קרי במסר חריף: ארה"ב תבחן מחדש את תפקידה בתהליך השלום במזרח התיכון
האם מזכיר המדינה האמריקני מרים ידיים? על רקע המשבר במו"מ, אמר קרי כי האמריקנים לא "מתכוונים להיות שם לעד וכי מאמצי ארה"ב אינם מאמצים בלתי מוגבלים". דיווחים כי גם הנשיא התייאש. בכיר בממשל ל"וושינגטון פוסט": "אובמה סבור שייתכן שמאמצי קרי הגיעו לקצה גבול היכולת"
כבר לא אופטימי: מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי אמר היום (ו') כי על ארצות הברית לבחון את תפקידה בתהליך השלום במזרח התיכון, לאור הצעדים השליליים שנקטו ישראל והפלסטינים. קרי, המבקר במרוקו, הוסיף כי "הגיע הזמן לבחינת המציאות". בסוכנויות הידיעות דווח כי קרי הדגיש שמאמצי וושינגטון לקדם את תהליך השלום "אינם מאמצים בלתי מוגבלים".
מו"מ בכותרות - כתבות נוספות
הפלסטינים שיכורי כוח, אסור להמשיך במו"מ / פרשנות
הפלסטינים: שנתניהו יתחייב בכתב שמזרח י-ם בירתנו
ארה"ב: ישראל והפלסטינים אחראים למשבר
קרי לא מוותר: שוחח עם נתניהו ואבו-מאזן
לדברי מזכיר המדינה האמריקני, קיים גבול לתפקיד של ארה"ב בתהליך השלום במזרח התיכון אם הצדדים בעצמם אינם מחויבים לנקוט צעדים שיקדמו את השיחות. קרי ציין עם זאת כי הפלסטינים או ישראל לא הכריזו על סיום השיחות, אך האמריקנים "לא מתכוונים להיות שם לעד".
עוד קודם לכן הבוקר עיתון ה"וושינגטון פוסט" ציטט גורמים בממשל האמריקני שאמרו כי למרות שנשיא ארצות הברית ברק אובמה מעריך את ההתמדה של קרי במו"מ ואת החשיבות של הנושא, הוא סבור שייתכן שהמאמצים הגיעו לקצה גבול היכולת. אחד הגורמים שדיבר על קרי אמר כי "אם הוא ילך יותר מדי רחוק קיים סיכון שהוא ייראה נואש". בסביבתו של שר החוץ ובבית הלבן יש מי שמאמינים כי הוא צריך לומר: "די". "תגיע נקודה שבה הוא יצטרך לצאת ולקחת בעלות על הכישלון", אמר אחד הגורמים. "עכשיו קרי צריך להנמיך את הווליום ולראות כיצד דברים יתפתחו".
גורם אמריקני רשמי שמקורב לקרי טען מנגד כי הרווח האפשרי מהמו"מ שווה כל סיכון של כישלון או של להיראות נלהב מדי. כשנשאל אם בבית הלבן חושבים שקרי אובססיבי ברדיפה אחרי מקרה אבוד הוא ענה: "זה לא איך שהנשיא רואה את זה, והוא זה שמחליט בנושאים כאלה". גורם אחר אמר כי קרי "אמר פעמים רבות בשיחות פנימיות שהוא רוצה לפתור את המצב הזה, או לפחות להצעיד אותו בדרך יציבה כדי שהוא יוכל להתפנות לדברים אחרים". בכיר אחר הוסיף: "כמובן שכולם רוצים שזה יצליח, אבל אנשים מבינים שזה קשה".
ובינתיים, קרי ממשיך להילחם על המו"מ. אמש, בזמן ביקורו באלג'יריה, שוחח קרי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן. לא נמסרו פרטים על תוכן השיחות. עם זאת, ב"ניו יורק טיימס" דווח כי השיחה נעשתה מהשגרירות האמריקנית וכי צוות השגרירות המתין לקרי זמן רב. "אני מאוד מצטער על העיכוב", הוא אמר להם לאחר מכן. "הייתה לי אחת מהשיחות האלה שאתה לא יכול לגרום לצד השני להבין שהשיחה הסתיימה".
סגנית דוברת מחלקת המדינה, מרי הארפ, הוסיפה לאחר השיחה כי "שני הצדדים הביעו רצון להמשיך לדבר". היא חזרה על דברי קרי והבית הלבן על התקדמות מסויימת ועל הקשיים שנוצרו במשא-ומתן בימים האחרונים, אבל סירבה לפרט. למרות הדיווחים על הפגישה הקשה בין השר ציפי לבני לראש צוות המשא-ומתן הפלסטיני סאיב עריקאת אמרה סגנית הדוברת כי העובדה היא ש"השיחות נמשכות, הן עמוקות והן נמשכו הרבה זמן. אנחנו חושבים שיש דרך קדימה".
סוכנות הידיעות הצרפתית ציטטה גורם פלסטיני שמסר כי בשיחתו עם קרי אבו מאזן סירב לבטל את בקשת ההצטרפות הפלסטינית ל-15 ארגונים ואמנות בינלאומיות, למרות האיומים הישראליים. לפי הגורם הפלסטיני, קרי ביקש מאבו מאזן לחזור בו מהפניות כדי ששיחות השלום יוכלו להימשך אחרי תאריך היעד שנקבע לסוף אפריל.
אתמול חלה החמרה במשבר בין הצדדים כשהפלסטינים הציבו רשימה של שבע דרישות נוקשות להארכת המו"מ:
1. איגרת כתובה מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבה הוא מכיר בכך שגבולות המדינה הפלסטינית יהיו בגבולות 67 ושבירתה היא ירושלים המזרחית.
2. שחרור של 1,200 אסירים פלסטינים ובתוכם גם את מרואן ברגותי, אחמד סעדאת ופואד שובכי.
3. הסרת הסגר מעל רצועת עזה וביצוע הסכם המעברים.
4. הסכמה לחזרתם של מגורשי כנסיית המולד לתחומי הגדה המערבית.
5. הפסקת הבנייה במזרח ירושלים ופתיחת המוסדות הפלסטינים שישראל סגרה (אוריינט האוס לדוגמה).
6. אי כניסה של צה"ל לשטחי A לשם ביצוע מעצרים וחיסולים של מבוקשים ומתן היתר לרשות הפלסטינית לשליטה בשטחי C בנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.
7. אישור ל-15 אלף פלסטינים לקבל אזרחות ישראלית במסגרת איחוד משפחות.
מקורות פלסטינים סיפרו לסוכנות הידיעות מען כי התנאים החדשים הוצגו בפגישה שנערכה בין השרה הממונה על המשא ומתן ציפי לבני לנציג הפלסטיני סאיב עריקאת. אותם מקורות שנכחו בפגישה סיפרו כי עריקאת התייחס להחלטה להצטרף ל-15 אמנות שונות מתוך 63 האמנות והארגונים שהפלסטינים מכוונים אליהם, ואמר כי ההחלטה על אותן 15 אמנות התקבלה אחרי ש-27 מומחים במשפט הבינלאומי בחנו זאת. בנוסף, הוא אמר כי הבקשה הוגשה לשווייץ שהיא מדינת החסות של אמנות ז'נבה. הוא ציין כי הפלסטינים יהיו חברים באמנות הללו בתוך ימים וכי הם מסרו לקרי שפנייתם להצטרפות לאמנות הבינלאומיות לא נועדה ליצור התנגשות עם אף צד. עם זאת, הוא סיפר כי אבו מאזן אמר לקרי כי הוא לא ייסוג מההחלטה להצטרף למוסדות הבינלאומיים גם אם הוא ייהרג בשל כך - רמז שלו לכך שישראל תחליט להתנקש בחייו בשל החלטותיו.
מנגד, בצד הישראלי אמרו כי לבני הבהירה בפגישה כי הצעד החד צדדי של הפלסטינים בפניה לאו"ם נעשה בזמן ובידיעה שממשלת ישראל פועלת באופן אמיתי ומתואם לסכם ולאפשר את המתווה לשחרור האסירים, ומאחר וההסכמות לשחרור האסירים היו בכפוף לקיום ההתחייבויות הפלסטינית שלא לפנות לאו"ם, נוצרו תנאים חדשים וישראל לא תוכל לשחרר את האסירים בפעימה הרביעית. לבני אמרה עוד שעתה על הצדדים יהיה לבחון מחדש כיצד ניתן להתקדם במו"מ. לדברי לבני, שום צעד חד צדדי לא יקדם את המו"מ והיא שבה וקוראת לפלסטינים לחזור בהם מהצעד החד צדדי שנקטו ולשוב לשולחן המו"מ. הפלסטינים דיווחו כי הפגישה בין הצדדים "נראתה כמו שדה קרב קשה" ושהמתווך האמריקני אינדיק לא הצליח למנוע את ההתנגשות.
מקרובי בנט: גם אנחנו נתבע בהאג
ובתוך כך, שר הכלכלה נפתלי בנט הגיב לאיום של הפלסטינים לפנות להאג. "בימים האחרונים חיברנו בין משפטנים וארגונים והם החלו לבנות מערך שבבוא היום, במידה ונצטרך, יגיש תביעה נגד ההנהגה הפלסטינית בהאג", אמרו בסביבתו של יו"ר הבית היהודי. "הם מאיימים עלינו ואנחנו למדנו מה יש לעשות מול איום שכזה. נתבע אותם על ירי רקטות מרצועת עזה לעבר אוכלוסיה אזרחית. אבו מאזן וההנהגה הפלסטינית מעבירים משכורות לעזה כל חודש, הם מעבירים תקציבים. חמאס זו מפלגה תחת המטריה של הרשות. למעשה, זו הרשות הפלסטינית שיורה. העילה השנייה לתביעה היא ההסתה לטרור. הם משלמים פנסיות לאסירים ששחררנו וגם למחבלים שיושבים כרגע בכלא הישראלי. התשלום הזה הוא כמו לשלם עבור ביצוע פעולת טרור".
בסביבתו של שר הכלכלה מסבירים עוד כי גם לאפשרות של תביעה על בנייה בהתנחלויות יש פתרון. "נבוא ונסביר לעולם שגם רוסיה עשתה את זה בגיאורגיה וגם טורקיה עשתה זאת בקפריסין. אם ישראל חשופה, גם רוסיה וגם טורקיה חשופות. קבלת תביעה כזו, יש לה השלכות, ושחשוב שכולם יבינו את זה", אמרו המקורבים.
יו"ר יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד, התייחס למו"מ המדיני והטיל ספק בכוונת הפלסטינים להגיע להסכם. "חידוש המו"מ עם הפלסטינים היה אחד התנאים של יש עתיד
לישיבה בממשלה, אבל בשביל לקיים מו"מ צריך שגם הצד השני ירצה בו. התנהלותו של הנשיא הפלסטיני אבו מאזן ביממה האחרונה מעלה ספקות קשים אם הוא באמת מעוניין להגיע להסכם".
לפיד הוסיף כי "כשפורסמה רשימת התנאים של אבו מאזן, שנראית יותר כמו התגרות מכוונת שמטרתה לפוצץ את השיחות, הישראלים היחידים ששמחו הם אנשי הימין הקיצוני, שמעדיפים לחכות למשיח במקום לנסות להגיע לפתרון".
לפנייה לכתב/ת 
