ניצחון של קבוצה / טור
למכבי ת"א אין שחקן מוביל שייקח אותה על הכתפיים בדקות של הכרעה. אז מה עושים? משתמשים בכל הכלים, בכל הכישרון. למרות דקות מביכות ומספרים שליליים מדהימים - יש ניצחון, יש הצלבה, ויש תובנה גדולה
לדייויד בלאט יש כל מיני דרכים לפתור את הבעיה המבנית הקיימת במכבי תל אביב, ומוסכמת על כל מאמניה, שחקניה ואוהדיה - אין לה שחקן אחד ברור ומוביל שייקח אותה על כתפיו בדקות האחרונות והמכריעות.
מכבי ת"א עולה להצלבה:
אפשר להשתדל להשתמש בסופו פחות, ולשמור אותו בלי עבירות, אבל גם חם ומוכן לשחק בדקות האחרונות. אבל זה לא תלוי רק בו, אלא גם בשופטים, במצב רוח ומצב הברכיים, ובגישה של הקבוצה היריבה. אפשר גם לנסות לנצח את המשחק מוקדם, ובזה מכבי כמעט הצליחה - כבר ברחה ל-11 הפרש, 6 דקות לסוף. אבל היא לא שיחקה נגד שומאכרז או שווינשטייגרז, ובאיירן חזרה.
ונשארה הדרך המתאימה למכבי, והיא פשוט להיות שם כל הזמן, ולהעלות את רמת הביצוע תחת לחץ. להישאר בתמונה, להשתמש בכל הכלים, ולנצח כקבוצה. לאורך כל המשחק בלאט קושש את פירורי הכישרון הזמינים לו. מכבי של העונה לא תנצח בזכות שחקן אחד. רייס ובלו להטו בחצי הראשון. היקמן ופניני היו הדומיננטים בשני. טיוס זהר וכמעט לא עשה שגיאות. (רעיון: להחתים אותו מהר, עכשיו, על חוזה כפול ולהרגיע אותו ואת סוכנו. זה יכול להיות שווה פיינל פור).
בפינת הפרחת והפרכת הקלישאות:
א. לא תמיד אם חטפת 58 נקודות בחצי זה אומר שלא שמרת. במקרה הזה - זה נכון, מכבי התאמצה אבל עשתה שגיאות בהגנה.
ב. לא תמיד אם קלעת 54 נקודות בחצי זה אומר שהתקפת בצורה גאונית. יש אופי של משחק, שמעלה את הסקור כמו פקטור בבחינה. כל השחקנים בזון, האווירה, הסלים (ג'ורות כמו במלחה). זה היה בסך הכל ניסוי כלים, עד המחצית בלאט שיתף כבר 12 שחקנים, נתן לכל אחד צ'אנס להוכיח שהוא מתאים למלחמה הזו.
ג. הסטטיסטיקה מתיישרת בסוף. מכבי קלעה 7-9 לשלוש עד ההפסקה, ו-6-9 אחרי. מדהים.
לצד הדקות הגדולות היו גם דקות מביכות. הרבה מאוד כדרורים והתקפות עבשות וחסרות כיוון. הרבה מסירות בקפיצה. שחקנים לא יודעים להשתחרר לקבל כדור בלי לדחוף, או לעבור שחקן בכדרור. פעם אחת בלבד נראה משחק מסירות (פאסינג גיים) פשוט שהביא לשלשה קריטית של בלו מהפינה.
והרכב של סופו וז'יז'יץ' יחד? ניקולה וויצ'יץ' הזכיר לי את סבתא שלי, שהיתה מכינה לי אוכל למרות שלא ביקשתי, ואז מפלבלת בעיניה: "אז בשביל מה הכנתי?". אז הוא הביא את ז'יזי'ץ' ואז לחץ את בלאט לשתף אותו. אבל זה לא עובד בהתקפה, והדקות של ז'יז'יץ כמעט גרמו למכבי לאבד את המשחק. עד כאן.
אז מצד אחד מכבי ניצחה, ושברה את רצף ההפסדים ההיסטורי. מצד שני, עוד שלשה אחת של דילייני או פספוס אחד של גיא, והיינו מדברים כאן על היסטוריה שחורה, וגם על סיכויים ליפול למקום רביעי. מצד שלישי, מכבי עשתה את זה עם מספרים שליליים מדהימים: 16 ריבאונד התקפה לבאיירן, ועוד 14 איבודים - 30 כדורים נוספים לגרמנים. העונשין שהתחיל טוב נפל ל-60%, ועוד 10 נקודות נשארו על הקו. ועדיין מכבי קלעה לפחות 20 בכל רבע. כקבוצה. ועדיין יש לה הרבה לאן להשתפר.
וכמובן שיש הרבה מה לקחת מהמשחק. בעיקר את ההבנה שלא יהיה כוכב אחד, אלא כולם ינצחו אותו כקבוצה, היא תובנה חשובה. במקרה זה סמית' היה מנוטרל בגלל פציעה, אבל אינגלס ופניני לקחו מנהיגות ברגעים הגדולים, והפעילו את האחרים. פניני הופך לקפטן אמיתי, לוקח אחריות בהגנה, שומר ועוזר לאחרים, וגם בדקות האחרונות הצמודות מדבר ומסביר ומרגיע. מאמן על המגרש. השלשות בקלאץ' הן רק דובדבן.
אז נגמר הרצף השלילי. האוויר נקי, האווירה טובה, אפשר לעשות דרבי כהילכתו, ואז משחק רומנטי עם זכרונות עם צסק"א במקום קרב מתוח. ואז לנסוע עם מצות למילאנו. ואם מתברר שאובראדוביץ' הגדול כבר עף עם פנר-אולקר ותקציב ענק, אולי תגלו אורך רוח לגבי הביקורות על המאמן והשחקנים האלה. ואם תגידו שזה היה מזל? אולי. אבל כנראה שהמזל הולך עם הטובים.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
מתי ראיתם שוער מבקיע גול עצמי ובישול לשערו במשחק אחד?
מה עשה השחקן עם הכדור לאחר הגול? צפו
צפו: מה קורה במשחק כשהכדור עובר לשוער בין הרגליים
לפנייה לכתב/ת 
