תיאטרון האבסורד של המו"מ
המשא ומתן הפך למטרה בפני עצמו וזה לא יקרב אותנו להסכם. לכן יש לנקוט יוזמה חדשה המבוססת על צעדים עצמאיים בלי להיות שבויים בידי הקיצונים
למרות שמצטייר בימים האחרונים שהמשא ומתן בדרך לקריסה סופית, ההצעות האחרונות לשימורו - ביצוע הפעימה הרביעית של שחרור האסירים, האפשרות לשחרור ג'ונתן פולארד ושחרור מאות אסירים נוספים בחודשים הבאים - מבהירים כאלף עדים שהמשא ומתן הפך למטרה בפני עצמו. איש מהמעורבים בתהליך בישראל, בארצות הברית וברשות הפלסטינית לא מעלה על דעתו שהמשך המשא ומתן במתכונתו הנוכחית יביא להסדר מדיני. למרות זאת, כל השותפים משתתפים בתיאטרון האבסורד כמי שכפאם השד, כאילו אין בפניהם ברירה אחרת.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
Let them learn in English / משה כהן-אליה
למגדל השן דרוש טיפול שורש / אומי לייסנר
התהליך במתווה הנוכחי נכשל מאחר שהיה בנוי על הנחה שגויה שהמשא ומתן ייאפשר בניית אמון הדדי וגישור על הפערים הקיימים בעמדות הצדדים. על פי הנחה זו, התקדמות תושג רק כתוצאה של מו"מ והסכמה הדדית. אך המתווה הנוכחי נכשל, ויכשל גם בעתיד, מכיוון שמתנגדי ההסדר משני הצדדים שולטים בתהליך וגורמים לכשלונו. כל פיגוע טרור, כל ניסיון פניה של הפלסטינים לגופים בינלאומיים, כל אלימות של מתיישבים כלפי פלסטינים וכל בניה בהתנחלויות מגדילים את חוסר האמון וגורמים לנסיגה בתהליך המדיני.
ההתעקשות על המשך התהליך במתכונתו הנוכחית לא תקרב אותנו להסכם, אלא להיפך - הכישלון הנמשך יביא להתגברות הלחץ הבינלאומי והאלימות מצד הרחוב הפלסטיני, שמאבד את אמונו בתהליך ובמנהיגות המובילה אותו. אך אין זה אומר שעלינו לשבת בחיבוק ידיים ולוותר על האפשרות למימוש הציונות. כמי שמאמין שעתידה של ישראל כמדינה בטוחה, יהודית ודמוקרטית, מונח על הכף, אני וחבריי בעתיד כחול לבן משוכנעים שעלינו להמשיך לחתור לעבר היעד המדיני, אך לשנות את מבנה התהליך.
רוב הציבור בישראל יודע את עקרונות ההסדר העתידי: קווי גבול על בסיס קווי 67' עם החלפת שטחים, פליטים פלסטינים יחזרו לפלסטין בלבד, הסדרי ביטחון המקובלים על ישראל תוך נוכחות כוחות בינלאומיים ויציאה הדרגתית של צה"ל לאחר חתימת הסכם, ושמירת השכונות היהודיות בירושלים בריבונות ישראל והערביות בריבונות פלסטין וחופש גישה ופולחן במקומות הקדושים. על ישראל לפעול עצמאית על מנת לקדם מציאות מדינית המקרבת אותנו לחזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית מבלי להיות שבויים בידי מתנגדי התהליך בחברה הישראלית ובחברה הפלסטינית.
לכן, ישראל חייבת לנקוט יוזמה מדינית חדשה, המבוססת על צעדים עצמאיים לצד נכונות להמשך המשא ומתן. על ממשלת ישראל להודיע שהיא מקדמת בברכה המשך משא ומתן אך במקביל פועלת עצמאית על מנת ליצור מציאות מדינית על בסיס קווי ההסדר העתידי. לאור זאת, הממשלה תצהיר שאין לישראל שאיפות לריבונות מדינית ממזרח לתוואי גדר הביטחון, אולם הגבול הסופי ייקבע בעתיד במשא ומתן.
הביטוי המעשי המתחייב מהצהרה כזו הוא חקיקת חוק המאפשר לכל מתיישב שגר ממזרח לגדר הביטחון לחזור לגבולות ישראל תמורת פיצוי ראוי וקליטה מכובדת. להצעה כזאת תהיה היענות רבה. רק באחרונה פורסם מחקר עומק בקרב המתיישבים הללו, שמראה שכמעט שליש מהם מוכנים לפינוי מרצון עוד לפני הסכם מדיני. בנוסף, הממשלה תידרש להפסיק את הבנייה ממזרח לתוואי הגדר ובשכונות הערביות בירושלים, אך תאפשר את המשך הבנייה בגושי ההתנחלויות ממערב לגדר ובשכונות היהודדיות בירושלים. לא יהיה פינוי כפוי של אף מתנחל ולא יהיה שינוי בפרישת צה"ל עד לחתימת הסכם על מנת לא לחזור על הטעות של היציאה מעזה שיצרה ואקום ואיפשרה השתלטות של חמאס.
מדיניות זו תשדר מסרים ברורים לשלושה קהלי יעד. לקהיליה הבינלאומית המדיניות תוכיח כי אנו שואפים להסדר וכי נפעל הן במשא ומתן והן עצמאית על מנת לקדמו. למתיישבים תשדר הממשלה שהיא אחראית להחזירם הביתה בדרך הראויה. לפלסטינים תוכיח המדיניות הזו שישראל פועלת עצמאית ליצירת מציאות של שתי מדינות, לא מתוך כניעה לאלימות או לסנקציות בינלאומיות, אלא מתוך אמונה שזהו אינטרס ישראלי לראות את ישראל יהודית ודמוקרטית.
מאז ומתמיד מנהיגינו אמרו שאין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו. יש לנו דרך לעשות זאת בלי להיות תלויים ברצונם של הפלסטינים ובלי להיות שבויים של הקיצונים. כעת הגיע מבחן המנהיגות האמיתי שיכריע את פניה ואת עתידה של מדינת ישראל.
הכותב הוא ראש השב"כ לשעבר וממייסדי עתיד כחול לבן
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
