חילונים, הפסיקו להדיר נשים!
לא רק בשם הצניעות מוותרות הנשים החרדיות על מוקדי ההשפעה, אלא בעיקר מתוך הכרה שלגברים לומדי התורה, תלמידי החכמים, יכולת שיפוט גבוהה משלהן. אצל החילונים, לעומת זאת, שולט שוביניזם אמיתי: בטלויזיה, בצבא, בבית המשפט ובממשלה - וגם בתחרויות היופי
נפל דבר בתקשורת החרדית: קבוצת עיתונאיות יצאו בקמפיין מהדהד סביב הדרתן ממוקדי השפעה בעיתונות המגזר והצבתן בנישה הקבועה של כתיבה נשית סביב מתכונים, טיפוח והווי המשפחה. לטענתן, גם כאשר זכו לכתוב טורים בתחומי מדינה ופובליציסטיקה - הן נדרשו להסוות את זהותן ולחתום בשם גברי בדוי.
תלונת נשות התקשורת החרדיות לגיטימית, כמובן, ואפילו מתבקשת, אלא שמדובר בסך הכל בסימפטום לבעיה שורשית יותר – שאלת תפקידה ומקומה של האישה במערכת החברתית של המגזר.
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
מדוע הנשים החרדיות כלל אינן קיימת ברשות הרבים של החברה – וכל שכן שלא מגיעות לתפקידי מפתח והשפעה? האם זו אכן רק שאלה של "צניעות", ביטוי ל"כל כבודה בת מלך פנימה"? נראה כי התשובה לכך עמוקה קצת יותר מהפרשנות החילונית האוטומטית.
החברה החרדית של העשורים האחרונים דוגלת בהכוונת הגברים ללימוד תורה כדרך חיים וכערך עליון - וגם הנשים נרתמו לסייע בפרויקט "לאומי" זה. בבתי החינוך "בית יעקב" לבנות מטמיעות המחנכות אצל תלמידותיהן את האידיאה כי הנישואין לתלמידי חכמים היא מצווה גדולה וזכות שתעמוד להן.
החובה הדתית והמוסרית של האיש לפרנס אשתו התהפכה על פניה – והרעיה היא מפרנסת הבית. הרציונל מאחורי הסדר זה פשוט: הגבר מבטיח להקדיש את ימיו ללימוד תורה, והאישה – לשאת בעול הפרנסה. השכר הרוחני העולה מהלימוד מחולק בין שניהם.
לאן נעלמות הדוגמגישות אחרי גיל 40?
הגבר, תלמיד חכם המומחה בדיסציפלינת התורה, הוא הניצב, איפוא, בראש הפירמידה, ורק אחריו האישה המסייעת בידו. היא לא תכריע בשאלות ציבוריות, לא תמצא עצמה בתפקידי מפתח - ואפילו בראש הנהלת הסמינרים לבנות יעמוד תמיד גבר. המנהלת תהיה רק לצדו וכפופה לו.הנשים עצמן, מיותר לציין, מקבלות את ההגמוניה הגברית ומאמינות באמת ובתמים כי לרב שלמד תורה והגיע למעמד "תלמיד חכם" יש יכולת שיפוט גבוהה יותר מאשר להן - אינטלקטואליות ככל שיהיו.
וכאן הבת (הפמיניסטית) שואלת: מה הפטריארכליות והפטרוניזם הגברי הזה לכם? מדוע הנשים נחשבות לסוג ב'? האם מעמדן נחות משל הגבר והן נועדו רק לשרת את צרכיו?
אבל התמונה שעולה מהמרחב התקשורתי-מוסדי בעולם החילוני מתארת הלימה כמעט מוחלטת בינו לבין מקבילו החרדי. בהגשת מהדורת החדשות המרכזית, למשל, תכובד תמיד בעלת המראה המצודד, זו שגילה לא עולה חלילה על ארבעים והתמחותה המרכזית היא קריינות רציפה ומהירה ממסך הטלפרומטר. לאן נעלמות המגישות הנאות בגיל ארבעים, חמישי ושישים? לא למאה שערים.
סדר חברתי שוביניסטי ודוחה
גם בתכניות החשובות ובעלות ההשפעה יופיעו תמיד לרוב גברים - עם רינה מצליח אחת המנסה לייצר איזון מלאכותי נלעג. הנה מדגם מייצג: המהדורה המרכזית, אולפן שישי, המקור, פוליטיקה, מועצת החכמים, לילה כלכלי, משעל חם, תיק תקשורת.ומה קורה במוסדות בהם מתרחשים הדברים האמיתיים? הצבא הוא גוף גברי-שוביניסטי בו החיילות הן "פקידות מורל" בדרגה צבאית נמוכה, ואת הבדיחות הגסות והדוחות על חשבונן מגלה כל חייל כבר בשנתו הראשונה. בבית המשפט העליון המין הנשי כמעט שלא קיים, ובממשלה - מישהו זוכר מתי הייתה פה לאחרונה ראשת ממשלה או שרת ביטחון?
דוגמאות לשליטה גברית פטריארכאלית חילונית לא חסרות. בחוג למגדר בכל אוניברסיטה, ישמחו חברות הסגל להציג תמונה של סדר חברתי מעוות, שובניסטי ודוחה - כמו החפצת גוף האשה בפרסומות המתירניות, או שידורו של הפולחן הפרימיטיבי המשפיל המוכר בשם "טקס בחירת מלכת היופי" קבל עם, עולם ופריים טיים.
אז חילונים יקרים - ובעיקר חילוניות: כן, יש מה לשפר בחברה החרדית בקשר למעמד הנשים, ועלינו, צעירי המגזר, מוטלת החובה לייצר שינוי. אך לפני שאתן מתגוללות עלינו, אולי תדאגו למעמדכן אצלכן בבית? טלו גבר מבין עיניכן!
לפנייה לכתב/ת 
אליעזר היון
מומלצים
