומים של סרט חדש "Haunted Spooks" על אדם שמנסה להתאבד ללא הצלחה. במהלך הצילומים לויד הרים את פצצה בוערת כדי להדליק סיגריה. הוא היה רגיל להשתמש בפצצות דמה, אבל זו היתה פצצה חיה שהתפוצצה לו ביד. בעקבות פציעתו נאלצו הרופאים לקטוע שתי אצבעות מכף ידו. הפנים ושיער ראשו עלו באש וספגו כוויות קשות. לויד אושפז ונראה היה שהקריירה הגיעה לסיומה.

 

אבל לויד, אופטימי כהרגלו, לא נכנע. הוא ביקש מהרופאים ליצור עבורו כפפה מיוחדת ובה פרוטזות לאצבעות החסרות. האצבעות החסרות היו תפורות לאצבעות הקיימות כך שיכלו לזוז. כשציפה את הכפפה באיפור, אי אפשר היה לדעת שלא מדובר באצבעות אמיתיות.

 

"Sailor Made Man" מ-1921 - מישהו מבחין בכפפה?

 

יום אחד ראה ברחוב אדם שטיפס על בניין גבוה בלי אמצעי עזר ומאות אנשים שהתאספו לצפות בו. לויד התקשה להביט באיש שכבר הגיע לקומה החמישית של הבניין ואז אמר לעצמו שאם זה מרתק אותו, זה ודאי ירתק את צופי סרטיו. כך נולדה אחת הסצנות המפורסמות בהסטוריה של הקולנוע, בה לויד מטפס על בניין ונתלה על השעון. כאות תודה על הרעיון, לויד הזמין את האיש שטיפס על הבניין, ביל סטרת'רס, לשחק את תפקיד המשנה בסרט. עם האצבעות התותבות לויד טיפס על הקיר וביצע את הפעלולים בעצמו:

 

 

לא נשמע לכם מוכר? אדם בשם לויד שתלוי משעון? שנים אחר כך נתלה השחקן כריסטופר לויד, כמחווה לאותו סרט קלאסי, בסרט "בחזרה לעתיד":

 

 

בשלב הזה לויד היה מספיק עשיר כדי להקים אולפנים משלו. עד אז הופעלו עליו לחצים ליצור גאגים ברצף, אבל עכשיו יכול היה להגשים חלום ישן וליצור את קומדיה רומנטית שתמיד חלם עליה.

 

הוא לא ידע שהנוסחה שהמציא בסרט "Girl Shy" תשנה לעד את הז'אנר. הוא יצר סיפור על נער ביישן ומגמגם (מצחיק לראות איש מגמגם בסרט אילם), שאהובתו עומדת להתחתן עם גבר אחר. לויד מחליט לעצור את החתונה בכל מחיר. בדרך לכנסיה הוא חוטף מכונית, רכבת, סוס והכל כדי להגיע לשם לפני שהיא תענוד את הטבעת. המרוץ הזה נגד הזמן שוכפל כמעט במדויק בסרט "הבוגר" עם דסטין הופמן, וחזר על עצמו שוב בסרטים כמו "ארתור", "עולמו של וויין", "ארבע חתונות ולוויה אחת" ואפילו "שרק".

 

לויד בדרך לכנסייה

 

עם רצף של שוברי קופות הוא הקים אחוזה בשם "שדות ירוקים" והמשיך להפיק סרטים, כשאבא שלו משמש כסגן נשיא חברת ההפקה ודוד שלו מנהל את הכספים. אפילו המעבר לתקופת הסרט המדבר עברה בהצלחה מסחררת. אז למה אנחנו זוכרים אותו פחות מאחרים?

 

מטפס על בניין, בלי חבל אבל עם סאונד

 

אחרי שהבורסה בניו יורק התמוטטה ארצות הברית נכנסה לתקופת שפל. הסרטים של לויד לעומת זאת, נשארו שמחים ואופטימים. כשהייאוש שלט ברחובות, הקהל לא רצה לראות עוד סיפורים על השכן ממול שמצליח בסופו של דבר. לויד היה זיכרון מתקופה אחרת.

 

על הסיפורים מאחורי סרטיו, השיטות בהן תכנן את הפעלולים המסובכים ביותר, התאונות ותחביבו המיוחדים (ביניהם צילומים תלת ממדיים של מרלין מונרו) במפגשי "מועדון הסרט המופרע" ברחבי הארץ שיוקדשו לקומיקאי האופטימי ביותר שידע הקולנוע, הרולד לויד.

 

הרולד לויד מול המאוור הענק. עושה רוח על הסט (צילום: גטי אימג'בנק) (צילום: גטי אימג'בנק)
הרולד לויד מול המאוור הענק. עושה רוח על הסט(צילום: גטי אימג'בנק)

 

אלון גור אריה הוא במאי קומדיות ומרצה ב"מועדון הסרט המופרע " ברחבי הארץ. אירוע מחווה להרולד לויד יערך בשבת (12.4) בסינמטק תל אביב  עם הסרט "האח הקטן", האירוע יגיע לסינמטק ירושלים ביום ה' (17.4) ולסינמטק חיפה במוצ"ש (19.4).

 

הקרנת הסרט "הנער" של צ'רלי צ'פלין ומפגש על מהפכות חברתיות וקומדיה יערך ביום ג' (8.4) בבית ציוני אמריקה . מפגשים מיוחדים לילדים וכל המשפחה על חיות כוכבות קולנוע, יערך בסינמטק ירושלים בשבת (12.4) ובסינמטק תל אביב בשבת (26.4) עם הקרנת הסרט זוכה האוסקר "בייב". מפגש לכל המשפחה שיעסוק ב"עולמו המופלא של צ'רלי צ'פלין" יערך בסינמטק שדרות ביום ה' (17.4) עם הקרנת הסרט "הקרקס". 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גטי אימג'בנק
הרולד לויד
צילום: גטי אימג'בנק
לאתר ההטבות
מומלצים