הוליווד, בוליווד, מאחוריכם: הכירו את נוליווד

15 שניות של תופים ואז פורץ למסך שם הסרט, "לב מטעה", בגופן סטייל שנות השבעים. תוך פחות מ-10 דקות מתחילת הסרט, לב העלילה נחשף: אישה עם שני בני זוג מתלבטת במי לבחור. העלילה מתקדמת במהירות שבה נראה כי הסרט צולם. חלק מהסצנות רועדות ונדמה כי המצלמות זקוקות בדחיפות לחצובה ובקטעי המונטאז' המוזיקליים מופיעים לעתים צילומים של אותו המבנה.

עוד חדשות בעולם:

האופוזיציה: "משטר אסד תקף בגזים רעילים"

קלינטון: לא אופתע אם יתגלו חייזרים

מדוע עשרות מתעלפים במפעלי פומה ואדידס?

ייתכן שהעובדה כי סרטי "נוליווד" אלה נוצרים תוך עשרה ימים ובעלות 25 אלף דולרים תורמת לנראות החובבנית-משהו שלהם. תקציבים מצומצמים ולוחות זמנים קצרים - הם המאפיין העיקרי של תעשיית הסרטים בניגריה, שלפי הערכות שונות הנפיקה יותר סרטים בשנה ב-20 השנים האחרונות מהוליווד שבקליפורניה ומבוליווד שבהודו.

מתוך הסרט, "לב מטעה"(צילום: AP)

יש חצובה, אך היא כנראה לא יציבה במיוחד(צילום: AP)

"סיפורים שאפשר להתחבר אליהם"

"מיזמי אפריקה", מגזין עסקי ביבשת, טוען כי נוליווד מנפיקה 2,000 סרטים בשנה והיא השלישית ברווחיותה בעולם הקולנוע, אחרי בוליווד והוליווד. בתעשייה, שמגלגלת 250 מיליון דולרים בשנה, מועסקים יותר ממיליון עובדים. יוצרים אומרים כי התשתית הרעועה של ניגריה והמערכת המשפטית הכאוטית שלה מונעות מהם ליצור סרטים מושקעים מבחינת איכותם. "אנחנו מסתפקים במה שיש", מסביר שחקן הנוליווד האגדי, אולו ג'ייקובס, במועדון נחשב בלאגוס.

היה הראשון לזהות את השוק? ג'ייקובס(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

מאוחר יותר באותו היום, נהגו של ג'ייקובס מנווט את רכבם דרך התנועה העמוסה של לאגוס, המגה-מטרופולין האפריקנית שהמראות בה כאוטיים וסואנים בדיוק כמו כל סצנה המופקת בנוליווד. איש עסקים צעיר בתוך ג'יפ כמעט חותך אותם בכביש. עיניו של נהג הג'יפ נפערות כשהוא מבחין בג'ייקובס, ואז הוא מחייך כמו ילד. לאחר מכן, כמובן, הוא נותן למכונית השחקן לעבור לפניו.

נוליווד נולדה כשקנת' ננביו, בעל חנות ווידאו, גילה שיש לו יותר מדי קלטות ריקות, איפשהו בתחילת שנות התשעים. כדי למצוא להן שימוש הוא צילם את "חיים בעבדות" באמצעות מצלמה אחת. הגיבור הראשי בסרט מצטרף לכת סודית ורוצח את אשתו בטקס דתי שמעניק לו הון כלכלי אך רודף אותו למשך כל חייו. קלטת הסרט הפכה ללהיט מיידי ומכרה 500,000 עותקים.

תקציבים של 25 אלף דולרים(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

אבל בחזרה למועדון, שם ג'ייקובס טוען כי נוליווד המודרנית לא נוצרה בטעות. כשהוא חזר לניגריה מלונדון בתחילת שנות השמונים, הוא, כמו אמנים רבים אחרים, ידע שהוא יכול לעשות סרטים מוצלחים במולדתו. "כולנו ידענו שיש לזה שוק", אמר. "בילדותי, בתי הקולנוע היו תמיד מלאים. הופעות בימתיות תמיד מילאו אולמות. למה שלא יהיה שוק לקולנוע מקומי?"

אך הבעיה המרכזית ליוצרי הסרטים, טוען ג'ייקובס, היא גם התלונה העיקרית בכל תעשייה בניגריה: אין מספיק חשמל. לפחות מחצי מאוכלוסיית אפריקה במדינות הצפופות ביותר יש גישה לחשמל. גם משפחות עשירות מתמודדות מדי יום עם הפסקות חשמל. מפיקי סרטים ניגרים משלמים תשלום נוסף לדלק כדי להפעיל את הגנרטורים שמספקים חשמל לאורות ולציוד.

ג'ייקובס סבור כי גם פיראטיות גורמת לירידה ברווחים. אחרי שסרט משוחרר לאקרנים, למפיקים יש רק שבועות ספורים לפני שעותקים שלו נצרבים באופן לא חוקי וגורמים נזקים לרווחים שלהם. סרטי DVD ניגרים עולים דולר או שניים לעותק וניתן למצוא גם בשווקים המרוחקים ביותר באפריקה.

סרטי DVD צרובים בשווקים הכי מרוחקים באפריקה(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

אך סרטי ה-DVD הצרובים גם עזרו לתעשייה לגדול, והפכו את הסרטים הניגרים לפופולריים מאוד באפריקה ובקרב אפריקנים מעבר לים.

בשנה שעברה תעשיית נוליווד המריאה כולה מהיבשת להקרנת הסרט "חצי משמש צהובה", סרט על מלחמת האזרחים בניגריה שהתרחשה בשנות ה-60 המבוססת על הספר עטור הפרסים של צ'יממדה נגוזי אדיצ'יה, בפסטיבלי קולנוע, בהם טורנטו, לונדון ולוס אנג'לס. אף שהסרט לא קיבל ביקורות מהללות, "הוליווד ריפורטר" כינה אותו "סרט אפי דל תקציב" שימשיך למשוך

קהל. ל"חצי משמש צהובה" היה תקציב בסך 8 מיליון דולרים, הגדול ביותר בהיסטוריה של נוליווד.

לשם השוואה, לסרט "משחקי הרעב 2: ההתלקחות", שמבוסס על הספר של סוזן קולינס, היה תקציב של 130 מיליון דולרים והפך לאחד הסרטים המרוויחים ביותר ב-2013 בהוליווד.

שבוע אחרי הפרימיירה של "חצי משמש צהובה", השחקנים והצוות של אופרת הסבון מבית נוליווד, "זכור אותי", נדחסו לתוך דירה שכורה וחמה בלאדוס. הבמאי פ' אולו מייקלס אבטח באמצעות מסקינג טייפ פנס בהיר, רגע לפני שקרא "אקשן". לאחר מכן הוא ירד על ברכיו וזחל מאחורי הצלם כדי לא להטיל צל על הסט. "האיכות של מה שאנחנו עושים עכשיו התקדמה והיא אינה דומה למה שהיה לפני חמש שנים", אמר. "עדיין לתעשייה יש דרך ארוכה עד ששחקניה ובמאיה יוכלו להרוויח מיליוני דולרים".